עדות נוספת לפגיעה ההרסנית של נגיף הקורונה במערכת העצבים: חוקרים מבריטניה מצאו כי מחלת הקורונה עלולה להשפיע על הכישורים הקוגניטיביים של האדם. המחקר שנמצא עדיין בעיצומו, מגייס 84 אלף איש למחקרו. עד כה נבדקו 361 איש שנמצאו חיוביים לקורונה.
הנחקרים עברו מבדקים הבוחנים את יכולותיהם בפתרון בעיות, בזיכרון מרחבי, קשב ועיבוד רגשות. כמו כן, נשאלו הנחקרים באשר למצבם הרפואי ותסמיני הקורונה מהם סבלו. הנחקרים השוו לנבדקים בריאים ששימשו כקבוצת בקרה.
קראו עוד:
החוקרים מצאו שאלה שחלו בקורונה קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר במבדקים קוגניטיביים בהשוואה לקבוצת הבקרה. הקשר בין התפקוד המוחי לקורונה היה משמעותי יותר בקרב אלה שלקו בקורונה קשה, שהוגדרה כמחלה הכוללת גם קשיי נשימה.
במחקר התגלו בעיות משמעותיות בתפקוד מוחי עילאי שכוללות הפרעות בריכוז, פתרון בעיות היגיון ויכולת הסקת מסקנות. החוקרים מצאו עוד כי מטופלים בני 20 עד 70 שנים שאושפזו תחת מכונת הנשמה, לקו בהידרדרות היכולת הקוגניטיבית המשמעותית ביותר המוערכת בהזדקנות מוחית של עשר שנים.
לדברי החוקרים, לנגיף הקורונה יש השלכות קוגניטיביות כרוניות, וכי עדויות קודמות כבר הראו כי חולי הקורונה עלולים לסבול מבעיות נוירולוגיות כמו שבץ מוחי, שעה שמערכת החיסון מופעלת יתר על המידה וגורמת לתהליכים דלקתיים בגוף, כולל בתאי עצב.
סיבוכים נוירולוגיים בחולי קורונה
מחקר אמריקני שפורסם לאחרונה, מצא כי כ-80% מחולי הקורונה סובלים מפגיעה נוירולוגית. המחקר שפורסם בכתב העת Annals of clinical neurology בדק את תיקיהם הרפואיים של 509 חולי קורונה שאושפזו בחודשים מרץ עד אפריל.
תופעות הלוואי הנוירולוגיות נצפו אצל 82.3% מהמטופלים, וכללו כאבי שרירים (44.8%), כאבי ראש (37.7%), אנצפלופתיה – פגיעה מוחית (31.8%), סחרחורת (29.7%) והפרעות בטעם (15.9%) וריח (11.4%). גיל המאושפזים שנחקרו נע בין 17 ל-58, מתוכם 134 בני אדם נזקקו להנשמה מלאכותית.
החוקרים מצאו כי 419 מהנחקרים הציגו בעיה נוירולוגית בשלב כלשהו של המחלה. הביטויים הנוירולוגיים השכיחים היו נרחבים וכללו, כאמור, מיחושים בגוף, כאבי ראש, סחרחורות, פגיעה בחוש הטעם והריח, ועד לתופעות לוואי קשות יותר שכללו הפרעות תנועה, בעיות מוטוריות, איבוד שיווי משקל וגם שבץ מוחי.
החוקרים הופתעו לגלות כי הסיבוכים הנוירולוגיים היו שכיחים יותר דווקא אצל מאושפזים צעירים, בעוד שאצל חולים מבוגרים יותר – הסיבוך השכיח יותר כלל בעיות נשימה עד לצורך בהנשמה. לדברי החוקרים, ביטויים נוירולוגיים מוקדמים שכוללים כאבי ראש, כאבי שרירים או סחרחורת, עלולים לסמן סיכון מוגבר לסיבוכים נוירולוגיים מורכבים.
החוקרים ציינו כי למחקרם הייתה מגבלה אחת מרכזית: פחות מ-6% מהמאושפזים נבדקו על ידי נוירולוג, ככל הנראה בשל העומס הרב על מערכות האשפוז, והקושי בכניסה למחלקות קורונה הדורשות היערכות מיוחדת ועטיית חליפת מיגון. עם זאת, התלונות הנוירולוגיות היו מובהקות, ותועדו בפירוט בתיקים הרפואיים של המאושפזים.
החוקרים הוסיפו עוד כי נגיף הקורונה עלול לגרום לפגיעה מוחית שמגבירה את הסיכון לפגיעה תפקודית גם לאחר ההחלמה, והמליצו לערוך לכל החולים המשתחררים מאשפוז מעקב ארוך טווח ושיקום נוירולוגי. יש לציין כי בישראל מספר בתי חולים כבר הקימו מחלקות לשיקום חולי קורונה, המתמקדים גם בשיקום התפקוד הריאתי וגם הנוירולוגי לאחר ההחלמה.
