תחילת מגפת הקורונה התאפיינה בתאוריה לפיה מחלת ריאות היא גורם התחלואה המשמעותי ביותר שמוביל לתמותה, אולם עד מהרה יותר ויותר עדויות הובילו להערכה שהתהליך הקטלני יותר הוא היווצרות קרישי דם שגורמים לחסימות מסוכנות בריאות, לשבץ מוחי ואף למוות גם בצעירים בריאים.
במאמר שפורסם בכתב העת Science השבוע, סיפקו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן הצצה למה שעשוי להוביל ליצירת קרישי הדם אצל חולי הקורונה. קבוצת החוקרים מצאה קבוצה ספציפית של נוגדנים המכונה נוגדנים עצמיים, שבמקום לתקוף את הווירוס, תוקפים את הגוף עצמו ומובילים להתפתחות קרישי הדם. במחקר נבדקו 172 חולי קורונה מאושפזים. החוקרים מצאו שמחציתם ייצרו נוגדנים עצמיים שכאלה. כאשר החוקרים הזריקו את אותם נוגדנים לעכברי מעבדה, התפתחו קרישי דם.
כבר בחודש אפריל דיווחה אותה קבוצת החוקרים כי התהליך הדלקתי אצל חולי הקורונה עלול להוביל לקרישיות יתר בכלי דם קטנים בריאות. בין היתר סברו החוקרים שתאי דם לבנים מסוג נויטרופילים, שבאופן רגיל אמורים להשמיד חיידקים, מתעוררים לחיים עם ההדבקה לקורונה, גורמים לחסימות בכלי דם ולהיווצרות קרישי דם.
1 צפייה בגלריה
חולי קורונה קשים: התהליך הדלקתי גורם לקרישיות יתר בכלי דם בריאות
(צילום: איתן אלחדז, TPS)
במאמר המדעי החדש שלהם, גילו החוקרים כי הנוגדנים העצמיים מניעים את מעגל הדלקת והקרישה. הנוגדנים העצמיים שנמצאו בחולי COVID-19 הם אותם נוגדנים שנמצאים גם בסובלים מהמחלה האוטואימונית "תסמונת אנטי פוספוליפידית", שבה נוגדנים גורמים לקרישיות יתר החוסמת את זרימת הדם.
היווצרות קרישי דם בכלי דם קטנים, שאינם מתגלים אף לא באמצעות מכשירי סריקת CT, הם אחד מסימני ההיכר של חסימות ורידים ועורקים בחולי הקורונה. התוצאה היא קטלנית: קרישי דם כאלה מובילים לאי-ספיקה נשימתית וצורך בהנשמה, להתקפי לב, ולשבץ מוחי.
תגלית הנוגדנים העצמיים הגורמים לקרישיות יתר בחולי קורונה, עשויה להוביל בעתיד הלא רחוק לפיתוח תרופות חדשות שאולי יצילו את החולים. כבר עתה החלו החוקרים לגייס נבדקים למחקר חדש, שבודק את רמות הנוגדנים העצמיים אצל החולים ואת הקשר שלהם למצבם הקליני של החולים. בנוסף, יבדקו החוקרים בקרוב טיפולים רפואיים באמצעות מדללי דם אצל החולים שבדמם נמצאו רמות גבוהות של נוגדנים עצמיים.
למרות התגלית, עוד לא ברור באיזו נקודה במהלך ההדבקה הנוגדנים העצמיים הללו מתחילים להיווצר, ומה גורם לחולים לייצר אותם יותר. גנטיקה, הדבקות קודמות בחיידקים או נגיפים, ותגובת מערכת החיסון, תורמים כולם ככל הנראה לסיכון הזה. עם זאת, ייתכן שזיהוי מוקדם של הנוגדנים העצמיים אצל החולים שמצבם מידרדר, וטיפול בנוגדי קרישה, יציל את חייהם.
