נגיף הפפילומה של האדם (HPV) הוא הגורם השכיח ביותר בעולם למחלת מין, ופוגע בגברים ובנשים גם יחד. בארצות הברית לבדה נושאים אותו כ-79 מיליון אנשים – כרבע מהאוכלוסייה – ושיעור ההדבקה עומד על כ-14 מיליון נדבקים חדשים בשנה.
הנגיף מופץ בעיקר ביחסי מין, אבל למעשה כל מגע של עור בעור עם נשא עלול להסתיים בהדבקה. גם אדם שאינו מראה תסמינים של המחלה עלול להעביר את הנגיף. התסמינים עשויים להופיע רק שנים אחרי החשיפה הראשונית, עובדה שמקשה מאוד לעקוב אחרי מוקדי הדבקה ולבלום את שרשרת ההפצה.
נגיף הפפילומה: תעודת זהות
נגיף הפפילומה הוא נגיף DNA, כלומר נגיף שמורכב ממולקולת DNA הכוללת הוראות לתא הנגוע לייצר עותקים נוספים של הנגיף. יש לו זנים רבים, למשל זן של הנגיף שפוגע רק בכלביים ואינו מדביק בני אדם. לא ברור אם הדבקה בזן מסוים מספקת הגנה מפני זנים אחרים. ברוב המקרים הזיהום הנגיפי חולף מעצמו ללא תסמינים, אך יש זנים שעלולים לגרום תופעות לא נעימות, החל ביבלות על איבר המין וכלה בסרטן צוואר הרחם, סרטן הנרתיק, סרטן הפין או סרטן פי הטבעת. הנגיף מסוגל לגרום גם לסרטן בגרון, בבסיס הלשון ובשקדים.
מוכרים לנו כיום יותר מ-150 זנים של הנגיף, ולפחות 14 מהם גורמים לסרטן. רצף ה-DNA של כמאה זנים כבר פוענח במלואו. הבנת הרצף הגנטי של הזנים השונים מאפשרת לחוקרים לפתח בדיקות מדויקות ויעילות יותר לזיהוי הנגיף, ולייצר חיסונים רבחי טווח המגינים מפני יותר ויותר זנים, וכן חיסונים ממוקדים לזנים מסוימים. נהוג לחלק את הזנים הקיימים לפי רמת הסיכון שיגרמו לסרטן – גבוהה או נמוכה.
הנגיף וסרטן צוואר הרחם
רוב האנשים שיידבקו בנגיף לא יפתחו כל סימן למחלה, והיא תחלוף מעצמה בתוך כשנתיים. גם חולים שהציגו תסמינים יחלימו בדרך כלל בצורה ספונטנית. למרות זאת, כל הנשים הנגועות בנגיף נמצאות בסיכון לפתח סרטן צוואר הרחם.
סיכויי ההדבקה גבוהים ביותר הם בגיל 30-18, כלומר בערך מגיל הבגרות המינית ובמהלך ההיריון הראשון. הסיבה היא שבתקופה הזאת נשים חוות שינויים רבים במבנה התאים בצוואר הרחם, שפוסקים רק אחרי גיל הפסקת הווסת. עם זאת, רוב ההתפרצויות של סרטן צוואר הרחם מתועדות בגילאים מבוגרים יותר (35 ומעלה), דבר שיכול להצביע על זמן התפתחות ממושך של המחלה. נראה שאצל נשים בעלות בעלת מערכת חיסון תקינה נדרשות לסרטן צוואר הרחם 20-15 שנה להתפתח, והתקופה הזאת יכולה להתקצר ל-10-5 שנים אם מערכת החיסון שלה מוחלשת.
סרטן צוואר הרחם הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו בקרוב נשים, אחרי סרטן השד. בשנת 2008 לבדה מתו מהמחלה יותר מ-300 אלף נשים ברחבי העולם, 85 אחוז מהן במדינות מתפתחות שלרוב האוכלוסייה בהן אין גישה לחיסונים. הסבירות להתפתחות סרטן צוואר הרחם קשורה בין השאר לזן המדביק, לחוזקה של מערכת החיסון, לעישון, והיא נוטה לעלות אצל נשים שסובלות ממחלות מין נוספות, וגם ככל שגיל ההדבקה גבוה יותר וככל היו לאישה יותר לידות.
האם קיימות דרכי מניעה?
כדי להקטין את סיכון ההידבקות בנגיף הפפילומה של האדם, מומלץ להתחסן נגדו. החיסון הוכיח את עצמו ככלי בטוח ויעיל נגד המחלה, והוא מומלץ לבנים ובנות בגיל 12-9, וכן לבוגרים עד גיל 27-26 שלא חוסנו בילדותם. החיסון מוצע לילדים בשלב שלפני הבגרות המינית, משום שיעילותו גבוהה יותר אם נותנים אותו לפני ההדבקה, וכאמור הנגיף עובר מאדם לאדם בעיקר במגע מיני. הסטטיסטיקה מעידה כי קיימת סבירות גבוהה שכל אדם פעיל מינית יידבק בנגיף במוקדם או במאוחר.
עם זאת, חשוב מאוד לוודא לפני קבלת החיסון שהמוחסן או המחוסנת אינם רגישים למרכיבי החיסון, כגון שמרים. מִנְהָל המזון והבריאות האמריקאי (FDA) וארגון הבריאות העולמי (WHO) אישרו לשימוש שלושה סוגים שונים של חיסון המגינים מפני זני הנגיף שגורמים לכ-70 אחוז ממקרי הסרטן הקשורים לפפילומה.
החדשות הטובות: המחלה בבלימה
החיסון נגד נגיף הפפילומה של האדם קיים מאז שנת 2006 ונמצא מאז בשימוש שוטף. במדינות שבהן הוא מופץ כחלק מחיסוני השגרה נצפתה ירידה במספר המקרים המדווחים של מבנה לא תקין של תאי צוואר הרחם, במיוחד בגיל צעיר, ובמספר המקרים המדווחים של יבלות באיבר המין – שניים מהתסמינים הנפוצים בשלבי ההדבקה המוקדמים.
באוסטרליה, שהייתה המדינה הראשונה שהכניסה את החיסון לשגרת חיסוני האוכלוסייה, כבר בשנת 2007, דווח על ירידה במספר המקרים המדווחים של תאים חשודים. יתר על כן, בשנים האחרונות נצפתה ירידה גם במספר המקרים המאובחנים של סרטן צוואר הרחם, אך הירידה עשויה להיות קשורה גם לשימוש בבדיקות לזיהוי מוקדם יותר של הסרטן.
זאת ועוד, החיסון מספק הגנה למחוסנים לאורך זמן, והשפעתו אינו פגה כמו שקורה בחלק ממחוללי המחלות האחרים, שדורשים לפעמים לחדש את החיסון כל פרק זמן מסוים. נכון לעכשיו לא נראה שיעילותו של החיסון נחלשת, לפחות בעשר השנים הראשונות.
בישראל אובחנו בשנת 2016 לבדה 232 נשים שחלו בסרטן חודרני של צוואר הרחם. מספר החולות אומנם אינו גבוה במיוחד, אך מדובר בסוג סרטן קטלני. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה להתחסן נגד נגיף הפפילומה כאמצעי מניעה ראשוני. בישראל נמצאים בשימוש שני חיסונים הניתנים בשגרה ובחינם לתלמידי כיתות ח', או בכיתה י' למאחרים להתחסן.
האם נדבקתי?
נכון להיום אין בנמצא בדיקה אבחנתית זמינה לציבור במימון המדינה. הבדיקות שיצאו לאחרונה לשוק הפרטי מתבססות על זיהוי הנגיף לפי רצף ה-DNA שלו ומאפשרות לקבוע אם אדם הוא נשא של נגיף הפפילומה ולזהות איזה זן נמצא בגופו. נכון לשנת 2018, רק אחת מהם זכתה לאישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). ארגון הגינקולוגיה האונקולוגית ממליץ על הבדיקה בחום, אך רק בנוסף לבדיקת הסקר הראשית (בדיקת פאפ).
הבדיקה הוצעה לשימוש כבדיקת סקר ראשוני. יתרונה הבולט הוא ברגישות הגבוהה שלה, אך מאותה סיבה היא מגלה נשאיות של הנגף גם כשמדובר רק בזיהום חולף. גם ארגון רופאי המשפחה בישראל ממליץ על הבדיקה כתוספת לבדיקת פאפ, והיא זמינה באופן פרטי תמורת כמה מאות שקלים או בסבסוד של חלק מקופות החולים אחת לשלוש-חמש שנים.
ההמלצה הנוכחית של משרד הבריאות, לפיכך, היא להתמקד במניעה באמצעות חיסון ולבצע בדיקות סקר ציטולוגיות - בדיקת המבנה של תאים בצוואר הרחם. לנשים בנות 65-25 מומלץ לעשות בדיקות שגרתיות אחת לשלוש שנים. למי שכבר נדבק, אין טיפול נגד הנגיף עצמו, אלא רק לתסמינים שהוא גורם.
