מי שחווה פציעה או עבר ניתוח אורתופדי - מכיר את התופעה: שרירים באזור שנותח או נחבל, מפסיקים לתפקד ונחלשים מאוד, גם אם לא נפגעו באופן ישיר בחבלה או בניתוח. גם מתאמנים, שדואגים לאימון השרירים, יופתעו לחוש מיד אחרי הפציעה או הניתוח שהם חדלו לתפקד ובהמשך אף מידלדלים. למה זה קורה ומדוע השרירים מפסיקים לתפקד אחרי פציעות וניתוחים?
ישנן מספר סיבות לירידה בתפקוד השרירים בעקבות פציעה או ניתוח. הסיבה הברורה ביותר היא פגיעה מכאנית בשריר עצמו שקרתה במהלך החבלה (קרע, מתיחה, דלקת) או חיתוך יזום של השריר על ידי מנתח לצורך הגעה למפרק הדורש תיקון.
גם כאב היא סיבה לתפקוד שרירי לקוי. לכאב יש תפקיד משמעותי בהפחתת פעילות השריר. כאב יוצר מנגנון של עיכוב הפעילות בשריר (אינהיביציה), שהינו מנגנון אוטומטי, רפלקסיבי, שמטרתו מניעת פעילות השריר לצורך הפחתת הכאב והעומס על המפרק הפגוע. הפחד והחשש מתנועה שתגרום כאב, יוצרים גם הם עיכוב לפעילות השריר. אנו נימנע מהפעלת השריר, כיוון שאנו חוששים שהפעלתו תגרום כאב או נזק.
אחרי פגיעה בשריר, ובמטרה להגן על האזור הפגוע, מתבצע כיווץ שרירים הגנתי. במצב זה הגוף מגייס את השרירים לכיווץ הגנתי שיוצר מעין "מחוך" טבעי סביב איזור הפגיעה ולא מאפשר למפרק לנוע ולשרירים לפעול באופן מבוקר ותוך יצירת תנועה.
הקשר בין נפיחות האזור הפגוע לפעולת השריר
בשנים האחרונות התווסף ידע נרחב לגבי סיבה נוספת לירידה בתפקוד השרירים שהיא הנפיחות במפרק המנותח או הפגוע, הגורמת לעיכוב אוטומטי של השרירים המופעל על ידי קשת הרפלקס. לאחר חבלה במפרק (כמו למשל קרע במניסקוס או קרע ברצועה הצולבת), במצבים לאחר ניתוח וגם במחלה שחיקתית של המפרק (אוסטאוארטריטיס), נוצר נוזל במפרק. נוכחות הנוזל מעכבת את פעילות השרירים ואינה מאפשרת להם לפעול.
במחקרים אחרונים, נמצא שעצם הימצאות הנוזל היא טריגר לירידה בפעילות: כאשר הזריקו נוזל למפרק של אדם בריא, השריר ירד בפעילותו גם כאשר לא התלווה לכך נזק לרקמה או כאב. עוד נמצא שלא כל השרירים מושפעים באותה מידה מנפיחות. יש שרירים, כמו השריר הארבע ראשי בירך, שמושפעים מאד מהנפיחות ויש שרירים, כמו השריר האחורי של הירך, שאינם מושפעים כלל. החוקרים עדיין לא מצאו את ההסבר המלא לירידה הסלקטיבית בפעילות השרירים במקרה של נפיחות.
עיקר המחקרים נערכו על נפיחות במפרק הברך והשפעתה על השריר הקדמי והאחורי של הירך, אולם יש עדויות מסוימות במחקר גם להשפעת נפיחות על שרירים סביב מפרק הקרסול והירך.
חשוב לציין, כי במקרה בו פעילות השריר מעוכבת בעקבות נפיחות במפרק, גם אם ייעשו פעולות לחיזוק השריר, כמו תרגילים שונים, השריר לא יתחזק. חייבים לדאוג להורדת הנפיחות ורק אז לתרגל ולחזק את השריר.
הסיכונים שבנפיחות והדרכים להתמודד עמה
מחקרים בנושא שנערכו על מפרק הברך הצביעו על כך שכאשר יש נפיחות בברך פעולות היומיום שלנו משתבשות: יש ירידה ביכולת לבלום נפילות, שיבוש בפעילות של קפיצה ונחיתה ופגיעה במסר התחושתי שיוצא מהמפרק (התחושה הפרופריוצפטיבית). כל אלה עשויים להוביל פציעות חוזרות ולנפילות.
חולשת שרירים לאחר חבלה או ניתוח היא תופעה שכיחה ביותר המלווה כמעט כל ניתוח אורתופדי, ועל פי רוב, הגפה ניתנת לשיקום. יש לזכור כי באחוז קטן ישנה פגיעה עיצבית שלא מאפשרת לשרירים לתפקד ויש לתת על כך את הדעת. בנוסף חשוב לזכור כי תנועה עדיפה על מנוחה. התנועה מפחיתה את הנפיחות והחולשה, אך יש לבצע אותה תחת הנחייה בכיוונים שלא מסכנים את התיקון שבוצע בניתוח.
ישנן מספר דרכים להשפיע על הנפיחות ולהוריד אותה, אך הדבר החשוב ביותר הוא להימנע מהגברת הנפיחות. ככל שיש יותר נפיחות במפרק כך הסיכוי לשיקום השריר יורד, ולכן כאשר מזהים נפיחות במפרק יש לשקול הורדת עומס, הימנעות מתרגול בעומסים גבוהים כמו ריצה, או תרגול נגד משקל הגוף בכריעה (Squat), ובמכרע (Lounge). כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט לגבי הליכה עם קביים לתקופה מוגבלת.
חבישה של האזור היא בעלת פוטנציאל להשפיע על מידת הנפיחות. חשוב לחבוש את המפרק לאחר שהגוף היה במצב מאוזן (בשכיבה) ולעשות זאת לפני פעילות או פעילות ספורטיבית. ניתן להעזר בהתחלה בחבישה אלסטית, או גרב לחץ ייעודית. ניתן גם לבצע עיסוי עצמי עדין לפי עקרונות העיסוי הלימפטי לאחר קבלת הנחיות מפיזיותרפיסט/ית. בנוסף, שימוש בקרח היא דרך להפחתת הנפיחות. השימוש בקרח היה לכ-20 דקות לסירוגין.
כאמור, תנועה היא המפתח, ובנוכחות של נפיחות מומלץ לבצע תרגול בעומס תת מירבי (כלומר לא לאמץ את השריר למקסימום כיווץ) במרכז טווח התנועה. הפעלת השריר מסייעת ב"שאיבה" של הנוזל מהמפרק ומשפרת את הסעת הנוזלים מהאזור (Pumping action).
האם יש טיפול תרופתי?
מחקרים בנושא מראים כי שימוש בתרופות אינו משפיע לרוב על הנפיחות, אלא אם מקורה של הנפיחות בדלקת. לכן, כדאי וחשוב להתייעץ עם הרופא בנוגע למתן נוגדי דלקת, במידה ויש לכך תוויה.
יש לציין כי המידע שברשותנו לגבי אפשרויות הטיפול בנפיחות מתבסס בעיקר על מחקרים שבוצעו על מפרק הברך, אולם יש בהחלט הגיון וטעם לנסות ולהשתמש בעקרונות טיפול אלו בנפיחות גם במפרקים אחרים.
מה עושים אם הנפיחות "באה והולכת"?
במקרים בהם לאורך זמן קיימת תופעה של נפיחות, חשוב להתייעץ עם רופא ופיזיותרפיסט כדי לנסות ולאתר את הסיבה לה, ולכוון את הפעילות כך שלא תגביר את הנפיחות במפרק.
עם זאת, בכל מקרה של חבלה או ניתוח בהם קיימת נפיחות במפרק והידלדלות של השריר, חשוב לטפל בה על מנת שיהיה ניתן לחזק את השריר ולהשלים את תהליך השיקום. יש לנקוט באמצעים של הפחתת העומס עד לירידת הנפיחות, ואז ניתן יהיה להתקדם בשיקום ולחזור לפעילות תקינה.
עירית סמילנסקי היא פיזיותרפיסטית ובעלת מרכזים לפיזיותרפיה ורפואת ספורט
נגה גל היא פיזיותרפיסטית ומנהלת בית הספר לפיזיותרפיה באסף הרופא
