בשיתוף אלטמן
רבים השותפים למאמץ ולקושי של השמירה והירידה במשקל, וללא ספק, הסגרים האחרונים הקשו עוד יותר. על פי סקר שנערך באוניברסיטה העברית, בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים בקרב מתאמנים ממסגרות שונות כמו חדרי כושר, חוגים וכדומה, 70% מהמשתתפים הפחיתו את האימונים הסדירים וכן חוו עלייה קולקטיבית ממוצעת של 1.2 ק"ג כל אחד כאשר מחצית מהנשאלים עלו מעל 2 ק"ג במהלך הסגר הראשון.
וזה מובן, בתקופת סגר ישנו רצון להתפתח גם קולינרית כאשר ישנו מעבר לבישול ביתי עשיר ומגוון, הכולל שימוש בחומרי גלם חדשים, כאשר הפינוק הכמעט יחידי שנותר הוא הזמנות משלוחים ממיטב המסעדות באזור המגורים. נוסיף את אתגר הגבלת 1,000 המטרים מהבית וביטול ההתקהלויות וספורט משותף, מועדני ספורט וחדרי כושר שסגורים כבר תקופה ונקבל מתכון כמעט בטוח לעלייה במשקל בזמן קצר.
אתגר לא פשוט לרבים מאיתנו, שנאבקים בקילוגרמים העודפים וחוששים מעלייה נוספת במשקל, אבל לא בכך סיכמנו את כל הקשיים. נוסיף לנדבך את ההשפעות האינדיבידואליות הכוללות את השפעת הגיל על הקושי בירידה במשקל, העלייה הפיסיולוגית, הטבעית, הקוראת עם התבגרותנו, והגענו לאתגר קשה לעיכול.
לירידה במשקל והגעה למשקל גוף הרצוי יתרונות רבים לבריאות ולאורח החיים. הירידה במשקל יכולה להביא לשינויים מבורכים בחיים האישיים, לשינה רציפה ונשימה טובה יותר שתביא לרעננות והרגשת חיוניות בבוקר. על פי דיווחים ישנה השפעה לירידה במשקל על הבריאות הנפשית כמו ירידה בהרגשת דכדוך ולחץ ועלייה במזג טוב והרגשת בריאות, הנאה גבוהה יותר מיחסי מין ואפילו עשויה להיות השפעה על זיכרון טוב יותר. נציין כמובן הטבה בבעיות בריאות הקשורות להשמנת יתר כמו יתר לחץ דם, כבד שומני, כולסטרול גבוה ועוד.
חשוב לדעת כי בונוס נוסף לירידה במשקל ובחירה בריאה של מזונות, הוא ההשפעה על הטעם שלנו, מה שעשוי לגרום למזון מתוק או שומני שהיה מגרה בעבר להיות פחות מושך.
איך שומרים על המשקל ומונעים עלייה במשקל?
אומנם הגבלה קלורית היא הדרך השכיחה ביותר לטיפול בהשמנה, אך עולה שאלה האם דיאטות אלה הן הפתרון או דווקא חלק מהבעיה עצמה. בתהליך הדיאטה לירידה במשקל ישנם מכשולים רבים, ביניהם התרופפות ביכולתו של האדם להיצמד להמלצות תזונתיות נוקשות לאורך זמן, ואכן זו אחת הסיבות שהפכו את הדיאטות של הגבלה קלורית ללא יעילות דיה.
בנוסף לכך, גם מי שמצליח להתגבר על הקושי ולהיצמד לתוכנית סדורה לאורך זמן וליצור "גרעון קלורי" בתפריט שלו עלול להיתקל בקושי בירידה במשקל לאורך זמן. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאורך זמן ישנה "הסתגלות אנרגטית" של הגוף, כלומר מאמץ של הגוף להתייעל ולחסוך בהוצאה האנרגטית שלו עקב חשש מ"סכנת חיים" וכך להביא להאטה בקצב הירידה במשקל.
השערה נוספת לסיבה שישנה עצירה בתהליך הירידה במשקל היא שינויים במיקרוביום שבמעיים. אנשים הסובלים מהשמנה מציגים "דיסביוזיס", חוסר איזון במיקרוביוטה, חוקרים מעלים השערה לפיה יכול להיות שגם לזה חלק בתנגודת לדיאטה לאורך זמן. כל אלה בשילוב עם מחסומים התנהגותיים ופסיכולוגים לדיאטות דלות קלוריות מביאים אותנו למסקנה שירידה במשקל היא אתגר מורכב ולכן אולי התשובה היא בכלל מניעה ראשונית של התפתחות ההשמנה או לפחות הימנעות מהחמרת ההשמנה עד לכדי פגיעה בבריאותנו.
מה משפיע על המשקל שלנו?
ישנם גורמים רבים המשפיעים על המשקל שלנו, מסתבר שזה לא רק כמה אנחנו אוכלים. לשם שמירה על משקל תקין או השגתו צריך לתקוף את העיניין מכמה כיוונים. יש חשיבות להקפדה על ביצוע פעילות גופנית, שינה איכותית וטובה, פעילות להפגת מתחים, תזונה איכותית המפחיתה דלקתיות בגוף ותורמת לשגשוג של אוכלוסיית חיידקים טובה במעי.
היום כבר יודעים שקיים קשר בין אוכלוסיית החיידקים שבמעי שלנו לבין המשקל. מתוך כך עולה התעניינות עולם המדע בהקשר בין אוכלוסיית החיידקים להשמנה ונראה שקיים פוטנציאל מבטיח למניפולציות לחיידקי המעי כחלק מהטיפול בהשמנה ובסיבוכים הנלווים לה.
המיקרוביוטיה שלנו תורמת לקיום שלנו, למשל, ללא חיידקי מעי לא היינו יכולים לעכל סיבים תזונתיים דוגמת אינולין ופקטין אשר תסיסיתם ע"י החיידקים תורמת לצמחיה ושגשוג של חיידקים טובים וליצירת חומרים המחזקים את המערכת החיסונית של המעי.
מחקרים ראשוניים שנעשו בעכברים הצביעו על כך שצריכה תזונתית הגורמת להשמנה מובילה לשינויים בהרכב המיקרוביוטה. עוד הוכח שלבני אדם הסובלים מהשמנה יש הרכב חיידקי מעיים שונה בהשוואה להרכב אצל אנשים עם משקל תקין. מחקרים אלה מזינים את הרעיון לפיו למיקרוביוטה יש תפקיד חשוב בהשמנת יתר ובנוסף ניתן לראות שינויים במיקרוביוטה באנשים הסובלים ממחלות דוגמת סוכרת סוג2, טרשת עורקים כבד שוני ועוד.
איך נוכל להשפיע על המשקל בעזרת חיידקים?
גישת "מזון קודם כל" היא גישה מבוססת מדע שעל פיה אדם יכול לאכול אכילה אינטואיטיבית ומגוונת על מנת לשפר את בריאותו ואת ביצועיו. מכאן שצריכת דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים המהווים מצע גידול לחיידקי המעי תתרום להתפתחות המיקרוביוטה.
לתה השערה שדיאטה מערבית אשר דלה בסיבים תזונתיים אינה מזינה את חיידקי המעי וכך משפיעה לרעה על בריאות האדם. שילוב ירקות, קטניות ודגנים מלאים בתפריט יתרום להגברת הסיבים התזונתיים ולשגשוג חיידקים טובים במעי. חיזוק נוסף לחשיבות המזון הצמחי קיים במחקר בו נמצא שחשיפה ל 30 מזונות מן הצומח בשבוע תורמת למגוון החיידקים במעי. עם זאת מעבר לצלחת נכונה ישנם פתרונות עזר שניתן לשלב כחלק מאורח חיים בריא ופעיל.
במחקר קליני בקרב 225 מתנדבים בריאים בגילי 65-18 שנה עם עודף משקל והשמנה, בחנו את השפעת תוספת יומית של זן פרוביוטי Bifidobacterium animalis ssp Lactis B-420TM למשך חצי שנה. נצפה שבהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצה שנטלה את הזן הפרוביוטי נצפתה הפחתה בצריכת הקלוריות, ירידה בהיקף המותניים והפחתת אגירת שומן. נראה שההשפעה כללה מעורבות של הורמון שובע וחיזוק מחסום המעי המונע חדירת רעלנים לזרם הדם התורמים לתהליכים דלקתיים בגוף וגורמים לאגירת שומן ועלייה במשקל.
שמירה על אורח חיים בריא במשקל תקין לאורך זמן חשובה לבריאותנו מסיבות שונות. מומלץ להמשיך להתאמץ ולגוון את המזון, לעסוק בפעילות גופנית ואף לשקול להוסיף פרוביוטיקה מתאימה.
בשיתוף אלטמן
