מנתוני משרד הבריאות מאתמול (ג') עולה אופטימיות זהירה, שכן יש ירידות בכל המדדים המשמעותיים: ירידה במקדם ההדבקה, ירידה במספר החולים המאושפזים במצב קשה וירידה במספר הנשים ההרות והיולדות המאושפזות עם קורונה. השיפור במדדי התחלואה עשוי להיות זמני – או יציב וארוך טווח.
בנקודת הזמן הנוכחית יש מספר תרחישים אפשריים, וביקשנו משלושה מומחים לשרטט אותם - פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בהדסה עין כרם; פרופ' דורון גזית מצוות ניטור המגפה של האוניברסיטה העברית; וד"ר ענת עקה-זוהר, ראש אגף מידע ובריאות דיגיטלית במכבי שירותי בריאות, שהיא גם אפידמיולוגית בכירה ולשעבר סמנכ"ל במשרד הבריאות.
התרחיש האופטימי: בין 500 ל-700 חולים
"בתרחיש האופטימי האפקט של החיסון ינצח את האפקטיביות הרבה של הווריאנטים הבריטי והדרום אפריקני, ונוכל להישאר עם כמות חולים קשים בסדר גודל של 500 עד 700", אומר פרופ' מבורך. "זה מצב שניתן להתמודד איתו בצורה סבירה, במקביל להתקדמות החיסון ולהפצתו בקרב אוכלוסיות יותר צעירות. אנחנו נמצאים עכשיו בחזית בתחום החיסונים, אין מצב דומה בשום מדינה אחרת, ולכן הכול בגדר השערה. אם ראש הממשלה אומר שהקורונה מאחורינו, זו השערה בלבד, שנכונה בדיוק כמו האמירה שהקורונה לא מאחורינו".
פרופ' מבורך: "אני מודאג מהפתיחה המסיבית של המשק על אף שאיני מתנגד לה. אני גם מוטרד מההתנהגות של האנשים, שנמאס להם לשבת בבית, ורוצים לצאת למלונות, טיולים ומסעדות"
פרופ' מבורך הוסיף: "אני בהחלט מודאג מהפתיחה המסיבית של המשק על אף שאני לא מתנגד לה. אני גם מוטרד מההתנהגות של האנשים, שנמאס להם לשבת בבית, והם רוצים לצאת למלונות, לטיולים ולמסעדות".
ד"ר עקה-זוהר: "אני צופה ירידה משמעותית בכמות החולים הקשים. אם שיעורי החיסון יהיו גבוהים בקרב בני ה-50 ומעלה, תהיה ירידה במספר החולים הקשים. אנחנו רואים עלייה בתחלואה בקרב ילדים, אבל יחסית לגודל האוכלוסייה, זה לא משמעותי לאורך זמן. אם נרחיב את הכיסוי החיסוני בקרב צעירים ובני נוער, נהיה במצב הרבה יותר בטוח. במידה שכל התנאים האלו יתקיימו, נוכל לחזור לשגרת חיים. גם אם יהיו אלפי נדבקים ביום, רובם יהיו רק נשאים ולא ישביתו את בתי החולים".
4 צפייה בגלריה
"אם נרחיב את הכיסוי החיסוני בקרב צעירים ובני נוער, נהיה במצב הרבה יותר בטוח": מתחסנים בבי"ס אורט בלוד
(צילום: קובי קואנקס)
התרחיש הפסימי: יותר מ-1,000 חולים קשים מאושפזים
"עלולה להיות הידרדרות בגלל חוסר משמעת של חלקים מהציבור וחוסר התחסנות של חלקים מהציבור - בעיקר באוכלוסייה הערבית", אומר פרופ' מבורך. "נתקדם לעבר 800 עד 1,000 חולים במצב קשה, ואולי יותר. במקרה כזה ניאלץ להיכנס לסגר נוסף. מ-800 חולים ומעלה אנחנו צריכים לדאוג".
פרופ' גזית מעריך שזהו התרחיש הסביר יותר. "זה תרחיש קשה, שלהערכתי יתממש בשבועות הקרובים", הוא אומר. "אני אהיה מוטרד ממצב שבו מספר החולים המאושפזים יעלה יחד עם מקדם ההדבקה, שיהיה גבוה מ-1. אני חושש שנגיע לזה בשבועיים הקרובים. בתרחיש כזה אנחנו יכולים להגיע ליותר מ-800 מאושפזים ולאובדן שליטה מסוים".
4 צפייה בגלריה
"אנחנו יכולים להגיע ליותר מ-800 מאושפזים ולאובדן שליטה מסוים": מחלקת קורונה בבית החולים זיו בצפת
(צילום: אביהו שפירא)
התרחיש הקודר: חדירת וריאנט אלים לישראל וחזרה לאחור
פתיחת נתב"ג והאפשרות של כניסת וריאנטים חדשים שיהיו יעילים פחות נגד החיסון, עשויות להיות גורמים משמעותיים בכל אחד מהתרחישים.
ד"ר עקה-זוהר: "אם יחדור לכאן וריאנט אלים שהחיסון לא מגן מפניו, כל המציאות שלנו יכולה להיראות אחרת, ונחזור לאחור, לסגרים לתחלואה נרחבת. זה יחייב חישוב מסלול מחדש"
"אנחנו לא יודעים איך החיסון עמיד בפני הווריאנטים", אומרת ד"ר עקה-זוהר. "זהו חוסר ודאות גדול, שמקשה עלינו לחזות מה יהיה כאן בעתיד. אם יחדור לכאן וריאנט אלים שהחיסון לא מגן מפניו, כל המציאות שלנו יכולה להיראות אחרת, ונחזור לאחור, לסגרים לתחלואה נרחבת. זה יחייב חישוב מסלול מחדש. פתיחת שדה התעופה מקשה מאוד על היכולת לשלוט בווריאנטים החדשים, וזה יהיה קשה במיוחד אם יחדור לפה וריאנט אלים במיוחד או מתפשט במיוחד".
תרחיש ביניים: התפרצויות מגזריות ובלימה
"יש כיסים של אי-התחסנות לצד כיסים של תחלואה גבוהה, והם חופפים בעיקר במגזר הערבי החרדי", אומר פרופ' גזית. "החשש הוא שההתפרצות הבאה תהיה מגזרית, וזה חשש כבד. התפרצות במגזרים הללו עלולה לגרום לעלייה חדה במספר המאושפזים בבתי החולים. כשיש תחלואה רחבה, תהיה עלייה גם בתחלואה הקשה, גם בקרב מחוסנים.
"אנחנו מתקרבים לחג הפסח, ואחריו מתחילה ספירת העומר, שאין בה חתונות, וזה בוודאי יאזן את ההשפעות של ההקלות הנוכחיות. יש גם שינויים במזג האוויר, ואנחנו נמצאים פחות בחללים סגורים. במקביל, העומק החיסוני יתרחב. כל רגע שאין בו התפרצות, הוא רגע חיובי. כל רגע לקראת פסח ללא התפרצות, הוא רגע חשוב".
