גם אם אתם לא צמחונים או טבעונים, כדאי שרוב התזונה היומית שלכם תהיה מבוססת על מזונות מן הצומח – כך עולה מהנחיות לאומיות חדשות לתזונה של משרד הבריאות.
קראו עוד:
ואם בניתם על פירמידת המזון כמקור מידע, זה כבר לא יקרה: מעתה "קשת המזון" היא שתנחה אתכם כיצד לאכול בריא, לפי צבעים: ירוק – מזונות שמומלץ לצרוך על בסיס יומיומי ובאופן מגוון; צהוב – מזונות שמומלץ לגוון בצריכתם על בסיס יומי; כתום - מזונות שמומלץ לצרוך אותם כמה פעמים בשבוע; ורוד - מזונות שאפשר לצרוך אותם לעיתים רחוקות בלבד. מחוץ לקשת יהיו מזונות שמומלץ להימנע מהם כליל, בהם ממתקים, חטיפים, שתייה ממותקת ובשר מעובד.
תקופת הקורונה חוללה שמות בהרגלי האכילה שלנו. סקרים שנעשו בישראל בשנה האחרונה גילו כי 50% מהתושבים אכלו בשנה הזאת יותר מהרגיל. התוצאה: עלייה ממוצעת של 5 ק"ג בקרב מבוגרים ושל 20% מהמשקל בקרב ילדים ובני נוער.
קשת המזון החדשה אמורה לעזור להפוך את המגמה. היא מבוססת על תזונה ים־תיכונית, עם הרבה ירקות, פירות ודגנים מלאים, כמות לא מופרזת של שמנים בריאים, קטניות, אגוזים ומוצרי חלב (או תחליפיו), מזונות מן החי שמותר לצרוך אך לא להגזים, ובשר בקר גולמי, שממנו מותר לצרוך רק 300 גרם בשבוע. הקשת האדומה וההפוכה מכילה מוצרים שרצוי לא לצרוך, עם הרבה שומן רווי, נתרן וסוכר ובמידת עיבוד גבוהה. ההמלצות גם מעודדות בישול ביתי ואכילה משותפת.
2 צפייה בגלריה
קשת המזון החדשה מבוססת על תזונה ים־תיכונית, עם הרבה ירקות ופירות
(צילום: shutterstock)
"הרעיון הוא לאכול מזונות שקרובים כמה שיותר לצורתם בטבע: כמה שיותר ירקות ופירות, קטניות, דגנים מלאים", אומרת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, "זה בריאותי, כלכלי, חברתי ומקיים. אחד השינויים הדרמטיים בין הפירמידה הקודמת לנוכחית הוא הבחירה בדגנים מלאים. בעבר כל הפחמימות היו יחד. היום יודעים שלא כל ארוחה חייבת לכלול פחמימות ושמים דגש על פחמימות מורכבות. גם ילדים יכולים לאכול אורז מלא, חיטה מלאה, בורגול וכוסמת. יש היום גם מגוון אדיר של קטניות, שחשוב לשלב אותם בתזונה היומיומית. וכמובן חשוב לשלב פעילות גופנית, שהיא קריטית לשמירה על הבריאות".
ואיך הפכה הפירמידה לקשת? התצורה החדשה נבחרה לאחר תהליך שבו לקחו חלק מומחים מתחומי התזונה, קידום הבריאות, התקשורת, השיווק החברתי והעיצוב, כחלק מהתוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים – אפשריבריא.
"הרעיון הוא לאכול מזונות שקרובים כמה שיותר לצורתם בטבע: כמה שיותר ירקות ופירות, קטניות, דגנים מלאים", אומרת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, "זה בריאותי, כלכלי, חברתי ומקיים"
אז מה בעצם אוכלים? לארוחת בוקר: דייסת שיבולת שועל בשילוב פירות; או גרנולה ביתית עם יוגורט ופירות; או סלט ישראלי, חביתה ופרוסת לחם. לצהריים: סלט טאבולה או סלט ירקות שבו תוספות כגון טונה, תירס, אגוזים, ריבועי גבינה, טחינה וזיתים; או תבשילי קטניות עם דגן מלא וירקות; או אורז מלא, עוף/דג וירקות מאודים. ולארוחת ערב: פסטה מחיטה מלאה ברוטב עגבניות עם טונה וסלט ירקות; או קוטג', סלט ירקות, לחם וממרח קטניות; או פשטידה, טחינה וירקות.
במקרה של רעב ניתן להוסיף ארוחת ביניים הכוללת סלט פירות, או פירות ביוגורט עם חופן אגוזים או שקדים למיניהם, או ירקות במטבל גבינה או טחינה, או כריך מחיטה מלאה.
