בשורה משמחת לישראלים הסובלים ממיגרנות: קובץ תקנות חדש של המוסד לביטוח לאומי משנה דרמטית את התפיסה כלפי המיגרנה. הסובלים מהתופעה יקבלו אחוזי נכות בין 5% לכ-40%, לפי ארבע דרגות שנקבעו בשיתוף עם החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל. מעתה, רופאים לא יוכלו לפסוק כי מדובר ב"תלונות סובייקטיביות" שאינן צריכות להקנות אחוזי נכות.
קראו עוד:
עבור אלפי חולים בישראל מדובר בפריצת דרך היסטורית, לא פחות.
2 צפייה בגלריה
המיגרנה אינה כאב ראש רגיל, אלא צורה נפוצה של כאב ראש אפיזודי או כרוני בדרגה בינונית עד קשה, שנמשך בין ארבע ל-72 שעות
(צילום: shutterstock)
כואב, אבל יותר
על פי הערכות של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, בישראל יש יותר ממיליון איש הסובלים ממיגרנה. אין מדובר בכאב ראש רגיל, אלא בצורה נפוצה של כאב ראש אפיזודי או כרוני בדרגה בינונית עד קשה, שנמשך בין ארבע ל-72 שעות. הכאב מחמיר במאמץ ומלווה בדרך כלל באי סבילות לאור ורעש, בבחילות ובהקאות. רבים מהסובלים ממיגרנה גם מתמודדים עם קשיים בתפקוד היומיומי בהיבטים רבים, בהם מערכות יחסים, ניהול קריירה והורות.
המיגרנה מדורגת על ידי ארגון הבריאות העולמי במקום השני ברשימת המחלות המגבילות ביותר, ובמקום הראשון מבין כל המחלות הנוירולוגית שגורמות לאובדן שנות עבודה בשל מוגבלות. אבל למרות שכיחותה וחומרתה, המיגרנה עדיין חיה "במחשכים", ולכן עד לאחרונה היא לא טופלה ולא קיבלה את ההכרה הראויה לה – לפחות בישראל.
מטופלים שלי סובלים מתחלואה קשה ומחוסר תפקוד מוחלט בגלל מיגרנות: הם אינם מסוגלים לטפל בילדיהם, מפסידים ימי עבודה, נמנעים מללכת לאירועים משפחתיים ובקושי מצליחים לגרור את עצמם מהמיטה בבוקר
אני יכול להעיד על מטופלים שלי הסובלים מתחלואה קשה ומחוסר תפקוד מוחלט בגלל מיגרנות: הם אינם מסוגלים לטפל בילדיהם, מפסידים ימי עבודה רבים, נמנעים מללכת לאירועים משפחתיים ולאירועים משמעותיים אחרים, ובקושי מצליחים לגרור את עצמם מהמיטה בבוקר. עד היום הסתפקו הרופאים בהפניית החולים האלו לבדיקות הדמיה מוחיות, ואם הבדיקה הייתה תקינה, החולים היו משוחררים לביתם בלי לקבל מענה למצוקתם. "לא מדובר בכאב ראש מסוכן", נהגו רופאים לומר להם בדרך כלל. למרבה הצער, זו גם הייתה הגישה של הרופאים בוועדות של המוסד לביטוח לאומי.
גם המשק סבל
ההחלטה לתת אחוזי נכות לסובלים ממיגרנות מהווה מהלך כלכלי דרמטי גם עבור המשק הישראלי. על פי נתונים שריכז פרופ' גבי בן נון, מומחה לכלכלת בריאות וחבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, אומדן העלויות למשק בגין תחלואת כאבי ראש, שאינן רפואיות, הוא כ-1.5 מיליארד שקל בשנה, כש-1.2 מיליארד מתוכם נובעים בעיקר מאובדן ימי עבודה בשל מיגרנה, וכ־500 מיליון שקל הם הפסדים הנובעים מאובדן ימים בשל מיגרנה כרונית, שממנה סובלים כאחוז וחצי מהאוכלוסייה.
המהלך לא צמח בוואקום. בשנים האחרונות אושרו בישראל טיפולים שונים למיגרנה, ביניהם טיפולים ביולוגיים של נוגדנים מעכבי חלבון CGRP לטיפול מונע למיגרנות כרוניות ואפיזודיות
ולמה זה לא קרה קודם?
במשך שנים לא היה בקובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי נוהל אחיד לקביעת נכות בגין כאב ראש. כל פוסק בוועדות השונות החליט כראות עיניו, ולא פעם שיקפו ההחלטות חוסר מודעות לפגיעה התפקודית הקשה שנגרמת בשל סוגים מסוימים של כאב ראש, כגון מיגרנה כרונית וכאב ראש מקבצי. היה צורך בנוהל אחיד ובקריטריונים ברורים שישמשו את הרופאים בוועדות ואת החולים.
המהלך לא צמח בוואקום. בשנים האחרונות אושרו בישראל טיפולים שונים למיגרנה, ביניהם טיפולים ביולוגיים של נוגדנים מעכבי חלבון CGRP לטיפול מונע למיגרנות כרוניות ואפיזודיות. אין ספק שהמודעות למיגרנה ולטיפול בה עולה באופן מתמיד בשנים האחרונות, וזו מגמה חיובית, שבהחלט יש לברך עליה.
הכותב הוא יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל
