התפרצות הקורונה ממשיכה לאיים על העולם, ומדענים עובדים במרץ כדי לנסות ולמצוא את התרופה שתבלום את הנגיף. בינתיים, נמשכת הדבקת הקורונה להתפשט ברחבי העולם. נכון להבוקר (ה'), עומד מספר הנדבקים על למעלה מ-28 אלף איש. מניין הקורבנות כבר הגיע ללמעלה מ-550 איש.
במקביל לנסיונות ממושכים לפיתוח חיסון, תהליך שאמור להסתיים תוך מספר חודשים, מנסים המדענים שיטות תרופתיות שונות שאולי יצליחו לעכב את שכפול הוירוס בגוף האדם.
צפו: כך נערכים במשרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה
(צילום: אלי סגל)
החדשות הטובות הן שקיימות מספר תרופות אנטי-ויראליות שעשויות לעבוד גם כנד וירוס הקורונה, וכי תרופות מיוצרות בקלות יחסית לעומת חיסונים. המשימה המרכזית היא למצוא מולקולות שמסוגלות להתערב במנגנון השכפול של הווירוס. במסגרת מנגנון השכפול, חודר הווירוס לגרעין תא האדם, "גונב" את החומר התורשתי (DNA), ובונה ממנו וירוסים חדשים המתפשטים בגוף.
אחת התקוות העיקריות מגיעה מחברת Abbvie, יצרנית אחת מהתרופות נגד HIV. החברה תרמה לבתי החולים בסין תרופות נגד נגיף ה-HIV, המעכבות את יכולת השכפול שלו, בדומה לפעולתן על נגיף ה-HIV. המדענים מקווים כי התרופות הללו יצליחו אולי להשפיע גם על וירוס הקורונה. בינתיים הרופאים טרם דיווחו על מידת הצלחת הטיפול שהחל לפני כשבועיים.
אפשרות נוספת אותה מנסים המדענים היא יצירת נוגדנים המסוגלים לנטרל את הווירוס. הנוגדנים הם מעין "חיילים בקדמת שדה הקרב" המזהים את הפולש הזר, נקשרים אליו ומזעיקים את תאי הדם הלבנים כדי שישמידו אותו. אחת הדרכים לייצור נוגדנים היא להפרידם מנשאים שלא חלו במחלה.
דרך נוספת היא לטפל בחולים בנוגדנים שבודדו במגפות קודמות של נגיפי משפחת הקורונה, כמו במגפת ה-MERS. חברה סינית נוספת, בשם WuXi הודיעה כי החלה בנסיונות ליצור נוגדנים ספציפיים נגד הקורונה, שבתוך 5 חודשים צפויים להסתיים. חברת ביוטכנולוגיה אמריקנית בשם RenBio מנסה אף היא ליצור נוגדנים נגד הנגיף.
המרדף אחר החיסון: הפיתוח ארוך, אך אפשרי
במקביל, כאמור, נעשים נסיונות קדחתניים ליצור חיסון נגד נגיף הקורונה. ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי למחלות זיהומיות בארה"ב, הקציב לחברות התרופות שלושה חודשים ליצירת חיסון. מדובר בתאריך גג כמעט בלתי אפשרי, שכן תהליך יצירת חיסון הוא ארוך. עם זאת, החוקרים במעבדות תרפויטיק שבמסצ'וסטס מדווחים על פיתוח דרך קיצור פוטנציאלית לתהליך המייגע של יצירת החיסונים. זאת באמצעות הפיכת גוף האדם למעבדה חיה כדי לחסום את הנגיפים המאיימים.
חיסונים מתחלקים לשתי קבוצות: חיסון סביל הכולל נוגדנים ספציפיים נגד הנגיפים או החיידקים, והם "מחזיקים מעמד" זמן קצר יחסית, וחיסון פעיל הכולל חלקים מהנגיף או החיידק. כשהם מוזרקים לגוף – הם גורמים למערכת החיסון שלנו "לחשוב" שמדובר אכן בפולש זר מאיים. הגוף מרגע זה מתחיל להפעיל את מערכת החיסון שלו במטרה להשמיד את הפולש הזר ולמנוע הדבקה.
בשיטה החדשה, ינסו המדענים להזריק לגוף האדם את המרכיב הגנטי של נגיף הקורונה, הנקרא mRNA, באמצעותו הנגיף משתכפל ויוצר מיליוני וירוסים חדשים המתפשטים בגוף. הזרקת אותו mRNA אמור לגרור תגובה חיסונית שתגן על הגוף. מכיוון ששיטה זו אינה כוללת וירוסים חיים או מתים, היא בטוחה.
השלב הראשון בפיתוח החיסון הממומן על ידי משרד הבריאות האמריקני, כלל החלטה של אילו חלבונים המיוצרים בידי נגיף הקורונה החדש צריכים להיכלל בחיסון. לשם כך, נעזרים החוקרים בריצוף הגנטי אותו סיימו להכין מדענים מסין בשבוע שעבר. מכאן, נטלו החוקרים האמריקנים מקטע שקודד לחלבונים, שלדעתם הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להפעיל את מערכת החיסון האנושית.
בשלב הבא, החלו המדענים לכתוב "תוכנה גנטית", שתוביל ליצירת אותו העתק mRNA בהמוניו, מה שיאפשר ליצור מיליארדי תרכיבי חיסון לאוכלוסיית העולם. תהליך זה ייארך כמה שבועות, אחריו יחלו ליצור את החיסון עצמו, ולהזריק אותו לחיות ניסוי, במטרה לבדוק מהי רמת הנוגדנים שגופם מייצר בתגובה.
כרגע, הצפי הוא כי לאחר כמה חודשים כאלה של ניסויים בחיות מעבדה, ניתן יהיה להתחיל בניסויים בבני אדם. עם זאת, אם יראו הניסויים בחיות שרמת הנוגדנים היא גבוהה, עשויים להתחיל הניסויים בבני אדם מוקדם מהצפוי, אפילו בתוך חודשים ספורים.
