הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הינה הפרעה נוירו-התפתחותית שמופיעה מגיל הילדות ובמקרים רבים מלווה את האדם לאורך כל חייו. ההפרעה משפיעה על תחומי חיים רבים כמו מצב רגשי, רמת תפקוד במשימות יומיומיות וגם על הבריאות הגופנית. למרבה ההפתעה, אחת מהתופעות הבריאותיות שיכולות להיות מושפעות מהפרעת קשב, נוגעת לבריאות השיניים. מחקרים מצביעים על כך שאנשים עם הפרעת קשב סובלים יותר מבעיות בשיניים, ועל כן מודעות והתארגנות מתאימה יכולה לשפר את בריאות השיניים במצבים של הפרעת קשב וריכוז. אלו הן דרכי ההתמודדות שעשויות לעזור*:
1. הרגלי אכילה
מחקרים מלמדים שאנשים עם הפרעת קשב נוטים להרגלי אכילה לא בריאים. פעמים רבות מדובר בצריכת מזון המעודד התפתחות עששת כמו פחמימות פשוטות. רבים מהאנשים בעלי הפרעת הקשב שרויים בתודעת ה-"חיים בהווה". מצב תודעתי זה מתבטא בנטייה לעשות דברים מבלי לחשוב מספיק על תוצאותיהם, צורך בסיפוקים מיידיים, וצורך מוגבר בריגושים ובחוויות – כל אלה מגבירים את הסיכוי להרגלי אכילה לא בריאים.
התמודדות עם הרגלי אכילה שנובעים מהפרעת קשב, נעוצה בעצם המודעות וההכרה באתגר. ההתמודדות עצמה לעיתים ארוכה ומתישה, אך אין בה קיצורי דרך. היא דורשת הטמעה חוזרת של הרגלי אכילה בריאים. הרגלים הם כמו חבלים המורכבים מסיבים רבים, כל פעולה שוזרת סיב נוסף בעבותות ההרגל. לפעמים החבלים של אנשים עם הפרעת קשב נפרמים בקלות יחסית, והטוויה שלהם ממושכת יותר, אך התמדה מובילה לתוצאות.
2. פגיעה בשן
השיניים ומערכת ההגנה שלהן יכולות להימצא בסיכון בקרב אנשים בעלי הפרעת קשב. ממחקרים שונים עולה שאנשים עם הפרעת קשב נוטים להיפצע יותר. כמו כן, ניכרת בקרבם נטייה להתעסק עם השיניים בצורות שונות שעשויות לפגוע בהן, כמו כסיסת חפצים וכדומה. שימוש בשיניים למטרות שאינן פונקציונליות כמו אוכל ודיבור, נחשב לפוגע בשיניים ומהווה סיבה לייעוץ רפואי.
לאנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז מומלץ לפנות לבדיקות רופא שיניים תכופות יותר. במקרה של עששת כרונית או התפתחות מהירה של עששת, יש להתייעץ ברופא המטפל ולבחון האם ישנו יובש בפה שקשור לטיפול התרופתי בהפרעת קשב.
3. טיפול רפואי
הפרעת קשב יכולה להשפיע על הימנעות מפנייה לטיפול רפואי, או להפריע למהלך הטיפול. למצב זה ייתכנו סיבות מגוונות, ביניהן קושי לשאת כאב פיזי או רגשי, נטייה לדחות משימות לא חביבות ("דחיינות"), קושי בתכנון ועמידה בזמנים או ביצוע משימות הקשורות בזמן, קושי לקבל את סמכות ההורים, תנועתיות-יתר וקושי לשהות ברוגע במהלך הבדיקה הרפואית.
ניתן להיעזר באמצעי סיוע חיצוניים כמו לקבוע מראש מועדים לבדיקות מעקב, להיעזר בטכניקות להרגעה עצמית כמו תרגול נשימות, דמיון מודרך וכדומה. במקרה של ילדים, אפשר לקבוע תור לטיפול בשעה שהילד נמצא תחת השפעת טיפול תרופתי להפרעת קשב (בתיאום עם הרופא), לבצע לילד הכנה מקדימה שתסביר לו מראש על שצפוי לקרות בבדיקה. חשוב לזכור כי אנשים עם הפרעת קשב נוטים שלא לראות את העתיד בצורה בהירה ומוחשית, וההכנה מראש מקלה על המעבר וכניסה למצב חדש.
4. היגיינת הפה
אנשים בעלי הפרעת קשב עלולים להתקשות בהקפדה על צחצוח שיניים ביסודיות בהתאם להוראות. תחזוקת השיניים מצריכה מיומנויות של ניהול עצמי כמו התארגנות והנעה עצמית, תשומת לב לפרטים, התמדה ודחיית סיפוקים. רוטינת צחצוח שיניים חוזרת על עצמה, ולא מעוררת עניין וסקרנות, והיא מאתגרת אנשים שרגישים לשעמום.
הנטייה לחפש קיצורי דרך ו"לסיים מהר" יכולה גם היא להשפיע על יסודיות צחצוח השיניים. אנשים עם הפרעת קשב נוטים להעדיף לעשות לאלתר דברים שמתגמלים מיידית, ולדחות לזמן מאוחר יותר דברים שהתגמול עליהם רחוק. ההשלכות של תחזוקת שיניים לקויה אינן מורגשות מיד, ולכן ישנה נטייה להזניח אותה.
גם כאן ההתמודדות עוברת דרך רכישת הרגלים קבועים, המשובצים בשרשרת הפעולות האוטומטיות שהאדם עושה בהתארגנות הבוקר או הלילה שלו. ניתן להשתמש בתבניות-עבודה קבועות, כמו "אם-אז": אם עומדים להתקלח, אז מצחצחים שיניים, וכדומה. אפשר ליצור תזכורת קבועה, תגמול מידי עבור ילדים, וכל מה שיסייע לעבור את שלב הטמעת ההרגל בצורה עקבית ונעימה.
3 צפייה בגלריה
"לסיים מהר": בעלי הפרעת קשב וריכוז מתקשים להקפיד על צחצוח שיניים
(צילום: shutterstock)
כשמדובר בילדים, יש לפקח שהם עושים את פעולת הצחצוח בהתאם להוראות, ולהזכיר אותן שוב ושוב. התזכורות יהיו בסגנון נעים וספונטני ובאופן שמזמין שיתוף פעולה. לפעמים נראה שקצב הטמעת ההרגלים הוא איטי יותר, ונראה שאינו מותאם לגיל. הפרעת קשב הינה "הפרעה שקופה". חשוב לזכור להפריד בין הגיל הביולוגי לגיל התפקודי של הילד. פעמים רבות המיומנויות התפקודיות של ילדים אלו אינן תאומות את גילם הביולוגי, והם זקוקים לתיווך ועזרת של ההורים בהתאם לגיל התפקודי "האמיתי" שלהם. מודעות לכך יכולה לסייע להורים להתאזר בסבלנות ולהתמיד בתיווך ובהקניית הרגלים בריאים.
*הכתבה מוגשת כחומר להעלאת מודעות, ובכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לבריאות השיניים והפרעות קשב וריכוז.
חיים דיין הוא דוקטורנט בבי"ס לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית ויו"ר מכון "הקשב", ודודי שפיצר הוא דוקטורנט בבי"ס לרפואת שיניים, האוניברסיטה העברית.
