לראשונה, עבודה מחקרית נרחבת מנסה לענות על השאלה: האם מתן קנאביס רפואי לילדים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות יעיל ובטוח? סקירת מחקרים (מטא-אנליזה) ראשונה מסוגה שבדקה את הבטיחות והיעילות של קנאביס רפואי בילדים מצביעה על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול (CBD), אחד ממרכיבי צמח הקנאביס, לבין הפחתה של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה. מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון.
קראו עוד:
בעקבות השימוש ההולך וגובר בקנאביס למטרות רפואיות בשנים האחרונות גדל הידע הטיפולי בתחום. המדע מבין כיום כי אין זה נכון להתייחס אל הקנאביס כמקשה אחת, שכן תפרחות ומיצויים שונים מכילים הרכבי חומרים השונים בתכלית אלה מאלה, למרות שכולם מופקים מצמח אחד. בנוסף, מקור הידע העיקרי בתחום מגיע מהניסיון שהצטבר בשימוש בקרב מבוגרים, בעוד שהמידע על שימוש בילדים מועט ומתמקד יותר בהיבטים של יעילות הטיפול ולא בבטיחותו, כאשר חלקו מבוסס על מקרים נקודתיים ועל חשיפה לא מכוונת לרכיבים מן הצמח
משום שאין זה נכון להתייחס לילדים כאל מבוגרים קטנים מבחינה רפואית, יש לזקק ולמצות את המידע הקיים על מנת לאפשר טיפול מיטבי במצבים רפואיים בהם האלטרנטיבות לטיפול מוגבלות. לכן, החוקרים ראו צורך להעריך את היעילות והבטיחות של טיפולים בקנאביס בילדים, תוך התמקדות במידע באיכות גבוהה. לצורך כך, הם ביצעו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה כדי להעריך את הבטיחות והיעילות של רכיבים שונים בצמח הקנאביס למטרות רפואיות שונות, תוך התייחסות להרכבים השונים של המוצרים שנבדקו.
המחקר נערך בהובלתו של פרופ' אילן מתוק, ראש מעבדה במכון למדעי התרופה בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ומרכז דיוויד ר. בלום בבית הספר לרוקחות, יחד עם הדוקטורנט ניר טרבס, והוא שופך אור חדש על היעילות והבטיחות של קנאביס רפואי בטיפול בילדים. "זהו מחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, העושה שימוש בכלים כמותיים ומתמקד בטיפול בקנאביס באוכלוסיית הילדים, וכולל התוויות רפואיות שונות שהיו חסרות עד כה בעיקר לקהילת הרופאים", מדגיש פרופ' מתוק ונותן כדוגמה את הטיפול באפילפסיה ובבחילות והקאות על רקע כימותרפיה: "מצאנו שהייתה ירידה ממוצעת של 11 אירועים של בחילות והקאות בקרב ילדים, בתקופת שני מחזורי כימותרפיה שנבדקו".
ירידה של כ-40% במספר התקפי האפילפסיה בילדים
לדברי פרופ' מתוק, אחד הממצאים המרתקים במחקר נוגע ל-CBD (קנבידיול), רכיב לא פסיכואקטיבי של צמח הקנאביס (שאינו ממסטל, נ.י.), המוכר בזכות האפקט האנטי-דלקתי והמרגיע שלו. נמצא כי ה-CBD אכן קשור בהפחתה של מספר הפרכוסים בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מקבלת מענה בטיפולים אחרים. לדברי פרופ' מתוק, "נמצאה ירידה של כ-40 אחוז במספר התקפי האפילפסיה בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מגיבה לתרופות האנטיאפילפטיות הקיימות.
2 צפייה בגלריה
"עדיין לא בוצעו מספיק מחקרים כדי לדעת אם הקנאביס מותאם לילדים" . פרופ' אילן מתוק והדוקטורנט ניר טרבס
( צילום: קלואי נעדו)
יחד עם זאת, נמצא כי אותו רכיב נמצא קשור לעלייה בשיעור של יותר מפי שניים וחצי בסיכון לאובדן או לירידה בתיאבון בילדים שטופלו ב-CBD, זאת בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב רופאים וחוקרים, אשר מקורה בהשפעה המוכרת של הרכיב הפסיכואקטיבי בצמח הקנאביס, ה-THC (טטרה-הידרוקנבידיול), כמעורר תיאבון".
בנוסף, נראה כי טיפול ברכיב ה-CBD, כמו גם טיפול בחומרים אחרים המופקים מצמח הקנאביס או מבוססים על חומרים מהצמח, קשור בשינויים שליליים במצב המנטלי של הילדים, דוגמת מקרי עייפות, ישנוניות, סחרחורות, חוסר תגובה לגירויים וכדומה.
הדוקטורנט ניר טרבס מוסיף: "היעילות בטיפול באפילפסיה היא ממצא חשוב מאוד, אבל הדבר המשמעותי מבחינתי זה ירידה בתיאבון שראינו בטיפול ב-CBD בקרב ילדים, ממצא המנוגד למה שהיה ידוע לנו במדע עד כה. המשמעויות בגילאים צעירים אלו הן חשובות, בשל החשש מהפרעות להתפתחות התקינה ולגדילה שלהם".
להמשיך ולחקור את תופעות הלוואי
סקירת המחקרים התבססה על שבעה מחקרים מבוקרים שנערכו בהשתתפות כ-500 מטופלים - ילדים מגיל 10 חודשים עד גיל 18 רובם חולי אפילפסיה וחולי סרטן. "על אף מספר המשתתפים המוגבל הצליחו החוקרים להצביע על ההטבה הקיימת יחד עם הסיכונים הקיימים בטיפול בקנאביס הרפואי, שעלולים להשפיע על ההתפתחות המנטלית והפיזית של אוכלוסייה הנוטה גם כך לקשיים בהזנה ולהפרעות בתפקוד", מציין הדוקטורנט טרבס.
לדברי השניים, צמח הקנאביס ומרכיביו השונים עשויים להיות טיפול מיטיב במצבים רפואיים שונים ואף קשים בילדים, אולם גם לרכיבים השונים, המוכרים כחומרים "תמימים" יותר, ייתכנו תופעות לוואי משמעותיות אותן צריך להמשיך ולאתר. "ההבדלים בתופעות הלוואי שנמצאו במחקר בין מבוגרים וילדים שהשתמשו בקנאביס לצרכים רפואיים צריכים להדליק נורה אדומה אצל המומחים והרופאים, בבואם לתת אישור רפואי להורים המבקשים להקל על הסבל הבריאותי של ילדיהם".
"מחקרים בודדים נערכו עד כה ברחבי העולם בנוגע לקשר בין שימוש בקנאביס רפואי בילדים, במיוחד לגבי ההשפעה האפשרית על אפילפסיה חמורה בילדות וגם בנוגע להקלה על הטיפול בכימותרפיה בילדים חולי סרטן", אמר פרופ' מתוק.
"חקר הקנאביס הרפואי והשפעותיו על ילדינו נמצא בחיתוליו, ורוב הספרות המחקרית מפוזרת ומבלבלת. לקנאביס אין מעמד של תרופה ולא בוצעו מספיק מחקרים כדי לדעת אם הוא מותאם לילדים. גם סקירת תופעות הלוואי האפשריות לוקה בחסר"
"חקר הקנאביס הרפואי והשפעותיו על ילדינו נמצא בחיתוליו, ורוב הספרות המחקרית מפוזרת ומבלבלת", מסכם פרופ' מתוק. "לקנאביס אין מעמד של תרופה ולא בוצעו מספיק מחקרים כדי לדעת אם הוא מותאם לילדים. גם סקירת תופעות הלוואי האפשריות לוקה בחסר. יש הבדל עצום, לדוגמה, מול חיסוני הקורונה של 'פייזר' ו'מודרנה', שעברו ועוברים שלבים מחקריים וקליניים עד שאושרו לאחרונה לשימוש בקרב ילדים מגיל 12 ומעלה. המחקר הנוכחי נועד לשים את כל המידע הקיים, לגבי השפעות קנאביס רפואי על ילדים, על השולחן".
במחקר לקחו חלק גם נעה מור, סטודנטית לרוקחות קלינית באוניברסיטה העברית, פרופ' מתי ברקוביץ' מהמרכז הרפואי שמיר ופרופ' קארל אלגרט מביה״ח Erasmus ברוטרדם בהולנד. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי, ומוצג לראשונה במסגרת כנס הקנאביס הבינלאומי ICRS2021 של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים בשיתוף בנייני האומה, שמתקיים השנה לראשונה בישראל באופן מקוון ומושך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מישראל ומהעולם.
