אם תשאלו את חי פרץ, אין דבר כזה אנשים לא יפים - רק כאלה שאין להם מספיק כסף להיות יפים. פרץ, טבח בן 31 המתגורר בגן יבנה, בילה את חמש השנים האחרונות בלשנות את הגוף שלו לחלוטין, ועבר הליכים פלסטיים בסכום שעומד כרגע על כ-100 אלף שקלים, והיד עוד נטויה. "הגוף שלי זה הפרארי שלי", הוא מספר, "אני עובד כל כך קשה בשביל חתיכות נייר, אז לפחות שאשקיע אותן במשהו שאני אוהב. יש אנשים שמשקיעים במותגים, אני מעדיף להשקיע בניתוחים פלסטיים".
עם זאת, הניתוח הראשון שפרץ ביצע בכלל לא היה פלסטי - הוא היה ניתוח בריאטרי הנקרא מיני מעקף, בו קוצרו קיבתו ומעיו. "הייתי אדם מאוד שמן, שקלתי 220 קילו. החל בגיל 15 ניסיתי כל דיאטה אפשרית, פגשתי אינספור תזונאים, מאמני כושר, כל דבר אפשרי כדי לרדת, ופשוט לא הצלחתי. הגעתי לשלב שהבנתי שבלי התערבות ניתוחית הדבר הזה לא יקרה".
את הניתוח הבריאטרי פרץ עבר בגיל 27, אחרי שנים בהן, לדבריו, לא הקדיש תשומת לב מיוחדת לגופו. "כשהייתי עם עודף משקל לא התייחסתי למה שאמרו עליי או לאיך שאני נראה. אני בטוח שזרקו דברים לאוויר בנוגע למשקל שלי, אבל לא שמתי לב. חי של לפני כמה שנים תמיד היה בצד, לא היה מתחיל עם בחורות, היה שותק גם כשהיה בטוח שהוא צודק. פשוט החלטתי שאני רוצה להיראות אחרת, ושאני הולך על השינוי בצורה מאוד דרסטית".
כחודש אחרי הניתוח, השינוי התחיל להתרחש. 20 הקילו הראשונים שהשיל מגופו הפכו ל-40 ובהמשך ל-157. "אני שוקל היום 63 קילו. ירדתי בעצם משקל של שלושה אנשים. ברגע שהדבר הזה קורה אתה מרגיש שונה, אתה מרגיש שאתה יכול הכל, אתה מרגיש שיש לך ביטחון וכוח, אתה מרגיש קליל וחי".
השינוי הפיזי שחווה פרץ אמנם גרם לו להרגיש טוב, אך גרר אתגרים נוספים שעכשיו, יותר מתמיד, הפכו צורמים. מעל הבגדים הוא נראה כמו שרצה, אך מתחת להם פרץ עדיין הרגיש שהוא עומד במקום. "היה לי המון עור עודף, זה קורה לכולם, אין דרך להימנע מזה", הוא מספר, "יש אנשים שזה קורה להם בכל הגוף, ויש כאלה שזה קורה להם - כמו אצלי - רק בבטן. לא הייתי בים קרוב ל-10 שנים. המטרה שלי הייתה האפשרות ללכת לים ולהוריד חולצה, ועדיין הרגשתי שאני לא יכול".
"פתאום כולם מסתכלים עליך. פתאום אני לא רוצה להיות בצד"
החיפוש אחר מנתח פלסטי שיעזור לו להשיג את הגוף שהוא רוצה מתחיל בשיטוט חסר מנוחה ברשת אחר אינפורמציה, המון שיחות טלפון ופגישות ייעוץ. "חקרתי הכל בלי הפסקה. עשיתי ממש סוג של בית ספר לפני שנכנסתי לכל התהליכים האלה, קראתי המון, נכנסתי לפורומים, שאלתי אנשים. עברתי יותר מ-30 מנתחים פלסטיים בארץ", הוא מתאר, "חלק לא התאימו לי מבחינת המחירים שלהם, ואת חלקם פגשתי אבל הם לכלכו על רופאים אחרים, מה שגרם לי לאבד בהם אמון".
את המנתח שזכה באמון שלו, הפלסטיקאי אברהם לוי, מתאר פרץ כ-"מגשים החלומות". "הגעתי אליו דרך האינטרנט, והוא אמר לי את כל הדברים שרציתי לשמוע. הוא השרה עליי רוגע, ביטחון. זה היה מדהים אחרי כל כך הרבה רופאים ומנתחים למצוא מישהו שיודע בדיוק מה אני רוצה ואומר לי שהכל אפשרי".
ההליך הפלסטי הראשון שביצע היה מתיחת בטן היקפית והרמת ישבן. "חשבתי בהתחלה לעשות הגדלה של ישבן עם שתלים. רזיתי המון, והישבן שלי פשוט נעלם. לא הצלחתי לשבת יותר מכמה דקות, כי זה בעצם לשבת על העצם. אז בניתוח לקחו את העור העודף מהבטן ומילאו בו את הישבן. אחרי יומיים קמתי מהמיטה, אחרי שבוע חזרתי לעבודה".
4 צפייה בגלריה
לפני הניתוח להשתלת קוביות ושרירי חזה - ואחרי: "פתאום אני רוצה להיות באמצע. אני רוצה שיסתכלו עליי"
(צילום: אברהם לוי)
בשלב הזה, פרץ מרגיש שהוא לא שבע. מבלתי נראה, הוא הפך לדבריו למישהו שמושך עיניים רבות. "פתאום כולם מסתכלים עליך. באירועים משפחתיים, במסעדות, פתאום רציתי לפתוח אינסטגרם, רציתי שאנשים יראו אותי ויתנו לך פידבק. פתאום אני לא רוצה להיות יותר בצד, אני רוצה להיות דומיננטי, באמצע, אני רוצה שיבחנו אותי, שיסתכלו עליי, שיחמיאו לי".
על פניו, מספר פרץ, המטרה שלו הושלמה. העור שלו מתוח, הוא נראה רזה ומסודר, אבל לא כמו שהוא רוצה. עוד לא. "הרגשתי שהגוף שלי לא שלם באמת. זה לא גוף גברי. זה גוף של בן אדם מאוד רזה. אז חמישה חודשים ניסיתי לעשות כושר, שיניתי את התזונה, הלכתי לחדרי כושר - אבל שום דבר לא זז. בגלל הניתוח, ספיגה של אוכל במעיים שלי היא כמעט אפסית. הגעתי למצב שאין לי דרך מוצא, שאין לי דרך להעלות מסת שריר, שאנשים שואלים אותי אם אני חולה. בגלל ההרזיה היו לי גם שקעים בעיניים, בלחיים, ברקות, שמתי לב לקמטים חדשים, האף שלי פתאום מאוד בלט והפריע לי. אז חזרתי לאברהם".
"אמרו לי שאני נהיה מכור, אבל זה משהו שאי אפשר להבין"
את פגישות הייעוץ הבאות עם המנתח הפלסטי, פרץ מתאר כשאיפה לשלמות בעלת תג מחיר של עשרות אלפי שקלים, שהוא מוכן לשלם. "אף אחד לא רוצה להיראות ממוצע", הוא מסביר, "מהרגע שהתחלתי את השינוי רציתי להיראות הכי טוב שאני יכול, כמה שלבים למעלה. הציפייה שלי מעצמי היא גבוהה, אני יודע שאין דבר כזה מושלם, אבל אני רוצה להיות הכי קרוב לזה, ואני מאמין שאני אגיע לשם מתישהו. רציתי גוף גברי, גוף שנראה חזק, שרירי, קוביות בבטן, פנים מתוחות, אף במקום. הבנתי שאני רוצה לעמוד מול המראה ושיעלה לי חיוך מעצמי. זה שווה כל שקל שבעולם.
"אני יודע שאין דבר כזה מושלם, אבל אני רוצה להיות הכי קרוב לזה, ואני מאמין שאני אגיע לשם מתישהו. רציתי גוף גברי, גוף שנראה חזק, שרירי, קוביות בבטן".
"הידיעה שכל זה אפשרי באמצעות שתלי סיליקון הכניסה אותי להיי אבל ריסקה אותי באותה מידה. גיליתי שאני לא יכול לעמוד בזה מבחינת תשלום. אתה מנסה לקחת הלוואות, מנסה לארגן מאנשים שקרובים אליך ונתקל בסירובים כי הם לא מאמינים בתהליך. אמרו לי שזה משהו שהוא מיותר, שאני נראה בסדר בלי שאעשה שום דבר נוסף, שאני נהיה מכור, אבל זה משהו שאי אפשר להבין. משהו פשוט חסר, ואתה מרגיש שגם במחיר של מיליון שקל אתה צריך להשיג אותו".
עם ההלוואה הראשונה שהצליח להשיג, פרץ עבר ניתוח להגדלת חזה וטיפול קוסמטי נרחב בפנים באמצעות חומצה היאלורונית. "עשיתי את כל ההליכים בפרצוף ביום אחד. הדבר הראשון שאני עושה זה לצלם ולהעלות לאינסטגרם. הייתי כל כך מרוצה מעצמי מהצעד הזה, הרגשתי באופוריה".
את החודשים הבאים פרץ מבלה בעבודה מסביב לשעון כדי להגיע למטרה החדשה שהציב לעצמו: קוביות בבטן. "אתה מגיע למצב שאתה עובד 20 שעות ביום, הכל למען המטרה", הוא מספר. "לא עזבתי את הבית של ההורים, עבדתי כמו חמור וחסכתי את הכסף. המוח מנתק את עצמו מכאבים, מעייפות. תוך כדי, אחד השתלים בחזה שלי התחיל להיות כואב. הרגשתי כאילו הגוף דוחה את השתל. כשהגעתי לאבי הבנו שהגוף באמת דחה את השתל, אז במקום להחליף לאחד חדש באותו גודל, החלטתי שאני רוצה את הגדולים יותר".
כמה שבועות אחר כך, פרץ נכנס לחדר הניתוחים בפעם הרביעית. בגופו הושתלו שני שתלי סיליקון בגודל של 600cc, שמונה שרירי בטן מסיליקון שהמנתח הפלסטי פיסל עבורו ושני שרירי בטן אלכסוניים. על הדרך, בוצעה באזור המפשעה שלו שאיבת שומן שמטרתה לשוות למקום מראה שרירי. ממיטת ההחלמה, הוא מספר, הוא כבר מתכנן החדרת שתלים לידיים כדי לנפח את שרירי הזרועות. ניתוח נוסף שצד את עיניו, תרתי משמע, הוא ניתוח לשינוי צבע עיניים, מחום לאפור.
חודש ימים בדיוק אחרי הניתוח, עולה לפייסבוק של פרץ תמונה שלו בלי חולצה ליד בריכה. העובדה שחורף בחוץ לא משנה לו - הרגע שהוא חיכה לו במשך חמש שנים הגיע. את רוב התמונות שלו מהשנים הקודמות, אגב, הוא העלים. הוא לא רוצה להיזכר באדם שהוא היה. "יש כאלה ששמים את התמונות שלהם כמשהו שהוא אזהרה, כדי לא לחזור לשם. את שלי אני לא רוצה לראות. אני מרגיש שנולדתי מחדש, פשוט ככה", הוא מספר, "האישיות שלי השתנתה מקצה לקצה, אני מרגיש שאני הכי שווה. אני יכול להסתכל על עצמי במראה שעות, אני יכול לגשת לבחורה הכי יפה בבר, זה מה שרציתי להשיג. וזה הסיפור שאני רוצה שגברים אחרים ישמעו - שזה אפשרי, שזה לא רק לנשים".
"גברים עדיין מפחדים שיחשבו שהם איבדו את הגבריות שלהם"
לפי נתוני האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית, 8,500 גברים עברו ניתוחיים פלסטיים בשנת 2019, לעומת 57 אלף נשים. בתחום ההזרקות והטיפולים הלא פולשניים בשנה החולפת המצב דומה: 56 אלף גברים עברו הזרקות מסוגים שונים וטיפולים שאינם פולשניים לעומת 440 אלף נשים. עם זאת, הנתונים מצביעים על צמיחה של 74 אחוזים בעשרים השנים השנים האחרונות בקרב גברים הפונים לקבלת הליכים אסתטיים.
"אם נדמה היה שניתוחים פלסטיים וטיפולים אסתטיים הם נחלתן הכמעט בלעדית של נשים, הרי שבשנים האחרונות ניכרת עלייה דרמטית בביקוש גם בקרב גברים", מספר ד"ר מאיר כהן, יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית בהסתדרות הרפואית. "הסיבה ככל הנראה נעוצה בעידן הרשתות החברתיות לצד מודל היופי הגברי, בארץ ובעולם".
האם ניתן להסביר את הפער הזה באמצעות הרדיפה הישראלית אחר גבריות מאצ'ואיסטית, המונעת מגברים לבצע הליכים אסתטיים שונים? או שמא הרדיפה אחר הגוף הגברי המושלם המשתנה, כפי שמתאר ד"ר כהן, היא המובילה יותר גברים לבצע אותם מבעבר?
בחוויה האישית של פרץ, אידאל הגוף הגברי אמנם השתנה, אך ניתוחים פלסטיים בקרב גברים הם עדיין טאבו. "גברים שעושים ניתוחים פלסטיים עדיין מתחבאים ולא מוכנים להיחשף", הוא מסביר. "הגיע הזמן שאנשים ידעו שאין במה להתבייש. גברים עדיין מפחדים שיחשבו שהם איבדו את הגבריות שלהם בגלל שהם עשו ניתוח פלסטי, שזה הופך אותם לפחות גברים. אבל המודל השתנה, אתה רואה את זה בטלוויזיה, האדם הקדמון עם הכרס שפעם היה הגבר הנורמטיבי כבר לא קיים, עכשיו לא רק נשים מציגות את הגוף שלהן, אלא גם גברים".
לצד התגובות המפרגנות לשינוי שהוא עבר, פרץ נתקל בלא מעט קולות שמתקשים לעכל אותו. "אנשים מרשים לעצמם לכנות אותי בכל מיני שמות, לרדת עליי בגלל שבחרתי לעשות משהו שהוא בשביל עצמי", הוא מספר. "לי זה לא מפריע, אני שלם עם הבחירות שלי, אבל זה גורם לי לחשוב על אנשים שזה כן מפריע להם, שעלולים לא ללכת ולעשות מה שטוב להם בגלל הפחד. לאנשים תמיד יהיה מה לומר, אין מה לעשות".
"אני בטוח שעוד עשור השיחה שלנו תהיה הכי מיותרת בעולם", הוא מסכם. "היום המון נשים מדברות על הניתוחים הפלסטיים שהן עברו כאילו זה ברגיל וזה טבעי. ניתוחים פלסטיים אצל גברים זה משהו שבעתיד יהיה טבעי, ואז יזכרו שאני הייתי אחד החלוצים. עכשיו כשגיליתי את העולם הזה השמיים הם הגבול. מספיק לי לגעת ולתת השראה לעוד בן אדם אחד שיבין את השינוי שאני עברתי ואני מסודר".
