המלצות על צריכת תוספי תזונה שמטרתם לחזק את הגוף, במיוחד בזמן מגפת הקורונה, מגיעות מגורמים שונים. כך למשל המלצת משרד הבריאות על צריכת ויטמין D כגורם שעשוי לסייע לגוף להתמודד עם סיבוכי הקורונה, או ההמלצות לצריכת ויטמין C לשמירה על בריאות הגוף ומערכת הנשימה בפרט. זה מה שמה אומרים המחקרים לגבי שני תוספים אלו ולגבי אחד נוסף - אבץ.
ויטמין D
ויטמין D נמצא ככזה שיכול להקטין סיכון לזיהומים באמצעות מספר מנגנונים, וביניהם הקטנת קצב חלוקת וירוסים, הקטנת ריכוז ציטוקינים הגורמים לדלקת שפוגעת בריאות, והגברת ציטוקינים אנטי-דלקתיים. כמו כן, מחקרים הראו את החשיבות של הוויטמין לתפקוד תקין של תאי האפיתל ומנגנונים שונים של מערכת החיסון במערכת הנשימה.
מספר מחקרי תצפית ומחקרים קליניים מהעבר הראו שתיסוף ויטמין D מפחית את הסיכון לחלות בשפעת. במקרה של מחלת הקורונה, כמות הולכת וגדלה של עדויות נסיבתיות תומכות בקשר שבין רמות נמוכות של ויטמין D לבין עלייה בתחלואה ותמותה מהנגיף.
הנושא משמעותי בעיקר במבוגרים מעל גיל 65, המהווים קבוצת סיכון והנוטים לסבול ממחסור של ויטמין D. במטא-אנליזה (מחקר על) שפורסמה בכתב העת הבריטי לרפואה ב-2017, נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על הסיכון לזיהום בדרכי הנשימה ב-25 מחקרים (11,321 משתתפים עד גיל 95). תוסף ויטמין D היה בטוח והפחית ונמצא ככזה שהפחית את הסיכון לזיהום חריף בדרכי הנשימה. במיוחד הרוויחו אלה שרמת הוויטמין בגופם לפני שקיבלו תוסף היתה נמוכה מאוד.
מחקר אירי הראה קשר בין רמות ויטמין D במדינות שונות באירופה ורמות התחלואה והתמותה מקורונה במדינות אלה. במחקר נטען כי הסיבה בגללה מדינות הצפון הסובלות מתחלואה ותמותה נמוכים, קשורה בכך שבגלל היותן צפוניות ופחות חשופה לשמש, נוהגים תושביהן לצרוך תוספי ויטמין D בעיקר באמצעות מזון.
מחסור בוויטמין D בקרב האוכלוסייה שכיח באיטליה וספרד, שנפגעו אנושות מהנגיף. כותבי המחקר ממליצים לתסף בויטמין D אוכלוסיות ולהביאן לרמות מומלצות, מה שיעזור לבריאות העצם וגם למאבק בווירוס.
מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה מביא נתונים חדשים מישראל מהם עולה כי רמות נמוכות של ויטמין D בדם מהוות גורם סיכון בלתי-תלוי לזיהום COVID-19 ואשפוז עקב הנגיף. במסגרת המחקר בראשות ד"ר יבגני מרזון ממכון המחקר של קופת חולים לאומית, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכוי לזיהום COVID-19 ואשפוז עקב המחלה הנגיפית, ומצאו שאכן רמות ויטמין D נמוכות נמצאו קשורות בהידבקות בנגיף הקורונה ומשפיעות על הסיכוי להתאשפז עקב הזיהום.
תוסף ויטמין D איכותי יכיל בעיקר את המרכיב הפעיל D3, ויש להעדיף מוצרים בטיפות או בכמוסות שומניות. את הטיפות יש לטפטף ישירות לפה, או לבלוע יחד עם מעט אוכל שסופג אותו, מאחר שאם מנסים לבלוע אותו עם מים, לעיתים הטיפות השומניות נדבקות לכוס ולא מגיעות ליעדן.
את התוסף יש לקחת בהמלצה ובליווי של רופא, כשמהניסיון הטיפולי שלנו ומהמחקר הקיים בנושא, יש לרוב צורך בכ-10,000 יחב״ל למשך מספר שבועות, ולאחר מכן להמשיך עם כ- 5,000 ליום. המטרה היא להגיע לערכי האמצע של הנורמה בבדיקות הדם: בין 60-70 במרבית הקופות (שם הנורמה בין 30 ל-100) וסביב 150 ב״כללית״ (שם הנורמה בין 75 ל 250).
נראה שהשורה התחתונה לגבי ויטמין D וקורונה הופכת להיות ברורה מתמיד. תומכים בכך גם מאמר עמדה שנכתב על ידי פרופ׳ צופיה איש שלום יחד עם פרופסורים נוספים, וגם ההמלצות של משרד הבריאות בזמן הסגר הראשון שיש לקחת תוספי ויטמין D.
ויטמין C
חוקרים רבים ממליצים לשלב את השימוש בוויטמין C במסגרת הטיפול בחולי קורונה, גם במסגרת בתי חולים וגם בקהילה. ויטמין C הוא אנטיאוקסידנט (נוגד חמצון) חזק ולכן נבחן כטיפול אפשרי לחולי קורונה, כאשר ניתן דרך הווריד.
לוויטמין C יכולת להפחית דלקת ריאות ולהפחית את הנזק הריאתי במי שחלו בדלקת ריאות. ואכן, מתקיים כעת מחקר בסין הבודק במחקר כפול סמיות את היעילות של מתן תוך ורידי של ויטמין C. החוקרים מטפלים ב-140 חולים בויטמין C לווריד או בפלסבו במינון של 24 גרם ליום במשך 7 ימים. הם בודקים את הצורך בהנשמה, תרופות, כישלון מערכות , זמן שהות בטיפול נמרץ ותמותה עם ובלי תוספת ויטמין זה. תוצאותיו יפורסמו בקרוב.
מחקר שפורסם ב-2019, לפני גילוי הקורונה, ערך מטה-אנליזה של 18 מחקרים מבוקרים עם מעל 2,000 חולים, בדק את ההשפעה של ויטמין C על משך השהות בטיפול נמרץ והצורך בהנשמה.
ב-12 מהמחקרים שנסקרו התקצרה השהות בטיפול נמרץ במקבלי ויטמין C ב-7.8%, יתרון בעל משמעות סטטיסטית. ב-6 מחקרים התקצרה השהות בטיפול נמרץ ב-8.6% בעקבות מתן 1-3 גרם ביום של ויטמין C דרך הפה. ב-3 מחקרים בהם חולים שנזקקו להנשמה במשך יותר מ-24 שעות, מתן ויטמין C קיצר את זמן ההנשמה ב-18.2%. כאמור, המחקרים הם לפני מגיפת הקורונה והחוקרים מפצירים על עריכת מחקרים דומים בקרב חולי קורונה.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA של איגוד הרופאים האמריקאי, הראה שמתן לוריד של 1.5 גרם ויטמין C כל 6 שעות הקטין ב-30% תמותה מספסיס (אלח דם) עם סינדרום מצוקה נשימתית חריפה, הדומה למצב שקורה לחולי קורונה קשים.
בית חולים בניו-יורק מדווח על טיפול בחולי קורונה קשים באמצעות ויטמין C לוריד, 1.5 גרם 3-4 פעמים ביום. ד"ר וובר, רופא ריאות במקום, מדווח כי "החולים שקיבלו ויטמין C השתפרו משמעותית יותר מאלה שלא קיבלו". בנוסף, דובר המייצג 23 בתי חולים בניו-יורק מדווח כי ויטמין C נמצא בשימוש נרחב במערכת בתי החולים כשהפרוטוקול הטיפולי משתנה בין רופא לרופא.
מחקר סיני נוסף בו טיפלו ב-50 חולי קורונה בחומרה בינונית עד קשה במינונים של בין 10-20 גרם ליום של ויטמין C דרך הוריד, מצא כי יכולת החימצון בחולים השתפרה. לאחרונה פאנל מומחים מהארגון הבריאות הלאומי של ארה״ב (NIH) טען שטיפול שכזה במינונים גבוהים של ויטמין C הוא בטוח וללא תופעות לוואי משמעותיות.
במקרה שהתרחש בבית חולים במישיגן שפורסם לאחרונה, נמצא כי מצבה של אישה בת 74 שהגיעה להנשמה מלאכותית השתפר לאחר שקיבלה עירוי ויטמין C במשך יומיים. משפחתה ביקשה שתקבל ויטמין C לווריד, ויומיים לאחר מכן חל שיפור בדלקת הריאות שהוביל לגמילה מהנשמה.
סך הכל קיבלה 10 ימים עירוי ויטמין C וכן אבץ בכדורים. לדברי החוקרים זה מקרה ראשון בבית החולים שלהם בו הצליחו לגמול חולה מהנשמה מלאכותית בשלב מוקדם ולהביא להחלמה מהמחלה. הם מדגישים כי ויטמין C אינו טיפול מאושר כנגד COVID-19 ואינו חלק ממשטר הטיפול המקובל בבית החולים. אף על פי כן, הם מציינים כי מזה עשרות שנים, ויטמין C מוכר כמרכיב חשוב לתפקוד תאי מערכת החיסון ובעל חשיבות רבה במנגנונים רבים של מערכת החיסון. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להעריך את התועלת האפשרית של מתן ויטמין C במינון גבוה כנגד חולים עם COVID-19.
אז כמה לקחת למניעה? אין המלצה גורפת אך נראה כי מינון של 1-2 גרם ליום מחולק ל-4 מנות הוא מינון מספק. רצוי לחלק את המנות מפני שויטמין C נספג מהר לדם ויוצא מהר בשתן. לאנשים הסובלים מצרבות, ריפלוקס, דלקת בקיבה או עודף חומציות בקיבה – עדיף לצרוך תוסף לא חומצי. לכל שאר האנשים – כדאי לקחת דווקא את התוסף החומצי שנספג ביעילות רבה יותר בדם.
אבץ
מזה עשרות שנים ידוע בעולם המדע כי לאבץ מקום חשוב בתפקודה התקין של מערכת החיסון. ידוע כי אבץ מהווה גורם חשוב בתפקוד תקין של בלוטת התימוס האחראית, בין היתר, על השבחתם של תאים שונים במערכת החיסון.
לאבץ תפקיד גם במניעת חדירות של רקמות האפיתל למזהמים, הוא תורם לפעילות נוגדת החימצון בגוף ועוד. תפקודים אלה ונוספים, הם הבסיס להבנה שלאבץ תפקיד חשוב גם בהתגוננות הגוף מפני וירוסים. בין השאר, נמצא במחקר מעבדה כי אבץ פוגע ביכולת שכפול נגיפים, כולל נגיפים ממשפחת הקורונה.
כיודע כיום, מערכת הנשימה היא אחת המערכות שנפגעות בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה. סקירה חדשה בנושא מפרטת בין השאר את המידע הקיים על תרומתו של האבץ לפעילות אנטי-דלקתית בדרכי הנשימה, פעילות נוגדת קרישה ותיקון רקמות פגועות העשויים לצמצם פגיעה בריאות כתוצאה מהנשמה מלאכותית, ואולי אף צמצום פגיעות נוירולוגית של מאושפזים במצבים אלה.
מחסור באבץ יחסית שכיח באוכלוסייה המערבית, אולם הוא נפוץ בעיקר באנשים מבוגרים מאוד, אנשים עם מערכת חיסון חלשה, ואצל אנשים עם מספר מחלות רקע. כיודע, אוכלוסיה זו בדיוק היא הרגישה והפגיעה ביותר לנגיף הקורונה.
תוספי אבץ כדאי לקחת מסוג אבץ פיקולינאט או גליצינט. המינון הרגיל והבטוח הינו בין 25 ל-30 מ״ג ביום. מומלץ להרחיק נטילת אבץ מתוספים הכוללים מינרלים אחרים המתחרים עמו על הספיגה, כמו סידן, ברזל, מגנזיום, אשלגן וכדומה. וכמו כל תוסף תזונה, יש לקחת אותו בהמלצת רופא או בעל מקצוע מוסמך אחר המתמחה בתחום.
נכון לאוגוסט 2020, ישנם יותר מ-100 מחקרים קליניים הבודקים את השפעת האבץ על מניעה וטיפול בקורונה. חלקם בודקים את השפעתו הישירה של אבץ למניעה או טיפול בקורונה, ומחקרים נוספים בודקים את יעילותו בשילוב עם תרופות כימיות, ו/או מרכיבים טבעיים כמו כורכום.
