מחלת COVID-19 התפרצה לראשונה בעיר ווהאן שבסין רק לפני חודשים ספורים, בסוף 2019. מאז ועד עתה עולם הרפואה רק התחיל ללמוד את מהלך המחלה, ואת תכונותיו של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הגורם לה. עם זאת, כבר בשלב מוקדם מאוד היה ברור שרוב הנדבקים בה – כ-80 אחוז – מפתחים מחלה קלה לכל היותר. אך בערך אחד מכל עשרה חולים יחלה בצורה קשה, עד כדי סכנת חיים.
בצורתה הקלה המחלה מאופיינת לרוב בחום גבוה, חולשה, שיעול יבש ואובדן זמני של חושי הטעם והריח. משך המחלה ארוך יותר מרוב המחלות הנגיפיות שפוגעות בנו, והדיווחים מדברים על תקופת החלמה ממוצעת של כשבועיים במקרים קלים, ובין שלושה לשישה שבועות במקרים קשים.
מחלה קשה של COVID-19 מתאפיינת בסיבוכים שמחייבים אשפוז בבית חולים, ובחלק מהמקרים אף במחלקת טיפול נמרץ. הסיבוכים כוללים קוצר נשימה, דלקת ריאות, תסמונת מצוקת הנשימה החדה (ARDS) ולעיתים זיהום של הדם בנגיף (אלח דם). הסיבוכים עלולים לנבוע מהתפשטות הנגיף ברקמה או בדם, מזיהומים חיידקיים משניים או מתגובה מוגזמת של מערכת החיסון לנגיף, ויכולים להוביל לפגיעה רב מערכתית ולחייב חיבור למכונת הנשמה, ובמקרים קיצוניים גם למכונת אקמו, שמחליפה את פעילות הריאות.
מאחר שמדובר במחלה חדשה, עדיין חסר מידע על הגורמים שמגדילים את הסיכון לסבול מסיבוכים מסכני חיים. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) קובע כי גיל מבוגר, 65 ומעלה, הוא גורם סיכון משמעותי. כמו כן הוא מצביע על שורה של מצבים רפואיים שמגדילים את הסיכון בלי קשר לגיל, שכוללים בעיות בתפקוד מערכת החיסון, מחלות לב, מחלות ריאה, השמנת יתר, סוכרת, מחלות כליות ומחלות כבד. מאחר שהמצבים האלה נפוצים בגיל מבוגר, רואים אצל רבים מהחולים הקשים שילוב של כמה גורמי סיכון יחד, דבר שהופך את הטיפול בהם למורכב עוד יותר.
ואכן, ממצאים שמצטברים ממדינות שהיו בהן מוקדי התפרצות גדולים, כמו ארצות הברית, סין, איטליה, ספרד, צרפת ובריטניה, מצביעים על סיכון מוגבר לתחלואה קשה ולמוות בכמה קבוצות. סקירה משותפת (מטא-אנליזה) של נתונים משישה מחקרים מסין מצאה כי יתר לחץ דם, סוכרת, מחלת הריאות הכרונית COPD ומחלות לב וכלי דם הם גורמי סיכון לפתח מחלה קשה וסיבוכים.
בניו יורק, שסובלת מהתפרצות רחבת היקף מזה יותר מחודש, זוהה סיכון מוגבר לתמותה של חולים עם יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה, מחלות לב וכלי דם ו-COPD. במקום נמוך יותר ברשימה נמצאים גם סרטן ומחלות כליות.
המורכבות של חולי הסוכרת
סוכרת היא מחלה מטבולית מסכנת חיים, והחולים בה סובלים מחוסר יכולת של תאי הגוף לספוג מזרם הדם את הסוכר הדרוש להם כדי להפיק אנרגיה ולקיים את תהליכי החיים. המחלה מאופיינת בין היתר בפגיעה בפעילות מערכת החיסון, שחושפת את החולים לזיהומים. מחקרים מצאו כי תאי החיסון של חולי הסוכרת מופעלים בצורה פחות יעילה וכי דפוס הפרשת הציטוקינים – חלבונים הממלאים תפקיד בתקשורת בין תאי מערכת החיסון – משתנה אצלם, דבר שמתבטא בתגובה חיסונית יעילה פחות. הממצאים הללו יכולים להסביר במידה מסוימת את הסיכון המוגבר לתמותה מהנגיף.
חלק מחולי הסוכרת סובלים גם מהשמנת יתר, שהיא גורם סיכון נוסף לקורונה. קבוצת הסיכון הזאת פגיעה מאוד גם לסיבוכי מחלת השפעת. אחד ההסברים לכך הוא שרקמות השומן בגוף, ובמיוחד בבטן, מפרישות ציטוקינים שעלולים לשבש את התגובה החיסונית כשהגוף מתמודד עם זיהום חיידקי או נגיפי. בנוסף, השמנה בטנית מפעילה לחץ מכני על הריאות ומקשה על הנשימה, בייחוד בבסיס הריאה, וזה בדיוק המקום שבו נוטים להתפתח זיהומים חיידקיים משניים לזיהומים נגיפיים, שמובילים לדלקת ריאות. בנוסף, סוכרת שאינה מאוזנת פוגעת בשלביה המתקדמים בכלי דם קטנים, דבר שמתבטא בין השאר בנזק נרחב לרקמות הכליה והלב. הנזק הזה מגדיל את הסיכון לחולים קשים, עקב העומס הנוסף על האיברים הללו.
לוקחים את הנגיף ללב
גם מחלות לב וכלי דם נמצאות במקום בולט ברשימת גורמי הסיכון לקורונה. המנגנון המדויק שפועל כאן אינו ברור עדיין, אך יש כמה השערות. אחת מהן קשורה לחלבון בשם ACE2 הנמצא בצד החיצוני של תאים מסוימים, שנגיף ה-SARS-CoV-2 נעזר בו כדי לחדור לתאי המטרה שלו. החלבון הזה אומנם מופיע בעיקר על תאי אפיתל בריאות, אך קיים גם באיברים נוספים, כמו המעי הדק ותאי האנדותל בכלי הדם ובשריר הלב.
מחקר שנעשה על עכברים מצא שנגיף הסארס, שהוא קרוב משפחה של נגיף הקורונה החדש, הדביק הן את תאי האפיתל בריאה והן את תאי הלב. גם אצל בני אדם שמתו ממחלת סארס, שגורם נגיף קורונה אחר, נמצא חומר גנטי של הנגיף ברקמות הלב.
ממצאים ראשוניים על COVID-19 מצביעים גם הם על נזק שנגרם ללב של חלק מהחולים הקשים. הממצא הזה הוביל חוקרים לשער כי הנגיף עלול להדביק את תאי שריר הלב, וכך לפגוע בתפקודו. עם זאת, עדיין לא ברור שזה אכן המצב ושלא מדובר למשל בנזק משני שנגרם עקב סערת ציטוקינים או מנגנון אחר שטרם התגלה.
מחקרים שנעשו בסין ובאיטליה הצביעו גם על יתר לחץ דם כגורם סיכון משמעותי למחלה מסכנת חיים. המנגנון המדויק אינו ידוע, אך גם כאן מצביעים על קשר אפשרי למערכת החיסון. מחקרים חדשים מצביעים על מעורבות של מערכת החיסון באיזון לחץ הדם, כך שזה עשוי להיות הסבר אפשרי לתחלואה ולתמותה מוגברת בקבוצה הזאת.
השערה נוספת היא כי הטיפול שניתן למי שסובלים מיתר לחץ דם מגביר את הסיכון לתחלואה קשה ולמוות. חלקם מקבלים תרופה שבולמת את הפעילות של אנזימים מסוג Angiotensin-converting enzymes, שמורידה את לחץ הדם על ידי הרחבת כלי דם. מחקרים על חולדות מצאו כי עיכוב האנזים מוביל לעלייה בכמות חלבוני ACE2 בתאי האפיתל בריאות ובתאים בכלי הדם ובמערכת העיכול. הנגיף, כאמור, משתמש בחלבון הזה כדי לחדור לתאים. אף שטרם נמצאה השפעה דומה של התרופות הללו אצל בני אדם, חוקרים שיערו שזה יכול להיות אחד המנגנונים שמגדיל את הסיכון לסיבוכי הקורונה אצל הסובלים מיתר לחץ דם. עם זאת, מחקר עוקבה אמריקני שבחן נתונים של 8,910 חולי קורונה מאומתים בכמה בתי חולים ברחבי אסיה, לא מצא קשר בין שימוש בתרופות שמעכבות את פעילות האנזים לבין תמותה מוגברת. לפיכך, נראה שיש צורך במחקר נוסף כדי להבין את המנגנון המדויק שהופך חולי לב ויתר לחץ דם לפגיעים יותר לנגיף.
האם חולי סרטן נמצאים בסיכון?
על פי חלק מהמחקרים, גם חולי סרטן נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה. סוגים מסוימים של סרטן, למשל סרטן הדם (לוקמיה), פוגעים בתפקוד של תאי מערכת החיסון וכך פוגעים ביכולתו של החולה להתמודד עם זיהומים. כשל חיסוני יכול לנבוע משימוש בתרופות כימותרפיות שפוגעות בתאים סרטניים, אך גם בהתפתחות תאי מערכת החיסון במח העצם. גם חולים במחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן מערכת החיסון של החולה תוקפת רקמות בריאות של הגוף עצמו) ומושתלי איברים מקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון.
פגיעה במערכת החיסון חושפת אנשים אלו לזיהומים, ובכלל זה לנגיף הקורונה החדש. ממצאים שנאספו בווהאן מעידים כי חולי סרטן נמצאים בסיכון מוגבר למוות מקורונה. שיעור התמותה הכללי מ-COVID-19 בווהאן עמד על 2.3 אחוזים, אך בקרב חולי סרטן הוא היה יותר מכפול ועמד על 5.6 אחוזים. הנתונים לא כללו התייחסות לסוגי סרטן שונים, לחומרת המחלה או לסוג הטיפול שניתן לחולים.
ניתוח של נתוני החולים בארצות הברית הציג מגמה דומה, עם אחוזי תמותה של כשלושים אחוז בקרב חולי סרטן, לעומת כשמונה אחוז בקרב האוכלוסייה הכללית. ממצאי המחקר הצביעו על סיכון מוגבר לתמותה בקרב חולי סרטן דם, ריאות, מערכת העיכול ומערכת הרביה הנשית. בניגוד לחששות, ברוב המחקרים לא נמצאו ראיות לכך שאסתמה היא גורם סיכון משמעותי לתחלואה קשה מקורונה. ייתכן שהתגובה החיסונית של חולי אסטמה לנגיף שונה. לחלופין ייתכן שהטיפול שמקבלים חולי אסתמה, הכולל משאף המכיל קורטיקוסטרואידים ומרחיבי סימפונות, מפחית את הסיכון להדבקה או להתפתחות של תסמינים קשים. מודלים של תרביות תאים הראו שקורטיקוסטרואידים מקשים על הנגיף להתרבות ומפחיתים את הפרשת הציטוקינים. עם זאת, אין לראות בכך טיפול אפשרי למחלה, שכן ניסיונות דומים שנעשו על חולי סארס מצאו שהטיפול אינו מועיל, ואף מזיק.
למרות שעישון לכשעצמו אינו מוגדר מצב רפואי, הוא גורם סיכון ידוע עבור רוב המצבים הרפואיים שצויינו לעיל: מחלות לב וכלי דם, מחלות דרכי הנשימה וסרטן. מחקר צרפתי, שלא עבר ביקורת עמיתים, עורר לאחרונה סערה כשקבע כי עישון מגן מפני הדבקה בקורונה לאחר שנמצא כי אחוז המעשנים בקרב 343 חולי הקורונה המאושפזים בבית החולים שבו התבצע המחקר נמוך יותר מאחוז המעשנים בקרב האוכלוסיה הכללית. חלק מהחוקרים הרחיקו לכת ואף הציעו לבחון שימוש במדבקות ניקוטין כטיפול מניעתי להדבקה, למרות שאין שום הוכחה לקשר בין ניקוטין ליכולת ההדבקה של הנגיף.
יתרה מכך, ממצא זה עומד בסתירה לממצאים שעולים ממספר סקירות שמצאו כי עישון הוא אכן גורם סיכון לתחלואה קשה ב-COVID-19 ולסיבוכים שלה.
חשוב לציין, שכל האנשים שנכללים בקבוצות הסיכון מתבקשים לא להפסיק טיפולים רפואיים שהם מקבלים, ולהקפיד הקפדה יתרה על ריחוק פיזי ועל היגיינה אישית.
