(צילום: ירון ברנר)
"הפחתת מספר הנדבקים היומי ל-2,000 - תוך חודש. הגעה למספר תלת ספרתי - תוך 7 שבועות": כך מעריכה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא. זאת לאור הירידה הקלה הנרשמת בשיעור בדיקות הקורונה החיוביות בשלושת הימים האחרונים.
"המגמה היא חיובית אבל צריך להתייחס לזה מאוד בזהירות, זו ממש ההתחלה. יש התייצבות באוכלוסייה הכללית, אבל עוד לא רואים את זה בקרב האוכלוסייה החרדית, למשל", אומרת פרופ' רהב באולפן ynet. היא מסבירה כי קצב ההדבקה המתייצב עשוי להוביל להפחתה במספר המאומתים היומי, שיאפשר חזרה יחסית לשגרה. "אם נמשיך בסגר שקיים עכשיו, שיש בו הרבה מאוד חורים, נוכל להגיע למספר של 2,000 מאומתים חדשים תוך כחודש. אם רוצים להגיע למספר כמו 500, צריך עוד 6-7 שבועות".
עד כה נדבקו בנגיף הקורונה 264,857 ישראלים, אתמול נוספו 2,557 מאומתים חדשים, עקב השבת ומספר הבדיקות הנמוך שבוצע במהלכה. מתוך 70,172 החולים הפעילים (כלל הנדבקים פחות אלו שהחלימו ונפטרו), מאושפזים 1,567 בבתי החולים. מצבם של 830 מהם מוגדר קשה, 223 מחוברים למכונות הנשמה. ביום חמישי נרשם מספר הנפטרים הגבוה ביותר ביום אחד - 44 איש. ביום שישי נפטרו 25 ואתמול 22 נוספים. בסך הכול נפטרו מפרוץ המגפה 1,682 איש.
"בגל השני קיימים הרבה יותר צעירים שנמצאים במצב קשה, ואני חושבת שזה נובע בעיקר בגלל הישמרותם של אנשים מבוגרים. עם זאת, מדובר במצב שעשוי להשתנות. אנחנו רואים גם אנשים מבוגרים שמתחילים לחלות שוב", אומרת פרופ' רהב. "מאז ראש השנה יש עלייה מאוד משמעותית במספר החולים הקשים. אנחנו עומדים על כמעט 100 חולים מאושפזים ליום, ואנחנו רואים את זה כמעט בכל בתי החולים".
"חזרה לשגרה במערכת החינוך - גני הילדים עד כיתות ד' קודם"
בדבריה, מתייחס פרופ' רהב גם למערכת החינוך ולפוטנציאל התפשטות נגיף הקורונה במקרה של פתיחתה המחודשת. "קשה לומר שמערכת החינוך אחראית להדבקה. ילדים קטנים, בגילאי 8-10, פחות מידבקים ופחות נדבקים, אבל אי אפשר לומר שלא. מגיל 10 ומעלה, לעומת זאת, מדובר בקבוצה שבהחלט מדביקה. הנתונים מכל העולם מראים שנוער הם בהחלט גורם להתפשטות של הנגיף. עם זאת, נראה שדווקא פתיחת הישיבות גרמה לעלייה ולא פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר".
"אני חושבת שהדבר הראשון שייפתח, כשיוחלט על המספר שיאפשר חזרה לשגרה, יהיו גני הילדים ועד כיתה ג' או ד'. זו תהיה המערכה הראשונה. אחרי שייפתחו הגנים והכיתות הנמוכות, נראה מה קורה. הדבר החשוב יותר זה לנטר את האנשים שעובדים איתם, את המבוגרים. בנוסף, צריך להכין את המערכת לעבודה בקפסולות לתנאים טובים יותר. לצערי אנחנו עוד לא שם".
לדבריה של פרופ' רהב, ולמרות הנזקים החמורים שנגרמים לכלכלה ולבריאות הנפשים של הציבור לאור ההגבלות, הדבר החשוב ביותר כרגע הוא בלימת המגפה. "צריך להבין שבלי השתלטות על הבריאות אין כלכלה. גם באנשים א-סימפטומטיים לווירוס הקורונה יש השלכות לטווח ארוך, הוא גורם לעייפות ודיכאון. יש עשרות אלפי אנשים בבית עם מחלה קלה. ההתחבטויות בנוגע למה להגביל ואיך להגביל גנבו לנו זמן יקר. ואני חושבת - שקודם כל הבריאות.
"יש תוכניות רבות ואסטרטגיות יציאה, ואנחנו מדברים על זה בוועדת המומחים של פרופ' רוני גמזו. עם זאת, מה שמשנה עכשיו זה מתי. אף אחד לא מדבר על יציאה מההגבלות לפני שמגיעים ל-2,000 נדבקים יומיים, ואני באופן אישי הייתי שמחה למספר נמוך יותר. עם זאת, כל צעד כזה ידרוש ניטור ובירור, ואם תהיה עלייה נוספת אז נאלץ לחזור אחורה".
בדו"ח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה נכתב כי "בימים האחרונים מסתמנת ירידה מסוימת בשיעור הארצי של אחוז הבדיקות החיוביות לקורונה. עם זאת, הערך הנוכחי – כ-10% - עודנו גבוה מאוד ומעיד על היקף תחלואה רחב בהרבה מזה המאותר בפועל. יידרשו עוד מספר ימים עד שניתן יהיה לקבוע מגמה ברורה יותר, ובכל מקרה יש לזכור כי היקף ההדבקה היומי גבוה בהרבה (יותר מפי 10) מהערכים שיאפשרו לישראל התמודדות יעילה עם קטיעת שרשראות ההדבקה".
