מהפכה בצבע שיבה: האוכלוסייה בישראל מזדקנת, ותוחלת החיים כאן היא מהגבוהות בעולם. על פי התחזיות, בשני העשורים הקרובים צפוי להתחולל בארץ שינוי דמוגרפי משמעותי, כשאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה צפויה להכפיל עצמה מכ-833 אלף נפש (נכון ל-2014) לכמיליון ו-640 אלף ב-2035.
נתונים אלו יכולים להסביר את ההתעוררות החברתית בנושא הזקנה בישראל. בשנתיים האחרונות גדל הביקוש הלימודי והמקצועי לתחום חדש יחסית: גרונטולוגיה – מדע הזקנה. התחום נלמד באוניברסיטאות, במכללות ובמרכזים אקדמיים בכל הארץ כבר לא מעט שנים, אבל לאחרונה הוכפל מספר הסטודנטים הלומדים אותו, ובחלק מהמוסדות הוא אף שולש. הדרישה בשטח, הן בתחום האקדמי והן בביקוש למקומות עבודה, רק עולה, ועל אף שמדובר במקצוע מבוקש, גרונטולוגים מוסמכים עדיין נאבקים על הכרה מקצועית מטעם משרדי הרווחה והבריאות.
6 צפייה בגלריה
הגורמים הביולוגיים להזדקנות ואת התהליכים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה. גרונטולוגיה
(צילום: shutterstock)
שלא כמו גריאטריה, שעוסקת בעיקר במחלות הזקנה ובהיבטים הרפואיים שלה, הגרונטולוגיה עוסקת בחקר ההזדקנות במובן רחב יותר: היא חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות ואת התהליכים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה. הגרונטולוגיה קשורה לתחומים מקצועיים מגוונים: ביולוגיה, רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, תזונאים, אנשי מינהל וניהול. אבל בעולם בכלל, ובישראל בפרט, יש צורך רב במיוחד באנשי מקצוע בתחום הטיפולי בזקנה, במיוחד בתחום שנקרא "גרונטולוגיה יישומית".
6 צפייה בגלריה
ב-1960 תפסו בני ה-65 ומעלה רק חמישה אחוזים מאוכלוסיית ישראל. ב-2035 הם צפויים לתפוס 15% מהאוכלוסייה
תמרור אזהרה
בכנס הגרונטולוגיה ה-22, שנערך ב-2018 בשיתוף עם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, עלה כי כ-12% מכלל האוכלוסייה בישראל הם זקנים וזקנות. בשנות ה-50 היוו הזקנים בישראל כארבעה אחוזים מהאוכלוסייה, ועל פי נתוני משרד הבריאות, אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה תגיע ב-2035 ל-15% מהאוכלוסייה (ראו תרשים למעלה). גברים חיים היום עד גיל 80.1 בממוצע, ונשים עד גיל 84.1 בממוצע. ההערכה היא שרק עד סוף 2022 יתווספו 20 אלף קשישים וקשישות למעגל ההזדקנות.
ב-2014 הוגש לגורמים המחוקקים נייר עמדה על הצורך בתוכנית אב לאומית בנושא השירותים לאוכלוסייה המבוגרת בישראל. במסמך הוצגה תמונת מצב על הזקנה בישראל ועל דרכים להתמודד איתה, וחתמו עליו פרופ' אסתר יקוביץ ז"ל מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומי שייעץ בנושא לוועדת הכנסת, ופרופ' יוסף קטן ז"ל מאוניברסיטת תל אביב. המסמך הוגש לכנסת ונבנתה תוכנית אב לאומית בראשות ח"כ טלי פלוסקוב. בפועל, המסקנות לא ממש הוטמעו בשטח.
ד"ר דורון שגיא: "בניגוד להערכה הגריאטרית, שתברר אם האיש ישן או בוכה כל היום, אני אנסה לברר מה קרה לו: אולי אשתו נפטרה לאחרונה, או שאולי מאז שהרגל כבר לא מתפקדת, קשה לו לצאת לבית הכנסת או למועדון? כאן באה הגרונטולוגיה היישומית לעזרתו הגרונטולוג העתידי יוכל לסייע בהנגשת השירותים הנדרשים לצורך שימור בריאותו ואיכות חייו של הזקן, מתוך ההערכה הכוללנית שיבצע והתוכנית הטיפולית שתיבנה בעקבותיה"
"תוכנית האב הלאומית צריכה לשקף ראייה כוללת, מקיפה וארוכת טווח של צורכי הזקנים ושימת דגש על היערכות ארגונית הולמת למתן מענים הולמים לצרכים אלו", נכתב במסמך. "היערכות זו חייבת לכלול שינויים במבנה הארגונים ובאופי הקשרים ובחלוקת התפקידים ביניהם. פיתוח תוכנית אב צריך להיעשות על ידי גוף שבו יהיה ייצוג לגורמים השונים העוסקים באספקת שירותים לזקנים, ולהסתייע במומחים המתמחים במגוון התחומים של השירותים לזקנים. נחוץ לגייס, לשמר ולהכשיר כוח אדם מקצועי בכל התחומים וכוח אדם סמך מקצועי (מטפלות בית, כוחות עזר) על מנת לתת מענה לריבוי ולמגוון של הצרכים".
את הדברים מסיימים הכותבים באזהרה. "נייר עמדה זה מציב בפני קובעי המדיניות בתחום תמרור אזהרה וקורא להם לעצב תוכנית לאומית כוללת ארוכת טווח לקידום רווחת האוכלוסייה הזקנה בישראל. נייר עמדה זה אף מצביע על ההשפעות השליליות החמורות האפשריות על רווחת זקנים רבים בישראל אם תוכנית כזו לא תפותח ותיושם, ומפרט את הנושאים השונים שתוכנית זו צריכה להתייחס אליהם".
כולם מבינים את הפוטנציאל
האגודה הישראלית לגרונטולוגיה בראשות פרופ' בריק פועלת לקידום ההכרה במקצוע ויצרה פנקס גרונטולוגים ישראלים כחלק מהתהליך. פרופ' יובל פלגי, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, אומר שבשנים האחרונות יש מאבק שמוביל פרופ' בריק לקידום הוצאת תעודת גרונטולוג והפיכת התחום למקצוע. "בתחילה רק בוגרי המגמות באוניברסיטה יקבלו את ההכרה, ואנחנו מקווים שזו תהיה התמחות ספציפית שידרשו אותה כתנאי קבלה לעבודה", הוא אומר.
תחום הגרונטולוגיה נלמד בארץ בשלוש אוניברסיטאות: חיפה, באר שבע ובר אילן – לתואר שני בלבד. במוסדות נוספים הוא נלמד במסגרת קורסים או כתת-מגמות. במכללת רופין למשל, יש מגמה לתואר שני בפסיכולוגיה שמתמקדת בזקנה. בין הנושאים שנלמדים בקורסים לגרונטולוגיה: ההיבטים החברתיים של הזקנה, הפסיכולוגיה והביולוגיה שלה, משפט וזקנה, טכנולוגיה וזקנה, הפרישה מהעבודה, ניהול בתי אבות, יזמות, פסיכותרפיה, שיטות מחקר וסטטיסטיקה.
פרופ' יובל פלגי: "אנשים מגיעים לגרונטולוגיה מתחומים רבים: פסיכולוגיה, הוראה, אפילו הייטק וטכנולוגיה. כולם מבינים את הפוטנציאל. אפילו סוכן ביטוח או עו"ד שרוצים לעבוד עם זקנים, כי יש להם כסף – יש להם מה ללמוד בגרונטולוגיה"
"מכיוון שאין עדיין לימודי תואר ראשון בגרונטולוגיה, רוב האנשים לומדים משהו אחר לתואר ראשון ועובדים במקביל במקצועות שקשורים לאוכלוסייה מבוגרת, כמו אחים סיעודיים", אומר פרופ' פלגי. "יש להם מקצוע, והם מוסיפים ידע. על אף שהתחום עדיין לא מוכר על ידי משרדי הבריאות והרווחה, יש הרבה משרות של גרונטולוגים בארץ - בדיורים מוגנים, במועדוני יום, בבתי חולים ועוד. יש למקצוע ביקוש גדול. אנשים מגיעים אליו מתחומים רבים: פסיכולוגיה, הוראה, אפילו הייטק וטכנולוגיה. כולם מבינים את הפוטנציאל שקיים בתחום. אפילו סוכן ביטוח או עורך דין שרוצים לעבוד עם אוכלוסייה זקנה, כי יש לה הרבה כסף – יש להם מה ללמוד בגרונטולוגיה".
איך אתה מסביר את ההתעוררות של המקצוע בשנים האחרונות?
"קודם כל, האוכלוסייה בארץ מזדקנת, ובני הגיל השלישי מקבלים מקום הרבה יותר גדול. הם מקבלים ביטוי גם בתקשורת ובתרבות: יש סדרות טלוויזיה שלמות שמתמקדות רק בזה, כמו '80 וארבע', שהפגישה זקנים עם ילדי גן. כמובן שגם הקורונה נתנה פוקוס גדול לנושא. סיבה נוספת היא השינוי בתפקודם של הזקנים. פעם הם חיו פחות ותפקדו פחות טוב. זו הייתה אוכלוסייה שקופה, שהיה קל להתעלם ממנה. כיום בני ה-65 נמצאים בשיא התפקוד שלהם".
6 צפייה בגלריה
"ביטוי בתקשורת ובתרבות": מתוך הסדרה "80 וארבע"
(צילום: באדיבות כאן תאגיד השידור הישראלי)
לא רק גיל ותיק רפואי
ד"ר דורון שגיא, גרונטולוג יישומי בעמותת "עמך" שעובדת עם ניצולי שואה, וחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, עומד בראש ההתמחות לגרונטולוגיה יישומית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. לדעתו, לקורונה יש תפקיד משמעותי בהתעוררות הגדולה של המקצוע. "אנשים שהיו חיוניים, שתפקדו היטב, נסגרו בבית על רגע גילנות", הוא אומר. "זו סטיגמה גסה, כי יש קשישים שנמצאים במצב פעיל, למרות גילם. הדוגמה הזו מבהירה שאי אפשר להתייחס לקשישים רק לפי גילם ומצב בריאותם. מדובר בצמצום ובהפחתה של המשמעות הכוללת. בדיוק בזה עוסקת הגרונטולוגיה – בבן אדם השלם, מעבר לגילו ולתיק הרפואי שלו".
לדבריו, הגרונטולוג היישומי עוסק בהרבה נושאים שקשורים בזקנה, והוא לא רופא. "על פי הגדרה של ארגון הבריאות העולמי, הבריאות היא שילוב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית, ולא רק היעדר מחלה", אומר ד"ר שגיא. "אם אדם מבוגר שסובל מכאבים יגיע לרופא גריאטרי, הרופא יבדוק את הסימפטומים שלו וייתן לו תרופות. למשל, אם הוא בדיכאון, בוכה הרבה ומתקשה לישון בלילה, הרופא ייתן לו כדורים נוגדי דיכאון וכדורי שינה. אם האדם הזה יגיע לגרונטולוג, הוא יישאל מה הרקע שלו, במה הוא עסק, מה מצבו האישי והמשפחתי, וכך תתבצע הערכה שלמה שתקיף את האלמנטים הבריאותיים, הנפשיים והחברתיים של אותו אדם.
"בניגוד להערכה הגריאטרית, שתברר אם האיש ישן או בוכה כל היום, אני אנסה לברר מה קרה לו: אולי אשתו נפטרה לאחרונה, או שאולי מאז שהרגל כבר לא מתפקדת, קשה לו לצאת לבית הכנסת או למועדון? כאן באה הגרונטולוגיה היישומית לעזרתו. אחרי שאני מבצע הערכה ומכניס לשם את כל האלמנטים, אני בונה לו תוכנית טיפולים".
6 צפייה בגלריה
"אנחנו חיים בחברה מאפירה, בעיצומו של 'צונאמי של זקנים'": ד"ר דורון שגיא
(צילום: אלבום פרטי)
בעצם, הזקן צריך את שניכם.
"בהחלט. כגרונטולוג, אני קודם כל נעזר ברופא גריאטרי. אחרי שהבן אדם נבדק, ונשללו תסמינים מסוימים, נשאר מולי בן אדם שצריך להסתגל לכל אתגרי הזקנה".
ומה עושות הרשויות שקשורות לטיפול בזקן במדינה?
"אני לא ממציא את הגלגל. במדינת ישראל קיימות רשויות לטיפול בזקנים, אבל אין גורם מתכלל. יש המון רשויות, וכל אחת אחראית על משהו אחר, והזקנים ובני משפחותיהם נופלים בין הכיסאות. מה ששייך לביטוח לאומי, למשל, לא שייך למשרד הבריאות. כגרונטולוג אני צריך לדעת לנהל את הטיפול ביניהם לטובת הזקן".
למה הגרונטולוגיה עדיין לא מוכרת בארץ כמקצוע רשמי?
"מכיוון שהתחום חדש יחסית. בפועל, תלמידי גרונטולוגיה שקיבלו תואר שני משתלבים בעבודה למרות העובדה שאין תקנים רשמיים. בישראל קשה לקדם דברים, והתהליך הוא מתמשך. אבל המקצוע הזה נדרש מאוד בשטח. גרונטולוגים משתלבים בכל המגזרים ובכל הרשויות, כולל במגזר הפרטי העסקי. יש בארץ יותר ממיליון זקנים ויותר ממיליון משפחות אובדות עצות שמטפלות בהם. בני המשפחות לא אבודים רק מבחינת הרשויות, אלא גם מבחינת ההבנה של מה זה להיות זקן.
"לימודי הגרונטולוגיה רלוונטיים להמון תחומים אחרים, ומי שיסיים אותם, יפגוש את הזקנים כמעט בכל תחום שבו יעבוד, ובכל מקום. אנחנו חיים בחברה מאפירה, בעיצומה של מהפכה דמוגרפית, שיש המכנים אותה 'צונאמי של זקנים'".
עוזרת לסבתא
בלה אביב, 27, סיימה באוקטובר האחרון לימודי גרונטולוגיה יישומית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. "עשיתי תואר ראשון במנהל מערכות בריאות עם התמחות בגרונטולוגיה", היא אומרת. "אני רוצה להיות אחות, ובקרוב אני מתחילה הסבה לסיעוד במכללת תל אביב".
למה למדת גרונטולוגיה ולא פנית ישירות ללימודי סיעוד?
"בחרתי בגרונטולוגיה כי זו התנסות קלינית שפותחת בפניך את עולם הסיעוד המבוגר בפן מאוד רחב שכולל את הקשרים בין המטופל לבין המשפחה, המערכות והקהילה. זה רלוונטי גם עבורנו. הרי יום אחד נגיע לשם, נכון? רכשתי המון ידע אדמיניסטרטיבי, והיום אני עוזרת לסבתא שלי ומטפלת לה בהמון נושאים. אני ממליצה לכל אדם ללמוד את התחום הזה. זה נתן לי המון.
"פרויקט הסיום שלי עסק בסוגים שונים של אוכלוסיות מבוגרות בארץ. בדקתי איך מטפלים בזקנים בכפרים הערביים לעומת הטיפול בערים, או במשפחות מסורתיות לעומת אחרות. זה נושא מרתק וחשוב מאין כמותו".
