התאומים שלכם רבים כל הזמן? זה לא משפיע על מידת הקרבה ביניהם. כך עולה ממחקר ישראלי חדש שבדק את מערכות היחסים בין תאומים.
קראו עוד:
את המחקר ערכו ד"ר הילה סגל מהמחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל אביב יפו ופרופ' אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. "זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים לאורך הילדות", הם אומרים. "הוא שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים וגם בוחן כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו".
4 צפייה בגלריה
מתוך התערוכה "כפולה". לעובדה ששני אחים נולדו יחד יש השפעה מכרעת על תחומים רבים בחיי התאומים ומשפחותיהם
(צילום: שגית הלל פרידמן)
אחד מתוך עשרה - תאום
מערכות היחסים בין תאומים מרתקות את הדמיון האנושי משחר ההיסטוריה. יעקב ועשו, קסטור ופולוקס, רמוס ורומולוס הם שלושה מזוגות התאומים שעוררו עניין בנושא. לעובדה ששני אחים יצאו יחד לאוויר העולם יש השפעה מכרעת על תחומים רבים בחיי התאומים ומשפחותיהם, בהם הבריאות הנפשית, בעיות התנהגותיות, יכולת ליצירת יחסים חברתיים, השכלה והתפתחות מקצועית.
ומה בעצם אנחנו יודעים? מתברר שלא הרבה. "שיעור הילודה של תאומים עולה בעשורים האחרונים", אומרים עורכי המחקר, "ואחד מתוך עשרה ילדים בישראל הוא תאום. למרות זאת, הידע האקדמי על יחסים בין תאומים הוא דל, ומעט מאוד ידוע על המורכבות של היחסים שביניהם".
המחקר החדש, שבו השתתפו כ-1,500 זוגות תאומים מכל הארץ, פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Social and Personal Relationships וגם הוצג במוזיאון פתח תקווה, במסגרת תערוכת הצילומים "כפולה" של הצלמת-חוקרת שגית פרידמן הלל, המתעדת תאומות זהות לאורך שנות התבגרותן, ותוצג עד 26.6 (אוצרת: רעות פרסטר).
החוקרים בחנו את היחסים בין התאומים לפי חמישה מדדים מרכזיים: קרבה (למשל, "נהנה מאוד עם התאום האחר"), תלות (למשל, "מצוברח כשהוא נמצא בנפרד מהתאום האחר"), דומיננטיות (למשל, "אוהב להגיד לתאום האחר מה לעשות"), קונפליקט (למשל, "רב ומתווכח עם התאום האחר") ויריבות (למשל, "מקנא או לא-שמח כשאמא עושה דברים עם התאום האחר").
"אנחנו משערים כי הקרבה הגדולה שקיימת בין תאומים זהים נשענת על מנגנון אבולוציוני של קידום גנים משותפים", אומרים החוקרים. "לעומת זאת, התחרות על 'המשאב ההורי' נותרת בעינה גם בקרב תאומים זהים, כך שהיא מייצרת קונפליקטים ביניהם"
נמצא שלאורך הילדות יחסי התאומים מתאפיינים ברמות גבוהות של קרבה וברמות נמוכות של קונפליקט. לכן, החוקרים סבורים שההורים לא צריכים לדאוג אם התאומים רבים ביניהם מדי פעם. "הורים עשויים להיות מודאגים מכך שהריבים בין התאומים ישפיעו על מידת הקרבה שלהם, אבל אנחנו מצאנו במחקר כי שני הממדים, קונפליקט וקרבה, לא קשורים זה לזה, ויכולים להתקיים במקביל", אומרים החוקרים.
החוקרים גם מצאו שרמת היריבות עולה סביב גיל שש ויורדת בהמשך. "אנחנו משערים שהכניסה למסגרת בית הספר בגיל שש מגבירה את היריבות בין התאומים מכיוון שההשוואה ביניהם מקבלת סממנים פורמליים", אומרת ד"ר סגל. "זו הפעם הראשונה שיש קריטריונים ברורים להשוואה ביניהם, על סמך ציונים, התקדמות בקריאה ובחשבון וכו'".
עוד עולה מהמחקר שאצל תאומים לא זהים (תאומי אחווה) הקרבה יורדת לאורך הילדות, בעוד שאצל תאומים זהים היא נשארת יציבה, וכי רמת הקונפליקט והיריבות בין תאומים זהים דומה לזו שמתקיימת בין תאומי אחווה. "אנחנו משערים כי הקרבה הגדולה שקיימת בין תאומים זהים נשענת על מנגנון אבולוציוני של קידום גנים משותפים", אומרים החוקרים. "לעומת זאת, התחרות על 'המשאב ההורי' נותרת בעינה גם בקרב תאומים זהים, כך שהיא מייצרת קונפליקטים ביניהם כמו גם בין תאומי אחווה".
נמצא שהורות חיובית, חמה ותומכת מעודדת יחסי קרבה בין התאומים, ואילו הורות שלילית, עוינת ומענישה עשויה לעודד קונפליקטים בין התאומים לאורך הילדות
ממצא מעניין נוסף קשור להורות. נמצא שהורות חיובית, חמה ותומכת מעודדת יחסי קרבה בין התאומים, ואילו הורות שלילית, עוינת ומענישה עשויה לעודד קונפליקטים בין התאומים לאורך הילדות. על כך אומר פרופ׳ כנפו-נעם: "ממצא זה יכול להכווין הורים ביצירת יחסים חיוביים יותר בין ילדיהם התאומים ובהבנת כוחם והשפעתם על היחסים".
4 צפייה בגלריה
מתוך התערוכה "כפולה". "המחקר מראה שיחסים בין תאומים אינם חד-ממדיים"
(צילום: שגית הלל פרידמן)
להפריד או לא להפריד?
סיפור יעקב ועשו בספר בראשית מדגיש את היריבות בין התאומים שנוצרת כבר ברחם אמם. היא מובילה לנתק ביניהם, שנמשך 20 שנה, אבל לאחר מכן מגיעה פגישה מרגשת שמובילה לחידוש היחסים. החשש של יעקב הבוגר מפני הפגישה עם אחיו היה גדול, אבל האירוע הסתיים בטוב: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ" (בראשית, פרק ל"ג פסוק ד').
אומרת ד"ר סגל: "המחקר שלנו מראה שיחסים בין תאומים אינם חד-ממדיים: לא רק קרבה, כי אם גם קונפליקט; לא רק תלות, אלא גם יריבות. בסיפור של יעקב ועשו, שהיו תאומי אחווה, מודגשת היריבות ביניהם, אבל ניתן להניח שהיו גם רגעים של קרבה הדדית".
ומה חושבים החוקרים על נושא ההפרדה בין תאומים במסגרות חינוכיות, שהורים רבים מקפידים עליה? "הממצאים שלנו מראים שבלתי אפשרי לתת המלצה כללית לגבי הפרדה בין תאומים", אומרת ד"ר סגל. "כדאי לבחון את המורכבות ביחסים אלו באופן ספציפי לגבי כל זוג".
