בשיתוף פורום Reboot
לפני מספר שנים גילו אצלי גוש בשד, ממש במקרה. בזמן שהחלמתי בביה"ח עקב פציעה בבטן מכדור תועה. בדיעבד, הכדור שחטפתי הציל את החיים שלי.
הסיפור שלי צריך להדליק נורת אזהרה לכל אחד ואחת מכם – אסור לדחות בדיקות שגרתיות ומעקב אחר הבריאות שלנו. לא כאשר אנחנו בריאים ולא כאשר אנחנו חולים במחלה כרונית.
טיפול ומעקב אחרי חולים כרוניים הוא משימה מורכבת בימי שגרה. קל וחומר בתקופת הקורונה.
השיח הציבורי סביב הקורונה דוחק הצידה את השיח החשוב לא פחות על חולים כרוניים וקשישים הנפגעים בעת הזו. החיים פשוט בהמתנה! אנשים שחשים כאבים ומיחושים לבביים למשל דוחים הגעה לבירור, בשל הפחד להידבק במרפאות או בביה"ח מקורונה, מה שגורם לסיבוכים ואף לתמותה. חולי סרטן, סכרת ועוד דוחים בדיקות, טיםולים ומעקב. כך גם דחיית בדיקות ממוגרפיה או טיפולי פוריות ועוד...
זאת בתוספת השינוי הקיצוני בהקצאת המשאבים עלול להביא לפגיעה קשה ברצף הטיפול בחולים הכרוניים.
דווקא בתקופה זו יש חשיבות קריטית להמשך הטיפול והמעקב אחר חולים כרוניים, בכדי להימנע מעליה בתחלואה ובתמותה ממחלות שאינן קורונה.
אז מה הפתרון? ארגונים שהשכילו לבנות מודל סיכון לסיבוכי קורונה שמרו על בריאות האוכלוסייה השבירה. במאוחדת לדוגמה הצוותים הרפואיים גילו פרואקטיביות והקפידו על פעילות יזומה מול הלקוחות בעניין בדיקות הסקר לאיתור מחלות. הודות למאמצי הצוותים הצליחה מאוחדת לשמר את כמות הבדיקות שבוצעו ברמה דומה לשנה שעברה, טרום המגפה. בנוסף, עם פרוץ המגפה בנינו מודל סיכון לסיבוכי קורונה בקרב חולים כרוניים
וגילאי 65+. מודל ההתערבות כלל יצירת קשר פרואקטיבי על ידי אחות לאוכלוסייה שבסיכון לסיבוכי קורונה להדרכה לכללי התנהלות בתקופת המגפה, דרישה בשלומם ודאגה לכל צרכיהם ובסיום השיחה שליחת מסרון עם לינק לסרטון ומידע אישי מהאחות בצרוף הנייד שלה להתייעצות עתידית.
מנתוני מעקב אחר קבוצה שאיתה נוצר קשר לעומת קוצה שטרם נוצר עימה קשר עולה כי בקבוצה ללא יצירת קשר הסיכוי של הדבקת קורונה נצפה פי 2.8 וסיכוי של אשפוז פי 6.7.
כולנו עדים כי שיעור הנפטרים מקורונה גבוה יותר בקרב החולים הכרוניים הקשישים, יחד עם זאת המדיניות ביחס לזקנים התאפיינה בהפחדה ובהגנת יתר פטרנליסטית ללא ביסוס מדעי ואמין.
בגל הראשון שיעור המוות בקרב בני 65 ומעלה ללא מחלות רקע עמד על 0.05% ושיעור המוות של אלו מחלות רקע על 50%. כלומר – הסיכון תלוי במחלות הרקע הרבה יותר מאשר בגיל ולמעשה זקנים ללא מחלות כרוניות נמצאים בסיכון נמוך מצעירים ללא מחלות כרוניות. לכן חשוב המיקוד בטיפול ומעקב בקרב חולים כרוניים שבסיכון לסיבוכי קורונה. בהקשר לכך, מהפכה היברידית, כגון זו שמובילה מאוחדת, מאפשרת המשך טיפול ומעקב אחר חולים כרוניים למרות נוכחות והתמשכות המגיפה, במטרה למנוע תמותה עודפת ממחלות שאינן קורונה.
הרפואה ההיברידית מאפשרת הענקת מפגש איכותי ומקצועי עם הרופא, האחות, אחות ליווי ההריון, העו"ס, הדיאטנית, הפיזיותרפיסט והכל פנים מול פנים, אונליין או טלפון – בהתאם לצרכים ולהעדפות המטופל, בליווי אישי ומקצועי בכל מצב ושלב ומכל מקום.
כל מערכת בריאות צריכה לשאוף להגיע למצב בו לכל מטופל במדינת ישראל תהיה גישה לרפואה היברידית שתכלול אחיות, רופאים, מטפלים וערכות לבדיקות מרחוק.
נכון, וירוס הקורונה מפחיד את כולנו, חשוב להיזהר ולשמור על הכללים, אך לא במחיר של בריאותנו. אם אתם חולים במחלה כרונית כלשהי - אל תזניחו את שגרת הטיפולים.
ולאלו הבריאים – אם אינכם חשים בטוב, אל תהססו. פנו לרופא, לאחות, או למיון ההיברידי כי גילוי מוקדם מציל חיים. תאמינו לי. למדתי זאת על בשרי....
צפו בשיחת הבריאות של מלי קושא:
מלי קושא היא אחות ראשית ומנהלת אגף סיעוד, קופת חולים מאוחדת.
שיחת הבריאות בשיתוף פורום ריבוט המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
