מוטי ואורית, זוג הורים מכפר־סבא, מנסים כבר כמה שבועות לחסן את ילדיהם לשפעת. כמו בכל שנה הם לא מתמהמהים וניגשים לרופאת הילדים ומתחסנים. אלא שהשנה בגלל מגפת הקורונה הם מנסים להקדים תרופה למכה ולהתחסן מבעוד מועד. בכל זאת, מי צריך ילדים חולים בשפעת כשהקורונה עדיין משתוללת בחוץ. "רופאת הילדים מפנה אותי לקופת החולים, בקופת החולים לא יודעים לומר לי כלום, ואנחנו עדיין לא התחסנו", היא אומרת.
"אומרים לי שאי אפשר להגיע למרפאה בלי תור שקובעים מראש, אבל מה לעשות שאין תורים? למה זה צריך להיות כך? נשמע לי הזוי שמדינת ישראל, משרד הבריאות, או מי שמקבל את ההחלטות, לא פותח במבצע חיסונים לשפעת של ילדי ישראל כבר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי". מוטי ואורית הם לא ההורים היחידים שנתקעו בביורוקרטיה עם מידע סותר בכל הנוגע לחיסוני הילדים לשפעת. משפחות רבות עימן שוחחנו דיווחו שביקשו לתאם חיסון לילדיהם אך נתקלו בתשובה "אין עדיין חיסונים", או "אנחנו מחסנים לפי התעדוף של אנשים בסיכון מוגבר".
בבדיקה מול קופות החולים מכבי, כללית ומאוחדת הובהר כי אין מחסור כלל וכלל — אלא שמבצע החיסונים מתבצע לפי תעדוף הקבוצות של משרד הבריאות. בעוד הקורונה נפלה עלינו בהפתעה, מחלת השפעת מגיחה לחיינו מדי חורף. היא צפויה, ידועה, ויש נגדה חיסון שיעילותו הוכחה. בכל העולם המערבי נצפתה השנה עלייה ברכישת חיסוני השפעת, מתוך הבנה ברורה שהשילוב בין השפעת לקורונה עלול להיות קטלני. לכן, גם מדינת ישראל יצאה למסע חיפוש ורכש של חיסוני שפעת.
משרד הבריאות אמנם הצליח לרכוש מאות אלפי חיסונים בתרסיס, בעלות של 35 מיליון שקלים, ועל כך יש לברך. מדובר בחיסונים שאינם בסל הבריאות. בימים של שגרה כדי לקבלם יש לרכוש אותם באופן פרטי, אבל השנה הם ניתנים ללא עלות ומיועדים לחסן בעיקר את ילדי ישראל. כל זה טוב ויפה, אלא שרוב החיסונים נותרו עד כה במחסנים, והשפעת לא מתמהמהת או מחכה למבצע החיסון. היא מתקרבת אלינו בצעדי ענק.
מומחים מזהירים שאם לא נתחיל לחסן עכשיו, במיוחד את הילדים, השפעת עלולה להתפרץ השנה באופן מסיבי, ובשילוב עם וירוס הקורונה אנחנו עלולים למצוא עצמנו בדיוק במקום ממנו חוששת צמרת מערכת הבריאות: תחלואה כפולה, אי־ספיקה בבתי החולים וקריסת מערכת הבריאות.
מעבירים את המחלה
פרופ' צחי גרוסמן, מזכ"ל איגוד רופאי הילדים, מביט על המצב בדאגה. "במיוחד השנה יש חשיבות גדולה לחסן את הילדים", הוא מזהיר. "השנה, כשיש לנו את הקורונה בשטח, אנחנו נרצה לאפשר למקסימום ילדים להתחסן. האבחנה בין שפעת לקורונה בחודשים הקרובים תהיה קשה מאוד בשטח, ובילדים מחוסנים העניין ייחסך. ילד עם קורונה צריך בידוד, וילד עם שפעת צריך פשוט להישאר בבית ולהחלים. קיימת חשיבות גדולה לעודד ילדים להתחסן דווקא השנה".
בתדריך השפעת לשנת 2020־2021 קבע משרד הבריאות את תעדוף מתן החיסונים לפי קבוצות יעד. בתחילה יחוסנו "אנשים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת, ולקבוצות אוכלוסייה העלולות להעביר שפעת לאנשים בסיכון גבוה לסיבוכים, לדוגמה עובדי מערכת הבריאות". עוד נקבע בתדריך כי "יש לתעדף חיסון בתרכיב חי מוחלש על פי התדריך ובכפוף לזמינות התרכיב. תלמידי כיתות א', ה' ו־ו' יחוסנו בתרכיב במסגרת קופות החולים, ותלמידי כיתות ב', ג' ו־ד' יחוסנו במסגרת בתי הספר". כן נקבע כי "עדיף לחסן לפני תחילת פעילות השפעת בקהילה. יש להתחיל את מבצע חיסוני השפעת בקופות החולים סמוך ככל האפשר להגעת החיסונים לישראל, ולסיים עד 15 בדצמבר ולא יאוחר מ־31 בדצמבר".
אז מדוע משרד הבריאות לא החל במבצע נרחב לחיסון ילדי ישראל לשפעת?
"באירופה ניתן החיסון החי־מוחלש במשך שנים עם עדויות שמדובר בחיסון יעיל, ולכן משרד הבריאות החליט להחזיר אותו למחסן התחמושת", אומר פרופ' גרוסמן. "החיסון מתאים מגיל שנתיים עד גיל 50, אבל בפועל האוכלוסייה העיקרית שמשתמשת בחיסון זה היא הילדים.
"השנה אנחנו מאוד ממליצים על התחסנות. לאורך השנים שיעור התחסנות הילדים לא היה גבוה, ועמד על כ־25 אחוז. בארה"ב, לעומתנו, שיעור התחסנות הילדים עומד על 60-50 אחוזים. אני מאוד מקווה שהשנה, בגלל הדגש על שתי מחלות, יותר ילדים יתחסנו. במקרה של השפעת, בניגוד לקורונה, אנחנו יודעים באופן חד־משמעי שילדים מעבירים את המחלה למבוגרים".
פרופ' גרוסמן נחרץ בקביעתו כי יש להתחיל מבצע חיסונים לילדים כבר עכשיו. לדבריו, נגיף השפעת מגיע לישראל לרוב בסוף נובמבר - תחילת דצמבר. "מרגע שאדם מתחסן ועד שהוא מחוסן זה סדר גודל של עשרה ימים עד שבועיים, לכן כדאי להתחיל להתחסן עכשיו! לא לחכות לנובמבר. לחסן עכשיו, שלא ייווצר מצב כמו שהרבה פעמים קורה בשלב הזה של השנה, שכולם נרדמים ומתעוררים רק כשהמחלה מתחילה להכות חזק, ונוצרת פאניקה ותורים איומים. חבל. צריך להתחסן עכשיו, במיוחד השנה".
מה יקרה אם לא נספיק לחסן את הילדים בזמן?
"תהיה מחלה בוודאות. אנחנו מחסנים כי אנחנו לא רוצים שתתפשט מחלת השפעת. אנחנו חוששים מהסיבוכים שלה, למשל דלקת ריאות וסיבוכיה, והיא יכולה גם להרוג. ילדים הם אלה שמכניסים את המחלה למשפחות, הם חוטפים אותה בגנים ובבתי הספר ומעבירים לבני המשפחה. כאן, בניגוד לקורונה, החלק של הילדים מאוד ברור, מוגדר ומשמעותי".
גורמים בכירים במערכת הבריאות משבחים את משרד הבריאות על השגת כמות נכבדת של חיסונים המיועדים לילדים, אך מבקרים את העובדה שהמשרד לא פתח במבצע חיסון רחב היקף לילדים בגלל מה שהם מכנים "קרבות אגו".
גורמים בכירים בענף מציינים כי כל קופה בוחרת מדי שנה את כמות החיסונים שהיא רוכשת ונערכת מראש לקראת עונת הסתיו והחורף לחסן לשפעת. משרד הבריאות אמנם הגדיל לעשות והחליט לרכוש חיסונים לילדים בתרסיס אף, במטרה לחסן אותם במבצע בית־ספרי, אך התוכנית נדחתה בעקבות הסגר, בשטח נוצר צוואר בקבוק — מצד אחד במלאי של משרד הבריאות מאות אלפי חיסונים בתרסיס, ומצד שני אף אחד לא מזרז את חיסון הילדים בקופות החולים. "יש כאן לא מעט 'משחקי כוח', מי ייקח לעצמו את הקרדיט במבצע חיסון ארצי כזה", אומר לנו גורם בכיר בענף. "חבל, ביזבזנו זמן. בינתיים ניתן היה לסיים את מבצע החיסון של כל הילדים בארץ, בהתארגנות שאינה בתוך כותלי בית הספר".
פרופ' צבי פרידלנדר, מומחה למחלות ריאה, מנהל מחלקה פנימית קורונה בהדסה עין כרם, מזהיר מפני התחלואה הכפולה שצפויה בחורף. "אנחנו בניסיון לצמצם את תחלואת החורף מכל הכיוונים, כי השילוב של שפעת וקורונה הולך להיות מאוד קשה בבתי החולים", הוא אומר.
"גם בקופות החולים ובקהילה, אבל ספציפית בבתי החולים. אם אנחנו מדברים על שתי מחלות, שמבחינה ראשונית הסימפטומים שלהם די דומים — בסופו של דבר החולים בשפעת עלולים להסתבך, להתאשפז, ובמקרי קיצון עלולים להגיע גם להנשמה ולמוות. אני רוצה להזכיר - בכל שנה בחורף אנחנו עם תפוסות גבוהות של 120 ו־130 אחוזים רק בגלל תחלואת שפעת. עכשיו אנחנו אמורים להתמודד עם עודף תפוסה של שפעת ביחד עם תפוסת הקורונה, לכן צריכים לעשות כל מאמץ כדי להפחית ככל הניתן את תחלואת השפעת באוכלוסייה".
לדבריו, חיסון השפעת הוכיח את עצמו לאורך השנים. "הוא לא מגן במאה אחוז, הוא לא מונע מחלה, אבל הוא בהחלט מפחית את החומרה שלה, מקצר אותה, וככל שנחסן יותר — כך ייטב".
אם נחסן את הילדים נוכל למנוע תחלואה של מבוגרים?
"נכון. אם ניצור מצב שבו 80-70 אחוז מהמדינה מחוסנים נגד שפעת היא לא תוכל לעבור. לא נצליח להוריד אותה לאפס, אבל בהחלט בשנים בהן החיסון היה יעיל, והייתה היענות טובה של הציבור, התחלואה הייתה נמוכה משמעותית. צריך גם לזכור שבשל הסימפטומים הדומים אנשים יגיעו למיון ויהיה לנו קשה להבדיל בין שתי המחלות, הן לצורכי בידוד והן לצורכי טיפול. בשל משך הזמן שייקח לאבחן מאיזו מחלה סובל החולה, והערבוב של שתי המחלות יחד במיון, יש סכנה שהמצב יגרום להתפשטות הקורונה. עדיין אין מספיק ניסיון, אבל יש לשער ששילוב של חולה שפעת שיש לו גם קורונה — במיוחד בחולה מבוגר — יגרום לסכנה הרבה יותר משמעותית".
"מחסנים לפי תעדוף"
קשה לדעת מה יהיה מצב השפעת השנה בישראל. במדינות החצי הכדור הדרומי נתוני התחלואה היו מעודדים, בין היתר בשל מדיניות הסגרים, הריחוק החברתי והמסכות. אלו אמנם בשורות טובות, אך קשה לדעת אם המצב יהיה דומה גם כאן.
"אנחנו מקווים שזה יקרה גם כאן, בהתחשב במה שקרה בחצי הכדור הדרומי", מוסיף פרופ' פרידלנדר. "אולי בשל כל אמצעי הבידוד, המסכות, הימנעות מהתקהלויות — גם ההידבקות בשפעת הייתה פחותה. אבל הציבור הישראלי פחות מקפיד על הנחיות. אני תמיד אומר שאופטימיות זה חשוב אבל זאת לא תוכנית עבודה. בהחלט אפשר להניח שגל השפעת, בזכות אותם אמצעים, יהיה קטן יותר, אבל צריך לעזור לזה לקרות".
כלנית קיי, ראש אגף סיעוד בקהילה בשירותי בריאות כללית, מתארת השנה מבצע התחסנות נגד שפעת שונה מכל מבצע התחסנות שהכרנו. "מצד אחד יש מרוץ להצטיידות בחיסונים של כל העולם המערבי, והחשש של כל המדינות שתהיה שפעת בצל הקורונה, לכן היה מאבק להשיג חיסונים. בשנה שעברה חיסנו מיליון איש, השנה הזמנו פי שניים חיסונים. לכן אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של הובלת המבצע בצורה מתוכננת על פי אוכלוסיות בסיכון של משרד הבריאות ובכפוף לסדרי העדיפויות של אוכלוסיות בסיכון מרבי, גבוה, בינוני ומטה".
למה לא יוצאים במבצע חיסון נרחב ומהיר של הילדים?
"באופן עקרוני ילדים הם באוכלוסייה שמיועדת לחיסון, אבל הם לא בסיכון מרבי. נכון להיום אנחנו בשלב שבו אנחנו מחסנים בשלב הראשון את האוכלוסייה בסיכון מרבי. אני מניחה שלקראת נובמבר נתחיל לחסן אוכלוסיות נוספות. התחלנו לחסן ילדים מעל גיל שנתיים בחיסון המומת־מוחלש בתרסיס. קיבלנו 100 אלף חיסונים בתרסיס. כדי להימנע מהתקהלויות במרפאות המבצע הוא הדרגתי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות החל את היערכותו לעונת חורף משולבת עם שפעת וקורונה עוד בחודש מארס וממשיך בהיערכות כל העת. משרד הבריאות השקיע מאמצים רבים בהגדלת כמות החיסונים. מבצע חיסוני השפעת החל בפועל בסוף ספטמבר, עם הגעת החיסונים הראשונים לישראל, ומתקדם ככל שמשלוחים נוספים של חיסונים נוחתים בארץ. המשרד מחסן את אוכלוסיית ישראל על פי תעדוף: תחילה אלה בסיכון הגבוה ביותר לפתח את סיבוכי השפעת, ואת אלה העלולים ביותר להדביק חולים אלה. נשתדל לסיים את מרבית חיסון האוכלוסייה עד סוף נובמבר".
