אם עד לאחרונה קעקועים היו סמל מובהק לרצון בעצמאות, חיים חופשיים וסמל למרד הנעורים, לאחרונה אפשר לראות יותר ויותר הורים וילדים עושים קעקועים יחד. הם בוחרים יחד את הקעקוע שמהווה עבורם סמל לקשר ביניהם, הולכים יחד למכון ונהנים (וגם קצת סובלים) מחוויה משותפת.
"החוויה קירבה בינינו"
אורלי רוט, אמא לשניים (13 ו-16), ובתה החליטו לעשות יחד קעקוע דווקא בזמן הקורונה. "הרעיון שנעשה ביחד קעקוע עלה בזמן ימי הסגר", מספרת רוט. "בדיוק אז נועה חגגה יום הולדת 16. היא ביקשה קעקוע ליום ההולדת, ואמרתי לה שנחשוב על כך.
"כשהסתיים הסגר היא שוב פנתה אלינו ונתנו לה את הסכמתנו, ואז החלטתי שגם אני רוצה לעשות קעקוע. אגב, זהו הקעקוע השני ששתינו עושות יחד, ובניגוד לקעקוע הראשון המשותף, הפעם החלטנו שנלך יחד אבל כל אחת מאיתנו תעשה קעקוע שונה".
מתי הייתה הפעם הראשונה שבה עשיתן קעקוע יחד?
"זה היה בדיוק לפני שנה. במהלך ארוחה משפחתית נועה הביעה רצון לעשות קעקוע, וכתגובה עניתי לה - 'אולי נעשה קעקוע משותף ביחד?' אני חייבת לציין שנועה הייתה קצת בהלם מכך שהבעתי רצון לעשות קעקוע אבל מהר מאוד התעשתה ושמחה. כבר באותו היום היא החלה לחפש קעקוע משותף שיתאים לשתינו. היא הייתה אז קצת לפני סיום שנת הלימודים, ואמרתי לה שהקעקוע הוא מתנה לסיום חטיבת הביניים, ואכן הלכנו לעשות את הקעקוע יום לפני סיום שנת הלימודים".
לדברי רוט, היה פחד מהלא נודע, לכן לפני שהן הלכו למכון הקעקועים היא עשתה בירורים ובדיקות. "בסופו של דבר בחרתי במקום קטן ונחמד בכפר סבא. כשהגענו פגשנו את המקעקע שהתגלה כבחור רגוע, שקט ומקצועי, דבר שהפך את החוויה לחיובית ביותר.
"החשש מהקעקוע עצמו עבר מיד כאשר נועה, שהייתה הראשונה, התיישבה לעשות את הקעקוע. אני חושבת שעצם היותנו יחד בחוויה הזאת עזרה לכל אחת מאיתנו להתגבר על הפחד. זו הייתה חוויה משותפת וכיפית, כזו שתמיד כיף לנו להיזכר בה".
איזה קעקוע בחרתן?
"הקעקוע הראשון שנועה בחרה היה ציור של אינפניטי, אינסוף, עם כיתוב שיסמל את המשפחה והביחד. היה לי חשוב שנבחר בקעקוע שיתאים לשתינו, כי בכל זאת קיים בינינו פער גילים. גם בפעם השנייה בחרנו יחד את הקעקוע. נועה בחרה קעקוע של יהלום קטן ברגל כי היהלום זו האבן שמסמלת את חודש אפריל, החודש שבו נולדה. ביקשתי ממנה שתמצא לי קעקוע יפה שמסמל את הילדים ואת בעלי, והיא מצאה עבורי מספר קעקועים. בסופו של דבר החלטנו לבחור בקעקוע של לבבות".
קראו עוד:
רוט אומרת כי בתה הייתה מאושרת מהחוויה, והתגובות שהיא קיבלה מהסביבה הקרובה, חברים ואפילו מחנכת הכיתה היו נהדרות. "עצם העובדה שעשינו משהו ביחד ועוד משהו שהוא לא שגרתי, מאוד קירב בינינו וחיזק את הקשר.
"נועה כל הזמן אומרת לי - 'לעד את חקוקה אצלי ותמיד אני אזכר בך'. המילים האלו נכנסו עמוק ללב שלי ומרגשות אותי בכל פעם מחדש".
קעקוע עם משמעות
לירז פינבליט, אמא לשניים (18 ו-15), מספרת כי ההחלטה לעשות קעקוע יחד עם בתה, לא הגיעה מהתלהבות רגעית, אלא ממחשבה שנמשכה זמן רב. "בעלי, שהיה קצין בחיל הים, נפטר לפני תשע שנים", מספרת פינבליט. "בשלוש שנים האחרונות החלטתי שאני רוצה קעקוע אבל לא היה לי אומץ.
"ידעתי שאני רוצה לעשות קעקוע של פרפר. על פי הקבלה, הפרפר הוא הנפש של האדם לאחר מותו, ומבחינתי הפרפר הוא סמל. לאחר שבעלי נפטר התחילו להופיע לידנו פרפרים לבנים וצהובים בזמנים משמעותיים, כמו יום זיכרון וסביב תאריך האזכרה".
איך עלה הרעיון לקעקוע משותף?
"בשנה האחרונה גם נעם, בתי, רצתה לעשות קעקוע, כזה שיזכיר ויתקשר לאביה. היא דיברה עם חברים שלה, שגם הם איבדו את אביהם ועשו קעקועים שונים, ומאוד התלבטה. בסופו של דבר ההחלטה נפלה בקיץ באחרון, בעקבות נסיעה משותפת לפריז. בנסיעה, בתאריך יום ההולדת של בעלי, ראינו בין מיליוני אנשים ביורודיסני פרפר לבן. כמובן שהיינו בהלם והתרגשנו עד דמעות. כשחזרנו, היה ברור לשתינו שנעשה קעקוע בצורת פרפר".
נעם קיבלה את האחריות לשמוע המלצות ולמצוא מכון קעקועים. אחרי שהתקבלה ההחלטה הן נסעו ליום כיף בתל אביב ועשו את הקעקוע. "פחדנו מהכאב אבל בסוף הייתה חוויה מאד נעימה", מספרת פינבליט. "בהתחלה יצרנו ביחד שרטוט של הפרפרים שרצינו ובחרנו מיקום על הגוף. במהלך הקעקוע עצמו, בכל פעם שהמחט נגעה בי הזיכרונות והגעגועים עלו. בחלק מהזמן אחזנו ידיים ותמכנו זו בזו. היום אני יכולה לומר כי כל הפחדים שהיו לי במשך שנים התפוגגו והדמעות שירדו לנו היו מהתרגשות".
מה הדבר הכי משמעותי שלקחת איתך מהחוויה?
"זה היה עוצמתי ברמה שלא חשבתי שארגיש. יצאנו משם היינו ב'היי' מטורף". ונעם מוסיפה: "זו הייתה חוויה עוצמתית שחיברה ביני לבין אמא שלי. בהתחלה בכלל לא חשבתי שהיא תסכים שאעשה קעקוע, והופתעתי מכך שהיא אמרה לי שהיא רוצה שנעשה קעקוע יחד. שמחה שעשיתי איתה ביחד ולא לבד כי לעשות קעקוע ראשון זה מאוד מלחיץ, כך אמא שלי הרגיעה אותי ואני אותה".
אילו תגובות קיבלתם מהסביבה הקרובה?
"רוב התגובות היו מפרגנות ואוהבות. נעם סיפרה לי שחברים שלה בכיתה מאוד התלהבו. כולם רצו לראות את הקעקוע, והחמיאו לנו. אמרו לי כל הכבוד על האומץ, ומאד התלהבו מהרעיון המשותף ומהקעקוע עצמו. אחרי שסיפרנו על כך למשפחה המורחבת גילינו שישנם בני משפחה נוספים שרוצים לעשות קעקוע אך חוששים".
מתנה משפחתית
דבורית נבו, אמא לשניים (22 ו-25), מספרת כי אצלם הוחלט לעשות קעקוע משותף לכל בני המשפחה: "הכול התחיל קצת לפני יום ההולדת של בעלי", מספרת נבו. "רצינו לחגוג לו יום הולדת חמישים בדרך חגיגית, מיוחדת ומשמעותית. שאלנו אותו מה הוא היה הכי רוצה, והוא ענה קעקוע.
"חשוב לציין כי לבעלי, יש מעל 30 קעקועים, ועד אז לכולנו כבר היה קעקוע אחד או יותר, כך שמהר מאוד עלה הרעיון שניתן לו מתנה משפחתית – קעקוע משותף, ומהרגע שבו הרעיון עלה, כולנו היינו בעניין ללא שום התלבטות".
הם עשו שיחה משפחתית וניסו להחליט מה הכי מייצג אותם. "החלטנו על מעגל, שזה תפיסת השלם, שבו ישנן ארבע מילים, כי אנחנו ארבעה", אומרת נבו. "החלטנו על מילה אחת משותפת וכל אחד הוסיף שלוש מילים שמייצגות אותו. המילה המשותפת היא – family, כאשר בשיחה בינינו היה ברור שזה חשוב לכולנו".
איך הייתה החוויה המשפחתית במכון הקעקועים?
"לדעתי, התהליך חיבר בינינו יותר מאשר הקעקוע עצמו – החשיבה, ההחלטה, ההעדפות, ההקשבה של כולם לכולם, ומין תחושת חגיגיות כזו שזו מתנת יום הולדת לאבא שהיא של כולנו לתמיד כמו חוליה מקשרת.
"בחרנו במכון שבו נמצא המקעקע שאנחנו מכירים היטב, ומרגישים שם די בבית. התהליך עצמו היה זריז, מהיר ומלא בצחוקים. היינו יחד בחוויה של הנאה, שיתוף ומשמעות".
"מצאתי את עצמי במכון קעקועים"
"מעולם לא חשבתי לעשות קעקוע", אומרת נאוה מרטון, אמא לשלושה ילדים (12, 17 ו-22). "הרעיון היה של בתי הבכורה, והיא הייתה צריכה לשכנע אותי במשך חודשים על מנת שאסכים".
לדבריה, אין לה התנגדות לקעקועים באופן כללי אבל היא פשוט לא מצאה לנכון לעשות. "את ההסכמה לקעקוע נועה קיבלה בבוקר שאחרי מסיבת הפתעה ענקית שארגנו לי ליום הולדת 50. ההתרגשות שלי הייתה כל כך גדולה, ועניתי בחיוב. למחרת בבוקר מצאתי את עצמי על מיטת המקעקע".
באיזה קעקוע בחרתן?
"נועה בחרה את הקעקוע. זהו איור של אמא ובת מחוברות בקו אחד. קעקוע עדין בצד האמה, שהיא נתקלה בו כבר זמן רב לפני כן, ורק חיכתה שאסכים. עברנו כמה שנים לא פשוטות בגיל ההתבגרות שלה שחיברו בינינו מאוד, והקעקוע מסמל עבורנו את הקשר החזק שלנו.
"בסך הכל מדובר בקעקוע קטן ופשוט, כך שהחוויה הייתה קצרה וטובה, לא כואבת כפי שחששתי. האווירה במקום הייתה נעימה והמקעקע היה חביב במיוחד. עבור נועה זו הייתה חוויה ייחודית ויום מיוחד שייזכר אצלה.
"היא אוהבת את הרעיון לסמן את הדברים החשובים בחייה בקעקועים קטנים וסמליים. מאז היא הוסיפה עוד כמה. בין היתר, קעקוע של בית וקעקוע שמסמל את הריקוד שמהווה חלק גדול בחייה".
אילו תגובות קיבלתן?
"התגובות היו חמות ומפרגנות. חבריי ובני משפחתי הופתעו למראה הקעקוע אבל בהכירם את כוח השכנוע והרצון של נועה - לא היה להם ספק שזה יקרה. עכשיו אני אפילו חושבת לעשות קעקוע נוסף עם בני, כאשר הוא יהיה בן 18 ובהמשך גם עם בתי הקטנה אם היא תרצה, ולו רק כדי לשמור על שלום בית".
.
