עם למעלה מ-4,000 חולים חדשים מדי שנה - מתוכם כאחוז גברים - סרטן השד הוא השכיח ביותר בארץ מבין כל סוגי הסרטן, וזו אחת הסיבות בגינן מציינים החודש (אוקטובר) את חודש המודעות לסרטן זה. הכלים הטיפוליים שבו מגוונים, וכוללים את הכימותרפיה, לצד כלים ניתוחיים וטיפולים הורמונליים. בנוסף, קיימת גם אופציית הרדיותרפיה, שידועה יותר בשמה העממי: הקרנות.
ההקרנות אינן כלי ייחודי לטיפול בסרטן השד. למעשה, מדובר באפיק טיפולי פופולרי מאוד בכל סוגי הסרטן. "בעוד הניתוח הוא מאוד מכוון אנטומית - כך שהיכולת שלו להתמודד עם גרורות מוגבלת - הכימותרפיה המודרנית פוגעת בתאים שמתחלקים מאוד מהר, כמו תאי סרטן", אומר ד"ר בלוך, "הבעיה שהיא פוגעת בעוד תאים שמתחלקים מאוד מהר, כמו מערכת העיכול, מערכת החיסון, שיער. זה גורם להרבה נזק היקפי, וזה חלק מהבעיה של כימותרפיה. ההקרנות הן במידה מסוימת שילוב של ניתוח וכימותרפיה, כי הן גם מכוונות אנטומית וגם פוגעות בתאים הסרטניים".
האזינו לפודקאסט:
קראו עוד:
"הטיפול הקרינתי מחליף את הסכין בהרבה מאוד מקרים", מספר ד"ר סאלם בלאן, מנהל תחום קרינה ויחידת ראש-צוואר במערך האונקולוגי ברמב"ם, "הוא מחליף את הסכין בגרורות במוח, מחליף את הסכין בגידולי ריאה מוקדמים. כולנו חשבנו לפני 20 שנה שנמצא תרופה והקרינה תיעלם, אבל הקרינה הולכת ומקבלת מיקום חזק מאוד בטיפול בחולי הסרטן".
לדברי ד"ר בלאן, 40-30 אחוזים מחולי הסרטן יעברו טיפול קרינתי כלשהו. ניתן לחלק את מתן הטיפול לארבעה תרחישים. "הטיפול הקרינתי ניתן כטיפול בלעדי לחלק מהגידולים; הוא ניתן כטיפול משלים לאחר ניתוח, כדי למנוע את חזרת המחלה באופן מקומי; נותנים אותו כטיפול טרום-ניתוחי; והאופציה הרביעית היא כטיפול פליאטיבי, זאת אומרת מפחית כאב".
"למעשה כבר במאה ה-19 כשגילו את קרני הרנטגן הבינו שיש להן פוטנציאל רפואי ועשו כבר טיפולים", אומרת ד"ר דפנה לוין, פיזיקאית ראשית במכון הרדיותרפיה באסותא רמת החייל. מהתקרה במשרד שלה תלויות חלליות שנלקחו היישר ממלחמת הכוכבים, ועל הקירות תלויים פוסטרים של סרטי הסדרה. "מה שעושים זה בעצם לוקחים אלקטרונים, מאיצים אותם לאורך מסלול קווי, ולכן זה נקרא מאיץ קווי. ברגע שהאלקטרונים האלה מגיעים למהירות מספיק גבוהה, גורמים להם להתנגש במטרה ממתכת וכך נוצרים פוטונים, שאלה קרני X. ברוב הטיפולים, קרני ה-X הן החלקיקים שאנחנו משתמשים בהם".
בקרני ה-X משתמשים גם בצילום רנטגן. אם כך, מה בכל זאת ההבדל בין צילום רנטגן לרדיותרפיה, אם מדובר באותן קרניים? "זה לא שונה במהות, כי אלה אותם חלקיקים. זה שונה באנרגיה", מסבירה ד"ר לוין, "כדי שהקרן תחדור לעומק הגוף היא צריכה להיות בערך פי 1,000 יותר חזקה מזו של צילום רנטגן. ככל שהאנרגיה יותר גבוהה, היא חודרת יותר עמוק לגוף. למשל, לשד אנחנו נשתמש בפוטונים באנרגיה נמוכה יותר (כי זה קרוב לפני השטח, גב"נ) ובגידול בערמונית אולי נשתמש באנרגיה גבוהה יותר".
המיתוס בנוגע לאופן פעולתן של ההקרנות טוען כי הן פועלות כמו לייזר, ושורפות את הגידול. לא כך הדבר. "מה שקורה זה שהפגיעה בתאים של הגידול פוגעת בדנ"א שלהם, ביכולת החלוקה שלהם. ברגע שהם לא יכולים להתחלק הגידול מפסיק להיות גידול חי והוא כבר לא גידול פעיל. המחיר הוא כמובן שבדרך לגידול אנחנו חודרים לאזורים בריאים בגוף. למעשה כל הרדיותרפיה משחקת על האיזון בין מנה מספקת לגידול למנה שלא תהרוס איברים בריאים".
טיפול ממוקד בגידול הסרטני, עוצמה נמוכה באזורים אחרים
האתגר הטכנולוגי הגדול בעולם הרדיותרפיה קשור בדיוק לנקודת התורפה של הטיפול: הפגיעה באיברים בריאים. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום מרשימה, וד"ר בלאן חווה אותה מקרוב לאורך שנות עבודתו. את השינוי הטכנולוגי הוא מדגים דרך סיפור מקרה של אחד ממטופליו, שהגיע אליו עם גידול בשק הדמעות.
"היו שתי אופציות", מספר ד"ר בלאן, "אופציה אחת היא להוציא את העין, אופציה שנייה היא לתת טיפול בהקרנות. החלטנו לתת טיפול קרינתי. החולה היום חי עם עין מתפקדת. יש לו קצת יובש בעין, אבל הוא רואה בעין במאה אחוז ואין עדות לחזרה של המחלה". הפגיעה המינימלית בעין התאפשרה דרך השינוי הטכנולוגי הגדול שעבר התחום. "כשאנחנו נותנים טיפול בהקרנות, הקרניים יוצאות דרך אלומה. עד לפני 20 שנה האנרגיה לאורך כל האלומה הייתה אחידה. היום העוצמה שונה לאורך האלומה: העוצמה הגדולה מגיעה לגידול, והעוצמה הנמוכה לאזורים אחרים".
אתגר נוסף בטיפול קרינתי הוא דיוקו. ישנם איברים שיחסית קל לדייק בהם כך שהאלומה תפגע בדיוק בגידול, אך באיברים מסוימים - בעיקר אלו שגודלם משתנה תדיר, כמו שלפוחית לדוגמה - הדיוק הופך למלאכה קשה, מפני שאין אפשרות לצלם עם סי -טי או אמצעי דימות אחרים תוך כדי ההקרנה.
פתרון חדשני לבעיה מופיע בדמות שילוב בין המאיץ הקווי המסורתי, שבאמצעותו כאמור מתקיימות ההקרנות, לבין MRI שמבוסס על תהודה מגנטית, ומאפשר למטפל לראות במדויק לאן הוא מקרין. "זה הישג טכנולוגי אדיר כי יש פה הפרעה בין המאיץ וה-MRI. ה-MRI עושה שדה מגנטי וגורם לאלקטרונים לסטות מהמסלול. אז מצד אחד ה-MRI מפריע למאיץ, ומצד שני גם המאיץ מפריע ל-MRI".
המהפכה הטכנולוגית, שמאפשרת למאיץ הקווי לעבוד לצד MRI, נותנת למטפלים את האופציה להקרין בדיוק מקסימלי את הגידול. למרות זאת, ד"ר לוין חושבת שבעתיד, הפתרון לסרטן לא יכלול רדיותרפיה. "לדעתי הריפוי לא יבוא מאיתנו. אנחנו יותר מטפלים בסימפטום, אנחנו לא באמת הפתרון. יבוא או חיסון, או משהו אימונותרפי (טיפול המעורר את מערכת החיסון לתקוף את הגידול הסרטני, גב"נ). אני מניחה שבעתיד יסתכלו עלינו כ'איזה טיפול פרימיטיבי נתתם פעם'. זאת ההשערה שלי: לא מאיתנו תבוא הישועה".
הכותב הוא עורך ומפיק ב"עושים רפואה"
