מדובר באחת מהמחלות חשוכות המרפא שלא ניתן לרפא או למנוע, אולם לאחרונה הושגה התקדמות נוספת בהבנת האלצהיימר: מדענים מאוניברסיטת מקגיל שבקנדה זיהו כי לא מדובר במחלה אחת אלא בארבעה תתי סוגים המתבטאים באופן שונה.
במחלת האלצהיימר החלבונים נוטים להצטבר באזורים פגועים מסויימים, וכך הם מבטאים את התסמינים האופייינים שלה. במחקר שפורסם בכתב העת Nature Medicine, ערכו החוקרים סריקות מוח של 1,143 אנשים בריאים או חולי אלצהיימר, וזיהו הצטברות של חלבוני "טאו" במוח החולים בארבעה אזורים שונים - ממצא המסביר את תתי הסוגים השונים של המחלה.
קראו עוד:
השפעה על הזיכרון לעומת קושי בהתמצאות וזיהוי צורות
הסוג הראשון של מחלת האלצהיימר התגלה ב-33 אחוז מהמקרים, בהם התפשטו חלבוני ה"טאו" בעיקר באונה הטמפורלית במוח והוא משפיע על זיכרון המטופל.
הסוג השני, שנמצא בקרב 18 אחוז מהחולים שנבדקו, מתפשט בחלקים אחרים של קליפת המוח, וקשור פחות לבעיות זיכרון ויותר לקשיים בתכנון ובביצוע פעולות.
הסוג השלישי נמצא ב-30 אחוז מהמקרים, ובו נצפו חלבוני ה"טאו" מתפשטים בקליפת המוח האחראית על עיבוד הראייה. בסוג זה מתקשים החולים להתמצא, לשפוט מרחק ולזהות צורות.
הגרסה הרביעית והאחרונה, שנצפתה ב-19 אחוז מהמקרים, מתפשטת בצורה א-סימטרית בחצי המוח השמאלי ומשפיעה על עיבוד השפה.
הממצאים במחקר התאפשרו בזכות סריקות מוח מפורטות שעשו שימוש במכשיר PET CT, בו ניתן להבחין בזמן אמת בפעילות המוחית. ניתוח מעקב לאורך שנתיים אישר את קיומם של ארבעת הדפוסים של מחלת האלצהיימר, והוא עשוי להסביר מדוע חולים שונים מראים תסמינים שונים ככל שמתקדמת המחלה. החוקרים בדקו את החולים על פני תקופת זמן שנמשכה מספר חודשים, כאשר החולים נבדקו בשלבים שונים של המחלה.
"המחקר מצביע על כך שאלצהיימר היא מחלה מורכבת יותר ממה שחשבו בעבר", אמרו המדענים מאוניברסיטת מקגיל, "כעת יש סיבה לבחון את השיטות בהן אנו משתמשים כדי להעריך את התקדמות המחלה".
מפיזור דעת ועד אובדן העצמאות
מחלת האלצהיימר מתבטאת בהרס הדרגתי של תאי מוח הגורם להידרדרות בתפקודי החשיבה ולירידה ביכולות הזיכרון, הריכוז, הלמידה ותפקודי השפה, אשר מובילה לירידה בתפקוד ולאובדן העצמאות.
לרוב, בשלב הראשון של המחלה מדווחים המטופלים או קרוביהם על ירידה ביכולת הזיכרון לטווח קצר, כמו קושי לזכור פגישות ואירועים, נטייה לחזור על אמירות ועל שאלות, פיזור דעת, קושי לשלוף שמות של אנשים או של מקומות ובהמשך גם קושי בשליפת מילים וצמצום שפתי. גם קשיים בהתמצאות במרחב יכולים להופיע בשלבים מוקדמים של המחלה, בעיקר במקומות פחות מוכרים לחולה.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד 8 שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה
תחילת המחלה יכולה להתאפיין גם בשינויים במצב הרוח עם נטייה לדכדוך ואף לדיכאון, מצבי חרדה, שינוי באישיות ובהתנהגות וירידה בכישורים חברתיים. בשלבים המתקדמים יש פגיעה בכל התפקודים המוחיים (חשיבה, תקשורת ותנועה), והלוקים בה נדרשים לעזרה, ליווי והשגחה בכל תפקודי היומיום, כגון רחצה, לבוש, אכילה וניידות. בשלב זה יכולות להופיע גם הפרעות התנהגות קשות כמו חשדנות, מחשבות שווא, הזיות, הפרעות שינה, שוטטות ועוד.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. עם התקדמות המחלה ופגיעה ביכולת החשיבה, בולטת הירידה ביכולת ניהול תפקודים מורכבים ופעילויות של חיי היומיום. בשלב זה בולט צמצום של הפעילות היומיומית והחברתית והחולה מגלה פחות עניין בסביבה ואף אפתיה.
בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
"תבחר אתה בשבילי"
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג ומחייב הערכה מקיפה הכוללת סקירת ההיסטוריה הרפואית, תיאור מלא של התסמינים, הערכה קוגניטיבית ותפקודית ובדיקות עזר (הדמיה, בדיקות דם וכדומה). הרופא בוחן את מידת הפגיעה בזיכרון ומעריך את יכולת הנבדק לבצע פעילויות יומיומיות, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים, איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, ואיבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר.