ב-2020 חלה עלייה בתמותה העודפת בישראל, בגלל הקורונה: בהתחשב בגידול באוכלוסייה הישראלית, מספר מקרי המוות בישראל עלה בשנה זו בכ-7%, אבל כשמביאים בחשבון את הצמצום שהיה צפוי בתמותה, בהמשך למגמה שאפיינה את השנים האחרונות, מדובר בעלייה גדולה יותר - של כ-10% - שניכרה במיוחד במגזר הערבי והחרדי. מדובר בעלייה משמעותית, אבל נמוכה יותר מאשר במדינות אחרות (למשל, 18% בארה"ב, שבה שיעורי התמותה היו גבוהים יותר גם לפני הקורונה).
כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שבדק את התמותה העודפת בישראל ב-2020.
פרופ' אלכס וינרב, שערך את המחקר, הסביר כי "בהיעדר קורונה, ולנוכח צמצום של 7% בתמותה במהלך 11 השבועות הראשונים של השנה, לפני פרוץ המגפה - הייתה חלה ירידה של כ-2.5% במהלך כל השנה לעומת הרמות בשנים 2017–2019. במקום זאת, מסוף יולי עד תחילת אוקטובר עלתה התמותה העודפת לשיא של 30% והעלתה את שיעור התמותה הכולל לרמה שלא הייתה בעונה זו מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, כשתוחלת החיים בישראל הייתה נמוכה בכארבע שנים מהיום".
למרות זאת, במרכז טאוב נמנעים מלהצביע על קשר ישיר בין נגיף הקורונה לעלייה בתמותה. "קשה לדעת אם הנגיף היה הסיבה העיקרית למוות, גורם תורם או מאפיין ברקע, ואם בהיעדר קורונה היה חולה מסוים חי עוד שנים", נמסר. "אתגר נוסף הוא להבחין בין ההשפעות הישירות של הנגיף על התמותה לבין השפעותיו העקיפות – כמו הסבת עיקר המשאבים של מערכת הבריאות לטיפול במגפה וגריעה מהמשאבים המיועדים לטיפול ולמניעה של בעיות רפואיות אחרות״.
מהמחקר עולה כי בחודשיים הראשונים של 2020 היו שיעורי התמותה בישראל הנמוכים ביותר אי פעם – פחות מ-11 מקרי מוות ל-100 אלף תושבים בשבוע – ירידה של 7% לעומת אותה תקופה בשנים 2017–2019. השפעת הקורונה החלה להיות מורגשת מסוף מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר. בין הגלים חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות.
נמצא גם כי בחודשיים הראשונים של השנה היו שיעורי תמותה נמוכים במיוחד בקרב בני 55 ומעלה. שיעורי התמותה באוכלוסייה הזו עלו מאמצע מרץ עד אמצע יולי לרמות שהיו בשנים 2017–2019, ולאחר מכן הוסיפו ועלו לשיאים לא אופייניים, בעיקר בקרב בני 65–74. בקרב בני 19 ומטה הייתה התמותה ב-2020 נמוכה ב-23% מבשנים 2017–2019, ובקרב בני 20–29 - בכ-4%.
בחודשיים הראשונים של 2020 היו שיעורי התמותה בישראל הנמוכים ביותר אי פעם. השפעת הקורונה החלה להיות מורגשת מסוף מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר. בין הגלים חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות
חולי הקורונה המאומתים היו בעיקר בני 20–55. שיעור החולים המאומתים בקרב בני 80 ומעלה בזמן הגל הראשון היה גבוה ב-40% משיעורם באוכלוסייה, עד ספטמבר הוא צנח לכ-60% משיעורם באוכלוסייה, באוקטובר עלה שוב, ואז שב וירד. בקרב בני 60 ומעלה נצפתה מגמה דומה. מגמות אלו מלמדות על הצלחה מסוימת בהגנה על מבוגרים מפני הידבקות.
"יש לזכור כי מגפת השפעת ב-2015 הורידה את תוחלת החיים ביותר משלושה חודשים ברוב מדינות אירופה, גם במדינות עם מערכות בריאות טובות", אמר פרופ' וינרב. "אצלנו ירדה השנה תוחלת החיים בכחודשיים-שלושה, וזו ירידה מתונה יחסית. עוד לא ידוע מה צפוי ב-2021, שכן שיעור התמותה בחודשיים האחרונים היה גבוה באופן חריג. עם זאת, חשוב להבין שעטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי מסייעות בהפחתת ההידבקות במחלות אחרות, ויעיד על כך מספר המקרים הנמוך של שפעת בחורף הנוכחי".
נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, הוסיף: "לקורונה יש השפעות נרחבות על כל תחומי החיים, והיא העלתה באופן משמעותי את התמותה העודפת בישראל. ירידה של כחודשיים-שלושה בתוחלת החיים, כפי שמצא פרופ' וינרב, היא משמעותית, אך קטנה מהירידה שנצפתה במדינות אחרות, ובכך נרשמה הצלחה מסוימת לישראל".
