אוקספורד רצה קדימה: אחרי הכרזת חברת פייזר על 95% יעילות החיסון שלה לקורונה במבוגרים מעל גיל 65, מתפרסמים נתונים בנוגע לחיסון של אוניברסיטת אוקספורד וחברת אסטרהזניקה בכתב העת המדעי "The Lancet", המוכיחים יעילות בנבדקים מבוגרים, פלח האוכלוסייה החשוב ביותר כשמדברים על הגנה מפני קורונה, שאחוזי התמותה בו הגבוהים ביותר.
בממצאי שלב הניסוי השני בחיסון הבריטי, נבדקו 560 מבוגרים בריאים שקיבלו שתי מנות חיסון או פלצבו בקרב קבוצת הביקורת. בקבוצת הנבדקים לא נרשמו תופעות לוואי. שלב זה, מדווחים החוקרים, כלל 160 נבדקים בין גילאי 18 ל-55, 160 נבדקים בין גילאי 56-69 ו-240 נבדקים מעל גיל 70.
1 צפייה בגלריה
אסטרהזניקה: יעילות החיסון על נבדקים מבוגרים
(צילום: AP, John Cairns, University of Oxford)
"אנחנו שמחים לבשר כי לא רק שנבדקים מבוגרים לא הראו תופעות לוואי בקבלת החיסון, אלא שהחיסון הצליח לייצר תגובה חיסונית חזקה כמו בצעירים שנבדקו", אמר לתקשורת ד"ר מהאשי רמסאמי, חוקר בקבוצת המחקר של אוקספורד. "השלב הבא יהיה לבדוק אם החיסון מגן מפני הדבקה בנגיף".
כך למעשה, מבוגרים מגיל 70 ומעלה הנמצאים בסכנה מיידית למחלת קורונה קשה, עשויים להיות מוגנים גם הם תודות לחיסון. שלב הניסוי השלישי והאחרון של החיסון הבריטי נמצא כעת בעיצומו. תוצאותיו, אומרים החוקרים, יפורסמו בשבועות הקרובים.
החיסון הרוסי: "מהבטוחים שהכרנו"
בתוך כך, ונוכח התקדמות החיסונים המערביים לקורונה, התראיין היום (ה') באולפן ynet פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל בית החולים הדסה. בית החולים, כידוע, הזמין 1.5 מיליון מנות מהחיסון הרוסי לנגיף הקורונה, ויבקש אישור להשתמש בחיסון בישראל אם הניסוי בו יסתיים בהצלחה. זאת למרות החששות בנוגע לבטיחותו ולרגולציה המלווה את פיתוחו.
(צילום: שחר גולדשטיין, אלכס גמבורג)
"החיסון הרוסי מבטא את המסורת של הכנת חיסונים על וירוסים אינוסנטים, זה בנוי על אדנו-וירוס, מהחיסונים הבטוחים שהכרנו במהלך השנים, בניגוד לחיסונים חדשים שהם ייצוג מחדש של RNA שליח", הוא מסביר.
"הבעיה היא לא האמונה שלי בחיסון, אלא האם נוכל במדינת ישראל להשתמש בחיסון הזה. יש לזה שני תנאים – הראשון והבסיסי זה הכרה בחיסון מבחינת רישומו במשרד הבריאות, אנחנו מולם מנסים להעביר את הרישום שיהיה רישום מסודר שיהיה אפשר לייבא את הספוטניק ארצה".
עם זאת, אומר פרופ' רוטשטיין, התקנות הישראליות לגבי רישום תרופות מבוססות בעיקר על רישוי אמריקני ואירופאי. לדבריו "כל דבר אחר הוא חריג ולכן נוצר קושי. לרבות במקרה של החיסון הישראלי במכון הביולוגי. שהחיסון הישראלי לא אמור להיות מוכר ב-FDA כל כך בקרוב, או ב-c-mark באירופה. לכן הבעיות הן אותן בעיות.
"השאלה נוכח מצב הפנדמיה, היא האם משרד הבריאות ייקח על עצמו להיות גורם שנותן רישיון לחיסונים האלה, או שנמשיך לעבור חורף קשה כשהחיסון עומד מנגד ולא יגיע ארצה. זו בעיה אחת. הבעיה השנייה היא שכל החברות סובלות מחוסר בפסי ייצור המוניים לחיסונים. זה שהחברות מודיעות על הגעתן לחיסון, זה לא אומר שיש כמויות מספיקות לתת לכל אלה שהתחייבו להם, לרבות ישראל".
יצוין שלהבדיל מהחיסונים האחרים שעלו לכותרות בימים האחרונים - כמו למשל החיסונים של מודרנה, פייזר או אסטרהזניקה, לגבי החיסון הרוסי אין כמעט מידע שפורסם לגבי המחקרים שנעשו בו, התוצאות המדויקות או פרופיל תופעות הלוואי של החיסון.
ג'ונסון אנד ג'ונסון: יבצעו ניסויים בספרד
שלב הניסוי השלישי בחיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לקורונה אושר לניסוי בספרד. שתי מנות החיסון של החברה יינתנו לנבדקים בתשעה בתי חולים ברחבי המדינה, עם ובלי בעיות בריאות קודמות. הניסויים בשלב השלישי מגיעים אחרי שבספטמבר התרחשו ניסויי השלב השני באנגליה.
השלב השלישי, כך מדווחים בחברה, יכלול 30 אלף מתנדבים בתשע מדינות בסך הכל. בספרד, 20% מהנבדקים יהיו צעירים מגיל 40 ו-30% מבוגרים מגיל 60. החיסון של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, הנקרא Ad26COV2, ייתנן גם הוא בשתי מנות.
