מחקר חדש שמתפרסם היום (יום ו') במושב החשוב והמרכזי בכנס של האיגוד לאונקולוגיה האמריקאית (ASCO), מצא שהטיפול בתרופה "לינפרזה", שניתנה לחולות עם סרטן שד עם מוטציה בגן BRCA בשלב מוקדם הצליחה להפחית ב-42% את הסיכון לחזרת המחלה.
במחקר השתתפו 1,836 חולות עם סרטן מוקדם בשלב מוקדם ומוטציה בגן BRCA. כלל החולות הוגדרו ככאלו הנמצאות בסיכון גבוה לחזרת המחלה והן עברו ניתוח להסרת הגידול, כימותרפיה (וחלקן גם הקרנות). לאחר מכן חולקו החולות לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את הטיפול בתרופה "לינפרזה" (תרופה שניטלת בכדור פעמיים ביום) למשך 12 חודשים, והקבוצה השנייה קיבלה תרופת דמה (פלסבו).
החוקרים ביקשו לעקוב אחרי המטופלות במשך עשר שנים, אולם לאור התוצאות חסרות התקדים, וועדה חיצונית שאינה תלויה, הורתה לפרסם את הממצאים לאחר זמן מעקב של שנתיים וחצי שנים בממוצע. על פי הממצאים, הטיפול בתרופה "לינפרזה" הצליח לפחית ב-42% את הסיכוי לחזרת המחלה בקרב קבוצת החולות שקיבלו את התרופה בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו.
בנוסף, החוקרים מצאו ששיעורי ההישרדות של החולות שקיבלו "לינפרזה" היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שקיבלו פלסבו (מספרי מקרי התמותה בזרוע שקיבלה את הטיפול היה נמוך מידיי ולכן עדיין לא ניתן לקבוע מובהקות סטטיסטית). על- פי החוקרים, תופעות הלוואי היו זניחות ובדרגה נמוכה בלבד. למעשה, תוצאות המחקר הוכיחו שבאמצעות טיפול ממוקד מטרה הניתן בכדור למשך שנה בלבד, ניתן להפחית משמעותית את סיכויי הישנות המחלה. המחקר צפוי להמשיך ולבצע מעקב לאחר החולות במשך עשור.
חולות עם מוטציה בגן BRCA מתאפיינות לרוב במחלה אגרסיבית עם שיעורים גבוהים יחסית של חזרת המחלה גם אצל מי שאובחנה בשלב מוקדם ועברה ניתוח להסרת הגידול וכימותרפיה מניעתית. על-פי הספרות הרפואית לכ- 30%-40% מהחולות עם סרטן שד מסוג זה עלולה להופיע שוב המחלה בפרק זמן של שלוש שנים אפילו אם הן נותחו וטופלו בכימותרפיה ובהקרנות.
במחקר השתתפו גם כ-65 חולות מישראל בארבעה מרכזיים רפואיים: שיבא, בילינסון, הדסה ואיכילוב. תוצאות המחקר מתפרסמות במקביל גם בכתב העת היוקרתי ביותר בעולם הרפואה The New England Journal of Medicine והוא הוצג כאחד מחמשת המחקרים הגדולים והחשובים השנה בכנס האונקולוגיה האמריקאי שנערך בשיקגו.
אחת מארבע החוקרות הראשיות של המחקר היא פרופ' בלה קאופמן ז"ל שהייתה נשיאת המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. פרופ' קאופמן שנחשבה לאחת הרופאות המובילות ביותר בעולם בתחום סרטן השד, נפטרה לפני כשלושה שבועות מהמחלה לאחר מאבק ארוך וממושך.
BRCA הוא גן שנועד לשמור על שכפול תקין של החומר הגנטי בגוף. כאשר החומר הגנטי שבתא נפגע עלולים להיווצר מוטציות שגורמות להתאים להתחלק באופן לא מבוקר ולגידול סרטני. בישראל ישנם שיעורים גבוהים במיוחד של נשאיות של מוטציה בגן BRCA: אחת מ-40 נשים ממוצא אשכנזי היא נשאית של המוטציה, לעומת אחת מתוך 400 בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם.
למחצית מאותן נשים יש סיכוי של עד 70% לחלות בסרטן שד ועד כ-50% לחלות בסרטן שחלה. בשנת 2013 סיפרה בגילוי לב השחקנית אנג'לינה ג'ולי שביצעה כריתה מניעתית של השדיים והשחלות לאחר שגילתה שהיא נשאית של מוטציה בגן BRCA על מנת להקטין את הסיכויים שלה לחלות בסרטן. בזכות השחקנית המפורסמת, נשים רבות ברחבי העולם ביצעו בדיקת נשאות וחלקן ביצעו כריתה מניעתית של שדיים ושחלות.
בראיון ל"ידיעות אחרונות" בפברואר 2018 סיפרה פרופ' קאופמן כיצד הצילה את התרופה מגניזה: "המצאת התרופה הייתה מהלך גאוני של כמה מדענים אנגלים, אבל משם ואילך היו לה חבלי לידה קשים. לפני תשע שנים פתאום החברה הודיעה שהיא מפסיקה את פיתוח התרופה. כולם התחרפנו. גם החולות. באיזשהו כינוס שהשתתפתי בו פגשתי את הסמנכ"ל לענייני אונקולוגיה של 'אסטרהזניקה' ואמרתי לו בסוג של חוצפה ישראלית, 'תשמע, אי אפשר לעשות כזה דבר, חייבים להמשיך לבדוק את זה. אי אפשר להשאיר את החולות ללא טיפול. אנחנו יודעים שהתרופה עובדת. לפחות תאשרו לנו לתת את התרופה כטיפול חמלה'". למרבה ההפתעה הבכיר אישר, פרופ' קאופמן פתחה במחקר בשיבא, אחריה הצטרפו חוקרים מחו"ל - והתוצאות הביאו לאישור הלינפרזה.
"הציפייה היא שהטיפול הזה יציל חיים", הסבירה ד"ר עינב גל־ים, מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שיבא. "נשאיות שיש להן קריטריונים של הכללה למחקר הן מטופלות שנרצה לתת להן את הכדור הזה ואת הטיפול - ולהציל את חייהן. אנחנו מדברים על תוצאות ראשוניות, אבל זה נראה מאוד מבטיח. התוצאות הללו בהחלט יכולות לגרום לי להמליץ למטופלת שלי לקבל את התרופה.
"לשברון ליבנו, פרופ' קאופמן לא זכתה להיות בהצגת תוצאות המחקר", הוסיפה ד"ר גל־ים, "בזכותה התרופה הזו התחילה להתפתח לפני כעשור, אחרי שרצו לזנוח את התרופות הללו מאחר שחששו שהן לא תהיינה יעילות, אבל היא האמינה בהן. אם היא הייתה בחיים היום היא בוודאי הייתה עומדת על הבמה והייתה אחת מהאנשים המרכזיים שעונים על השאלות בדבר המחקר. היא האמינה בתרופה הזו משום שהיא ראתה את הפוטנציאל שלה".
