המרוץ לחיסון לקורונה מגביר לא עוצר: עשרות חברות ברחבי העולם עובדות בימים אלה על סיום פיתוח החיסון שלהן נגד נגיף הקורונה, כשבהן שלוש מובילות: "קנסינו" הסינית, "מודרנה" האמריקנית ו"אסטרה-זנקה" בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד הבריטית. מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה ערך סקירה מקיפה של החיסונים המובילים בעולם ומועד הגעתם לשלב חיסון הציבור.
מדינות רבות מזרימות מיליארדי דולרים במיזמים שונים מתוך רצון לעודד הפצה של החיסון עליו הן עובדות מיד עם אישורו. עם זאת, ה-FDA קבע כי הרף המינימלי בו צריכות לעמוד החברות השונות כדי שיאושר חיסונן, הוא הוכחת החיסון כיעיל בקרב 50% מכלל אוכלוסיית המחקר המחוסנת, בדומה לסף הנדרש כיום לאישור חיסוני השפעת העונתית.
בימים אלו מתקיימים מעל 20 ניסויים בשלבי מחקר קליניים, ועוד למעלה מ-130 בשלבי מחקר פרה-קליניים, בהם נבחנים חיסונים שונים נגד נגיף הקורונה. שש המפתחות המובילות במרוץ הן אוניברסיטת אוקספורד הבריטית, (בשיתוף עם חברת אסטרה-זנקה), החברות האמריקניות "מודרנה" ו"פייזר", והחברות הסיניות קנסינו, סינובק וסינופארם. סביר להניח כי לפחות אחת מהחברות הנמצאות בשלב מתקדם זה, כבר תציע מיליוני תרכיבי חיסון לקראת החורף הקרוב.
בשל חומרת משבר הקורונה העולמי, מדינות רבות מאפשרות לחברות התרופות לקצר רגולטורית את משך הזמן הארוך שכרוך בפיתוח ואישור של חיסון, הנמשך בדרך כלל כ-10 שנים ויותר, לכדי חודשים ספורים. יתרה מזאת, חלק מהחיסונים המפותחים בסין ניתנים כעת כבר לאזרחיה עוד בטרם הושלם מעגל הפיתוח שלהם.
עם זאת, קיימת חשיבות רבה בבחינת בטיחות החיסונים טרם הפצתם בציבור. חיסונים שאינם מאושרים ולא נבחנו כל תופעות הלוואי שלהם עשויים להיות מסוכנים. מקרה כזה אירע בפיליפינים בנובמר 2017, שם עצרה הממשלה המקומית מתן חיסון נגד קדחת דנגי בילדים, בעקבות דיווחים על תמותה לאחר מתן החיסון.
עם זאת ולאור המשבר, כאמור, קבע ה-FDA "מסלול מהיר" במסגרתו נדרש המפתח להראות תגובה חיסונית בבדיקות המעבדה או בכל בדיקת עזר אירת, שתסייע להוכיח את יעילות החיסון. כך, כתבו מחברי הסקירה של מרכז המידע והידע, מדינות שונות מסכימות לספוג מחירים כבדים כדי למצוא חיסון יעיל לנגיף. חלקן אף מייעדות אוכלוסיות בסיכון לניסויים בחיסונים שטרם אושרו, כגון בבנגלדש, מתוך רצון להעניק חיסוניות לאוכלוסיות פגיעות.
פיתוח החיסון עובר ארבעה שלבים בטרם יאושר: שלב פרה-קליני, בו נבדק החיסון על בעלי חיים שונים, בכל ניסוי כזה עולים בדרגה האבולוציונלית עד לפרימטים (קופים). התוצאות האחרונות של מודרנה בפרימטים, הראו תוצאות טובות מאוד של עליית נוגדנים ועליית תאי T. לאחר השלב הזה, בו נבדקות גם תופעות הלוואי, עוברים לשלב המנוסה על בני אדם. אם יימצאו תוצאות דומות לאלה שנמצאו בקרב קופים, תעבור החברה לשלב השלישי בה יבדקו על רבים.
החיסונים המובילים הנמצאים כעת בשלב הפיתוח הקליני:
1. אוניבסיטת אוקספורד וחברת אסטרה-זניקה (בריטניה)
החיסון של אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף חברת אסטרה-זניקה מבוסס על טכנולוגיית נגיף-נשא. בסוג חיסון זה, נלקח נגיף שפוגע בקופי שימפנזה, והוא מהונדס לייצור חלבון ה"ספייק" (אותם קוצים על גבי נגיף הקורונה) בתוך תאי גוף האדם המחוסן. לאחר הזרקת החיסון, מערכת החיסון נחשפת לחלבון הספייק, וצפויה לזהות ולנטרל את הנגיף לכשתתקל בו.החיסון מצוי כעת בניסוי שלב 3 ומבוסס על טכנולוגיה שפותחה עבור חיסון כנגד נגיף ה-MERS, ממשפחת הקורונה גם הוא.
החברה החלה בניסויים קליניים בבני אדם (שלב 1 ו-2) באפריל האחרון. תוצאות הביניים שנרשמו ביוני הראו תגובה חיסונית משמעותית בנסיינים בדמות העלאת רמת הנוגדנים ורמת תאי ה-T. מרבית המחוסנים סבלו מתופעות לוואי מקומיות עד כשבוע לאחר החיסון ותופעות לוואי מערכתיות אשר חלפו בעיקרן לאחר כיומיים ממתן החיסון ועומעמו תחת טיפול מניעתי באקמול.
מתוצאות הביניים עלה כי די במתן מנה בודדת של החיסון בכדי להשרות תגובה חיסונית, הנשמרת לאורך זמן בקרב למעלה מ-90% מהמחוסנים. עוד עלה כי מתן מנת חיסון ומנת דחף ("בוסט"), משפרת עוד יותר את תוצאות אלה, ומשרה תגובה משמעותית יותר ולאורך זמן.
עוד בטרם סיום הניסויים הקליניים, החלו בייצור החיסון בקנה מידה נרחב. נכון לתחילת חודש יוני כבר היו מוכנות למעלה מ-2 מיליון מנות חיסון תוצרת אוקספורד ואסטרה-זנקה. בתוך כך נרחתמו הסכמי ייצור מול חברות הפצה שונות, ביניהן CEPI, Gavi ומכון הסרום ההודי שהשקיע במיזם כ-100 מיליון דולר.
במסגרת כך, נודע כי עד לחודש ינואר 2021 צפויים להגיע לשוק לכל הפחות 760 מיליון מנות חיסון שיופצו על פי החלוקה הבאה: 400 מיליון מנות באמצעות מכון הסרום ההודי ו-300 מיליון מנות באמצעות חברת Covax. עוד 30 מיליון מנות אמורות להיות מופצות בבריטניה ו-30 מיליון נוספות באמצעות חברת Fiocruz הברזילאית.
בנוסף, חברת אסטרה-זניקה חתמה על חוזי אספקה של כ-400 מיליון מנות עבור ארה"ב בכפוף להצלחה בניסויים הקליניים. כמו כן חתמה החברה על חוזה לאספקת 400 מיליון מנות עבור אזרחי האיחוד האירופי. במסגרת חוזה שנחתם בין החברה לקרן ההשקעות הרוסית (RDIF), רוסיה תקים את אחד ממוקדי הייצור וההפצה הבינלאומית ותשווק את החיסון ליותר מ-30 מדינות, בהן גם מדינות המזרח התיכון.
2. החיסון של חברת סינובק (סין)
החיסון של חברת סינובק מבוסס על טכנולוגיה מוכרת של נגיף מומת: הוא נוצר על ידי הוצאה מפעולה של מחולל המחלה, כך שנהרסת יכולתו של מחולל המחלה להתרבות, אך הוא עדיין נשאר שלם, והמערכת החיסונית מזהה אותו ויוצרת נוגדנים ותאי T. תאים אלה ישארו בגוף ויזכרו את הנגיף בפלישה הבאה, יעוטו לעברו וינטרלו אותו. החיסון נמצא כעת בניסויי שלב 3, וניתן בשתי מנות, בהפרש של שבועיים האחת מהשנייה.
השלב הפרה-קליני בחיסון פורסם במאי 2020, ובו הוחדר הנגיף המומת לקופי מקוק. שלב הניסוי הקליני בחיסון, הנקרא CORONAVAC, נוסה על 743 משתתפים והעלה כי החיסון לא גרם לתופעות לוואי חריגות ועורר ייצור נוגדנים מנטרלים ביותר מ-90% מהנבדקים.
ניסוי שלב 3 של החברה החל ב-13 ביולי בגיוס 8,870 מתנדבים מגיל 18 ומעלה ב-12 מרכזי מחקר רפואיים בברזיל. הניסוי צפוי להסתיים במהלך אוקטובר, והוא מומן על ידי ממשלת ברזיל. ניסויים יתחילו לא רק בברזיל אלא גם באינדונזיה וצ'ילה.
3. החיסון של חברת מודרנה (ארה"ב)
החיסון מבוסס ה-mRNA היה החיסון הראשון שנוסה על בני אדם והראשון להיכנס לשלב 3 מתוך הניסויים הקליניים. מתוצאות הניסויים עד כה נראה כי נדרשות שתי מנות של התרכיב בכדי לקבל הגנה טובה. החיסון של החברה קיבל מעמד לאישור מהיר על ידי ה-FDA במאי 2020.
מהניסויים הפרה-קליניים והקליניים עולה כי החיסון מנע באופן מובהק את שכפול הנגיף באף ובריאות יומיים לאחר החשיפה בשתי הקבוצות שחוסנו, לעומת קבוצת הביקורת. הניסויים ממומנים באמצעות מענק הרשות האמריקנית לפיתוח רפואי בסכום של 483 מיליון דולר, בו השתמשה החברה כדי להעסיק עוד 150 עובדים, והיא מתכוונת לייצר עשרות מיליוני מנות בשנת 2021. כדי להגדיל עוד יותר את יכולת הייצור של החיסון, חתמה מודרנה על הסכם בן 10 שנים עם חברת הפארמה השוויצרית lonza שמטרתו להגיע לקצב ייצור לכמיליארד מנות חיסון בשנה.
5 צפייה בגלריה
חברת מודרנה מתכוונת לייצר עשרות מליוני מנות בשנת 2021
(צילום: Maddie Meyer/GettyimagesIL)
4. החיסון של חברת גמאלייה (רוסיה)
החיסון GAM-COVID-vac של מכון המחקר "גמאלייה" הרוסי בשיתוף משרד הבריאות וההגנה ברוסיה. החיסון מבוסס וקטור נגיפי כפול, כלומר נשא העשוי משני חלקיקי נגיף לא מזיקים. תרכיב החיסון נמצא בסיומו של שלב 2 ועתיד להיכנס לשלב 3 של הניסויים הקליניים. כוונת המכון להתחיל בייצור המוני עד סוף 2020.
החיסון הרוסי כבר ניתן לנבחרים מעולם העסקים והפוליטיקה הרוסית עוד טרם אישורו הרגולטורי. לאחריו, כך דווח בדו"ח של מרכז המידע והידע, יחוסנו קבוצות בסיכון כדוגמת צוותים רפואיים. בתחילת 2021 מקווים הרוסים לחסן את כלל האוכלוסיה.
בניסויים הפרה קליניים, נמצא שהחיסון לא גרם לתופעות לוואי משמעותיות, ובעלי החיים שהודבקו בקורונה וחוסנו קודם לכן הראו תגובה חיסונית טובה. בשבוע הבא אמור להתחיל כאמור השלב השלישי והאחרון, כשהמכון מכוון לייצור של עד 70 מיליון מנות, עם יכולת ליצור 5-3 מיליון מנות עד סוף השנה, ובהמשך עד 200 מיליון מנות בשנה.
החיסון בישראל - ככל הנראה עד סוף 2020
עשרות מדענים ברחבי העולם עושים לילות כימים בנסיון לפרוץ הראשונים עם החיסון היעיל ביותר נגד קורונה, חיסון שלא רק יציל חיים, ימנע תחלואה ויאושש את בתי החולים הקורסים, אלא יפתח מחדש את העולם, את הכלכלה, התיירות, החינוך והתרבות, המצויים כולם בקריסה מוחלטת.
ומתי צפויים החיסונים החדשים להגיע לישראל? על פי ההערכות הנכונות להיום, המחקרים של שלושת החברות המתקדמות ביותר יסתיימו בתחילת סמפטמבר של שנת 2020. אחר כך, צפוי להתחיל השלב המפרך של עיבוד התוצאות, שיסתיים רק לאחר כחודש וחצי במקרה הטוב.
במחצית נובמבר, צפויות להציג החברות את כלל הנתונים המדוייקים לרשות התרופות האמריקנית ה-FDA, ולרשויות מרכזיות נוספות בעולם, תוך כדי שיתחילו בהליכי ייצור המוניים. סביר להניח שיוכלו להתחיל לשווק את החיסונים לקראת אמצע דצמבר, ייתכן אף לפני חג המולד.
