(צילום: ירון ברנר)
שנת הלימודים בפתח, חגי תשרי מתקרבים - והעלייה במספר הנדבקים היומי בנגיף הקורונה נמשכת: האם הדרך היחידה לקטוע את ההדבקה בנגיף הקורונה היא סגר כללי? שני חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון מחזיקים בשתי דעות שונות בנושא. האחד, פרופ' דב שוורץ, חבר במודל חיזוי מגפת הקורונה באוניברסיטה, טוען בתוקף כי סגר לשלושה שבועות הוא הפתרון היחיד, והשני, פרופ' מרק לסט טוען שבשבועיים הקרובים תחל ירידה במספר הנדבקים היומיים וכי אין צורך בסגר. השניים התראיינו הבוקר (א') באולפן ynet.
בריאיון שנערך עם פרופ' שורץ, הוא סיפר על מכתב ששלח לראש הממשלה, שר הבריאות, חברי קבינט הקורונה ולראשי משרד החינוך, בדבר ההכרח בסגר. "כל שבוע העסק מחריף יותר ויותר, לא נעשה כמעט כלום והתוצאות ידועות לנו. בשבוע האחרון אובחנו 2,000 אנשים ביום עם קורונה, אנחנו עומדים על 430 חולים קשה, ואנחנו פשוט חיים בלה-לה לנד", הוא אומר.
"באוסטריה, שיש בה את אותו מספר אוכלוסייה כמו בישראל, נכנסו לפאניקה שלמה ונקטו בצעדים קשים בשבוע שעבר כשעברו מ-100 נדבקים ל-300 נדבקים, ואצלנו כשנמצאים בין 1,700 ל-2,000 נדבקים, אומרים שהכל בסדר. בגרמניה יש 83 מיליון אזרחים, וכשנדבקו 2,000 המדינה נקטה בצעדים קשים".
פרופ' שורץ מסביר שאת שאשראות ההדבקה ההמוניות בישראל לא ניתן לקטוע באמצעות שיטת הרמזור של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו. "אני לא חוקר כליות ולב, אבל אני חושב שראש הממשלה מבין את מצבנו היטב. הסיבה בגללה הוא לא מכריז על סגר היא שגמזו לא מבין את מה שקורה עדיין. הוא נכנס לתפקיד עם אידאולוגיה פיקס, שהוא יכול להוריד מ-2,000 ל-200 והוא לא הבין שפשוט אי-אפשר".
"יש מאות מקומות בארץ בהם יש התפרצות. אי אפשר לתפוס רק חמישה מקומות ולסגור בזה את העסק. אני לא נגד שיטת הרמזור של גמזו, אבל יחד איתה חייב להיות דבר אחד ברור - צריך להיות סגר לשלושה שבועות. את הסגר הזה צריך להחיל ממחר, לדחות את תחילת שנת הלימודים ל-11 בספטמבר, קרי שבוע לפני ראש השנה, ולהחזיר אחר כך את הילדים בקפסולות. לשר החינוך אין שום הבנה ושום סמכות לומר איך ילדים יחזרו ללמוד. משרד הבריאות מפחד לומר את זה".
לדבריו של פרופ' שורץ חזרה לשנת הלימודים במתווה הנוכחי היא "סכנת נפשות", ומסביר שלשיטתו, הסיבה בגללה התחלואה בישראל יצאה מכלל שליטה היא בגלל היציאה הלא אחראית מסגר בחודש מאי והחזרה ללימודים ללא שיטת הקפסולות. "מי שפתח ב-17 במאי את בתי הספר בלי קפסולות, הוא הראשון שרשום אצלי עם מסמך ללכת לוועדת חקירה ולתת עדות מדוע עשה זאת. מדובר היה בהחלטה שערורייתית ביותר שיש לעמוד עליה לדין".
"ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים"
בריאיון נוסף לאולפן ynet, כאמור, התראיין פרופ' מרק לסט, שעמד בראשו של מחקר שתומך בצעדיו של פרופ' רוני גמזו וקובע שסגר הוא מיותר. עוד קובע המחקר כי הטיפול בחולי קורונה בארץ טוב יותר מהטיפול הרפואי הניתן במדינות אחרות וכי בשבועיים הקרובים תגיע מדינת ישראל למצב של חסינות עד, בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק כדי שתירשם דעיכה במספר בנדבקים החדשים.
(צילום: ירון ברנר)
"אני עוקב אחרי נתוני הקורונה ממרץ בערך, ומשווה את הנתונים למודלים המקובלים בתחום. לפי המודלים האלה אנחנו מאוד קרובים לשיא, כי עוד מעט כנראה אחוז האנשים שחלו בקורונה ושיש להם נוגדנים בתוך האוכלוסייה יהיה מספיק גבוה כדי שקצב ההדבקה יתחיל לרדת", מספר בריאיון פרופ' לסט, מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע בבן-גוריון.
"מדובר בחישוב מתמטי פשוט ובינתיים תחזיות המודל הזה מתרחשות. אם הכוונה היא לירידה במספר הנדבקים היומי, אז לדעתי אנחנו כמעט הגענו לשם. מדובר בניתוח נתונים שמבוסס על מודלים אפידמיולוגיים מוכחים", הוא מספר. "יש כנראה בין מיליון מאה למיליון מאתיים אלף אנשים שנדבקו בקורונה בישראל לפי המודל הזה. אם אנחנו שומרים על כללי ריחוק חברתי כמו שיש לנו היום, מקדם ההדבקה שלנו עבור כלל האוכלוסייה הוא קצת מעל 1. במדינות אחרות שבדקתי המספרים די דומים".
ממצאיו של פרופ' לסט תומכים בצעדיו של ממונה המאבק בנגיף, פרופ' רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות הנגיף בארץ. לדברי פרופ' לסט: "מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב. עם זאת, במידה ובחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי-משתתפים, האזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ זה עלול להיות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של גמזו מבורכים וייטיבו עמנו לאורך הזמן".
