בשיתוף מדטרוניק
מיליוני אנשים ברחבי העולם לוקים בשבץ מוחי מדי שנה. שליש מהם מתים וכמחצית מהנותרים נשארים עם נכות קבועה. בישראל, שבץ מוחי היא סיבת המוות הרביעית לתמותה, כאשר בכל שנה כ-20,000 ישראלים לוקים בשבץ מוחי, במרבית המקרים כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח, בעקבות חסימה של עורק מוחי על ידי קריש דם, ולעיתים ממחלות רקע דוגמת יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת ומחלת לב איסכמית. לרוב, שבץ מוחי נחשב למחלה של הגיל המבוגר, אולם גם צעירים עלולים להיפגע משבץ, וחלקם אף נמצא בסיכון מוגבר לשבץ מוחי.
אחת הסיבות השכיחות לאירועים מוחיים הינה הפרעת קצב בשם פרפור פרוזדורים המהווה מקור להיווצרות קרישים בפרוזדור הלב ומשם מעבר הקריש אל עורקי המוח. מטופלים עם פרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון מוגבר עד פי 5 לשבץ מוחי, וזאת בתלות בתחלואה הנלווית ובגורמי סיכון נוספים.
בישראל כ-90 אלף אזרחים סובלים מפרפור פרוזדורים, מהם רק כ60% חשים בתסמינים, אולם ב40% הנותרים, המפגש הראשון עם הרופאים עלול להיות בזמן שבץ מוחי. כאמור, במידה ופרפור הפרוזדורים איננו מזוהה ואינו מטופל כראוי, יש סיכון מוגבר להישנות שבץ מוחי, שעלול להיות קשה אף יותר מקודמו ולגרום לנכות משמעותית ואף למוות. המחקר שכלל 1,102 מטופלים מצא כי יכולת הזיהוי של פרפור פרוזדורים בניטור ארוך טווח הינה פי 2.5 בהשוואה לניטור המקובל. שינוי הטיפול בעקבות ממצאי ניטור זה מפחית ב55 אחוזים הישנות של שבץ מוחי.
אדם שעבר שבץ מוחי ומגיע לבית החולים עובר הדמיה מוחית, מקבל את הטיפול המתאים ועובר בירור מקיף לסיבת השבץ .
בקרב 30% מהלוקים בשבץ מוחי, לא נמצאת הסיבה לשבץ גם לאחר בירור נרחב. במטופלים אלה, ייתכן כי הסיבה היא אירועים של פרפור פרוזדורים שאינו מזוהה. כאשר פרפור הפרוזדורים קבוע, ניתן לאתרו כמובן בנקל. עם זאת, הפרעת הקצב עלולה להימשך גם זמן קצר, ולהופיע לסירוגין, כך שלעיתים אמצעי ניטור מקובלים, דוגמת תרשים אקג או הולטר אקג, המנטרים את פעילות הלב בטווח קצר אינם תמיד מספקים.
אמצעי יעיל ביותר לאיתור פרפור פרוזדורים במטופלים מסוג זה הוא שתל תת עורי. התקן זה מנטר את קצב הלב בקביעות במשך כל חיי המכשיר (כארבע שנים) ובמידה שחל אירוע של פרפור פרוזדורים, הדבר יתועד. בהתאם, הרופא המטפל יוכל לתת טיפול מתאים, השונה בתכלית מהטיפול הסטנדרטי.
במטופלים שעברו שבץ מוחי שסיבתו אינה ידועה קיימת חשיבות מכרעת לאבחן פרפור פרוזדורים. ניטור תת עורי רציף של מטופלים אלו מעלה בצורה דרמטית את היכולת שלנו לאתר אירועי פרפור פרוזדורים, ומאפשר התאמת טיפול רפואי שעשוי למנוע את השבץ הבא.
לדאבוננו, המודעות לקיומו של המנטר התת עורי אינה מספקת בקרב הגורמים המקצועיים, אשר פוגשים את המטופל במהלך אשפוזו או לאחריו. כמו כן, קושי נוסף הוא הצורך בגישה רב תחומית בטיפול בחולים אלו. הנוירולוג המומחה, שמטפל בשבץ צריך לפנות לקרדיולוג מומחה בהפרעות קצב, שהינו הרופא שמשתיל את ההתקן וזה שעוקב אחר הפרעות הקצב. לכן, יש חשיבות מכרעת לשיתוף הפעולה בין הרופאים.
איתור סיבת השבץ הינה מכרעת להתאמת טיפול נכון למטופל לאחר שבץ מוחי . מאחר ואירועי פרפור יכולים להיות קצרים ולא מתרחשים כל יום, לא נכון יהיה להתבסס על ניטור קצר טווח.
המחקר שפורסם מדגים שעצם איתור הפרעת הקצב בקבוצת מטופלים עם שבץ מוחי מביא לשינוי בטיפול התרופתי וכך עשוי להביא למניעה של שבץ חוזר. לכן, ככל שנבצע למטופל החשוד לפרפור פרוזדורים ניטור ארוך יותר, כך יעלה הסיכוי להתאמת טיפול נכון יותר למניעת שבץ החוזר.
כותבי המאמר : פרופ' רועי בינרט, מנהל מרכז דוידאי להפרעות קצב וקוצבים במרכז הרפואי ע"ש שיבא, ד"ר דוד אוריון, מנהל מרכז השבץ המרכז הרפואי ע"ש שיבא
בשיתוף מדטרוניק
פורסם לראשונה: 09:59, 30.12.20
