בעבר כבר כתבתי כאן על דור הסלפי ודימוי הגוף בנערות בעיקר, אבל גם בנערים, עקב השימוש הנרחב ברשתות החברתיות מבוססות התמונות. הפעם אתמקד בטרנד המקודם באופן נמרץ בכל מקום כמעט - הזרקות קוסמטיות של חומצה היאלורונית ובוטוליניום טוקסין (המכונה "בוטוקס") בקרב נערות ונערים או נשים וגברים בתחילת שנות העשרים לחייהם.
נכון שטיפולי ההזרקות הולכים ותופסים תאוצה מוצדקת במהלך העשור האחרון והפכו לטיפול נפוץ בקרב נשים, בעיקר בגילאי ה-35 ומעלה. ההתוויה המרכזית לטיפולים אלו היא טיפול בקמטים ומילוי נפחים שאבדו עם הגיל. וזה נורמלי לחלוטין, כי בגילאים אלה (35 ומעלה) יש כמה מבינינו שמתחילים לחוש בהזדקנות, בהתעייפות או אפילו בצניחה של כמה מחלקי הפנים. חלקינו חווים "צניחת גבות" מצידי המצח לכיוון מטה, אחרים מתרשמים מקמטים עמוקים בין הגבות ויש את אלו שחווים צניחת עור לצידי הלסת או נדידה כלפי מטה של עצמות הלחיים. לכל אלו לא היה פתרון עד לעידן של החומצות היאלרוניות והבוטוליניום טוקסין.
הניסיון שנרכש בהזרקת סיליקון נוזלי היה לטעמי מר ולכן גם ננטש על-ידי מרבית העוסקים בדבר. בגילאי 35-45, כשעדיין מוקדם לחשוב על ניתוח מתיחת פנים, הזרקות מהוות פתרון מצוין. הבעיה מתחילה בגילאי הקצוות. כשמציעים הזרקות כפתרון חליפי לניתוח לגיל המבוגר, מתקבלות תוצאות גרוטסקיות המביכות את המטופל ולטעמי גם את המטפל. כך זכינו לראות נשים בנות 60 תפוחות לחיים עם גבות מקפצות שחושבות שהן נראות צעירות מכפי גילן. כשהטרנד הזה הלך והתמעט או לפחות בתום 15 שנות ניסיון בהן נשים הבינו שההזרקות הן כבר "פג תוקף יחסית לגיל", פלח שוק חזק אבד, ברובו הגדול, לתעשיית האסתטיקה.
אז מה עושים ברפואה האסתטית כשיש פחות נשים מבוגרות שמאמינות שאפשר עם בוטוקס וחומצה היאלורונית לפתור הכל? פונים לילדות, לנוער ולצעירים. בשנתיים האחרונות, עם התפוצצות הרשתות החברתיות לבני הנוער והעלייה הבלתי מעורערת של תופעת הסלפי, החל טרנד חדש ומדאיג – נערות ונערים צובאים על פתחי הקליניקות האסתטיות ומבקשים לשוות לעצמם מראה של פילטר אינסטגרמי. הרבה רופאים גם מעודדים את הטרנד הזה, שלטעמי הוא מוגזם. ולא רק הזרקות, הטרנד הזה מגיע גם לפתחם של הכירורגים הפלסטיים ויש מקום לדבר על התופעה.
הזרקות עד גיל 25 - לא נכון רפואית
נערים ונערות שפונים למרפאתי בעקבות הפרסומים הרבים ברשתות החברתיות, הפילטרים באינסטגרם ובטיקטוק, הזום והתקשורת - מוחזרים אחר כבוד הביתה ללא טיפול. יהיו מטופלים רק המעט שבמעטים שיש להם התוויה רפואית ברורה.
המקרים היחידים בהם הייתי מטפל בהזרקות בגיל הצעיר כוללים: פיסול אף מעוות (במקום ניתוח) למי שזה אפשרי על מנת לשפר מראה אף נשרי וא-סימטרי או כמודל ל"איך זה יראה" לפני ניתוח, עיבוי שפתיים אך ורק במקרים שבהם השפתיים הן כמעט ללא עובי ובלתי נראות או במצבים של סנטר אחורי או שקוע. אבל בהחלט לא אתן ידי לטיפולים בבני נוער לשיפור מראה הסלפי האולטימטיבי שהם מחפשים.
טיפול בוטוקס לנערות ולנשים צעירות בגילאים 17-25 הוא חסר טעם ולא נכון רפואית. זה לא גיל בו השרירים התעייפו, העור בגיל זה עדיין חזק, מלא קולגן ואלסטי. זאת, בניגוד למצבים רפואיים שבהם אני כן מצודד בנערים ונערות (גם בניגוד לרצון הוריהם) לטפל במצבים אסתטיים מוצדקים שמפריעים להם כמו אוזניים בולטות, אף גדול ובולט, שד נשי אצל נערים וחזה ענק או א-סימטרי אצל נערות. דווקא בעניין של הזרקת בוטוקס להרמת גבות בגיל 16 (פרט למקרי קיצון רפואיים נדירים) אני מצדד בעמדת ההורים שזה לא הזמן ומסרב להיכנע ל"טרנד".
המסר אותו חייבים כל הרופאים בתעשייה לשדר הוא שיש מצבים בהם אין מקום לטיפול. לא כל פנטזיה בנראות החיצונית ניתן או כדאי לממש, בעיקר בגילאים הצעירים. לשם כך כדאי להיוועץ במומחה בעל ניסיון בתחום, שידע בעת הצורך גם לסרב לטפל ולהמליץ על קבלת המראה החיצוני הטבעי שלנו. זו משימה חשובה ולא פשוטה במיוחד לנערים ונערות הנתונים ללחץ עצום מכיוון הרשתות החברתיות הרבות. לאהוב את המראה שלנו, גם אם איננו חשים מושלמים זו משימה חשובה לבני הנוער המתחילים את דרכם בעולם.
פרופ' איל וינקלר, מנהל מערך הכירורגיה הפלסטית בבי"ח מעייני הישועה; לשעבר יו"ר איגוד הפלסטיקאים בישראל