בשיתוף PEACE NATURALS
מיכל (שם בדוי) אובחנה באמצע שנות ה-30 לחייה כחולת פיברומיאלגיה. הכל החל עם כאבים לא מוסברים שהחלו להתפשט בכל גופה, וכל זאת ללא סיבת ממשית או רקע פיזיולוגי. במהלך השנים היא סבלה מעליות וירידות בהתמודדות עם המחלה אך השיא השלילי הגיע כשהייתה כבר עשור בתוך המחלה, בסביבות גיל 45. היא החלה לחוות חוסר תפקוד קיצוני שהגיע עד כדי חוסר יכולת לצאת מהבית ללא תמיכת הוריה, ואף בחוסר יכולת לבצע פעולות שגרתיות של לבישת בגדים או בישול אוכל לעצמה. גם הפעולה הבסיסית של נהיגה ברכב הפכה לבלתי אפשרית עבורה שכן היא הייתה חסרת יכולת ללחוץ על דוושת הגז.
בייאושה היא הגיעה למכון לטיפול בכאב במרכז הרפואי איכילוב. "כשהיא הגיעה אלינו היא הייתה ממש שבר כלי ועם הטיפול שהיא קיבלה, היא התחילה לחזור לחיים וכיום היא לומדת ושוכרת דירה עם שותפים", מספר ד"ר סילביו בריל מנהל המכון. "הסיפור הזה נחרט לי בזיכרון", הוא מעיד, "בעיקר בגלל אי היכולת שהמחלה גרמה לה לנהוג ברכבה. היא נהגה במשך שנים, ופתאום בעקבות התפרצות המחלה היא פשוט לא יכלה ללחוץ יותר על דוושת הרכב, זה פשוט מדהים ומעיד יותר מכל על המחלה ועוצמתה."
מחלת הפיברומיאלגיה הידועה בעברית בשם "דאבת שרירים" מתבטאת בכאב כרוני מפושט וברגישות עזה על פני מקומות רבים בגוף בצירוף עייפות. ההערכה היא כי הפיברומיאלגיה מערבת מספר גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים, ולמרות שכיום כבר ידוע שהקשר בין לחץ נפשי להתפתחות פיברומיאלגיה מורכב, וכי לא מדובר בתסמונת שהרקע שלה 'נפשי' בלבד, מתח נפשי עשוי להוות גורם סיכון לתסמונת.
"הפיברומיאלגיה נכנסת לתחום המכונה כאב דיספונקציונלי, כלומר כאב שאי אפשר לקשר לפגיעה פיזית ממשית שהחולה עבר כמו, למשל, ניתוח, תאונת דרכים או גידול בגוף. אין מקום ודאי שאפשר להניח עליו אצבע כסיבת המחלה ומכאן נובעת מורכבות הטיפול במחלה", מסביר ד"ר בריל. "יש הרבה השערות ממה היא נובעת, החל מסטרס נפשי דרך גנטיקה או הפרעות נפשיות אלו או אחרות, וזה לא פשוט כמובן לטפל במחלה שקשה להגדיר אותה ושנית אין מקום כאב ספציפי."
מהו כאב? על פי האגודה הישראלית לכאב, המונח כאב הוגדר, על ידי מומחי האגודה הבינלאומית ללימוד הכאב (IASP), כחוויה תחושתית ורגשית, בלתי נעימה, הקשורה לנזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות, או המתוארת במונחים אלה.
מנגנון הכאב פועל כך שהוא מודיע לנו על פגיעה כלשהי בגוף, ועלינו לשמור על החלק הפגוע על מנת שיחלים ושלא ייגרם נזק נוסף. לעיתים הכאב הופך לבעיה בפני עצמה הדורשת התייחסות. כאב הנמשך לאורך זמן בעוצמות שמשפיעות על חיי היום יום יכול להוביל להידרדרות בתפקוד הפיזי ובעיקר הנפשי.
אל מרפאת כאב מגיעים חולים הסובלים מכאבים הנגרמים, בין היתר, ממחלות ממושכות - מבעיות בעמוד השדרה, מחלות ממאירות וכאבים מתמשכים ללא פגיעה פיזית, כאמור, דוגמת הפיברומיאלגיה. הצעד הראשון הוא אבחון לגבי מקור הכאב וסוגו. האבחנה נעשית לאחר שיחה עם המטופל, המספר על ההיסטוריה הרפואית ותחושותיו, בדיקה פיזית ובדיקות נוספות – מעבדה, הדמיה וכדומה – לפי הצורך. תכנית הטיפול נקבעת לאחר שקלול כל הגורמים המתוארים לעיל, והיא מהווה תחילת תהליך, שכן במרוצת הזמן נבדקת תגובת המטופל לתכנית והיא מתעדכנת בהתאם לתוצאות.
מהי קשת הטיפולים המוצעת במרפאות הכאב?
"אנו מציעים למטופלים קשת טיפולית הכוללת שלושה מרכיבים", מסביר ד"ר בריל. "מרכיב תרופתי המבוסס על תרופות משככות כאבים, מרכיב נוסף של ספורט מתון כמו הליכה מתונה, יוגה, טאיצ'י, פיזיותרפיה, התעמלות במים וכיו"ב, שאלו דברים שהוכיחו כיעילים עבור החולים. המרכיב השלישי הוא טיפול קונגטיבי- פסיכולוגי. זהו מרכיב טיפולי מאוד חשוב ובלעדיו הטיפולים האחרים לא ישיגו הישגים ממשיים. אלו הדברים שקיימים כיום ובדרך כלל משלבים ביניהם."
לצערי אין תרופה או כלי או טיפול שפותר את הבעיות במאה אחוז. כמו כן, מטרת הטיפול צריכה להיות מאוד ברורה לחולים ויש להגדיר יעדים מובהקים כמו למשל להוריד כאב, לשפר שינה או לשפר מצב רוח. כבר בפגישה הראשונית בין הרופא למטופל צריך לבחון האם ניתן להגיע ליעדים ומהם השלבים בדרך. הרבה מהכישלונות הרפואיים בתחום הזה נובעים מאי הגדרת יעדים וביצוע תיאום ציפיות ראשוני עם המטופלים".
לדברי ד"ר בריל בקרב חלק מהמטופלים והמטופלות ישנה הצלחה להגיע לחזרה תפקודית מסוימת ושיפור איכות החיים, אך באופן כללי השיפור במחלה תלוי במצבי הרוח המשתנים של המטופלים (לרוב מטופלות), במצב המשפחתי שלהן וברגעי סטרס שהם חווים. "בסופו של דבר זו מחלה שאי אפשר לפתור בטיפול בודד כמו ניתוח למשל, כך שלמטופל יש התמודדות יומיומית ואנו מעניקים למטופלים את הכלים להתמודד עם המחלה בשגרה", הוא מבהיר.
מה בנוגע לטיפולים משלימים כמו קנאביס רפואי?
"השימוש בקנאביס רפואי לחולי פיברומיאלגיה מבוסס יותר על תחושות בטן ומה שאנו שומעים מהחולים עצמם. כמו כן, הקנאביס כולל מערכת שלמה של תרופות. אפשר לצרוך אותו בדרכים שונות ולכל אחד יש את המינונים שלו. אם נניח נתתי עכשיו לחולה קנאביס במינון מסוים ובדרך שימוש ספציפית, והוא יגיד שזה לא משפיע עליו, זה לא אומר כלום כי יכול להיות שמינון אחר וצורת שימוש אחרת כן יתאימו לו ויעשו נפלאות.
"אנחנו בהחלט נוטים לתת לחלק מהמטופלים שמעוניינים בו ומנסים לעזור כמה שאפשר. כאמור כל מקרה הוא לגופו, כך שלא ניתן לקבוע מראש איזה זן, מה המינון ואיזו צורת שימוש תתאים לכל חולה."
"אכן קיימים הבדלים בהשפעה של כל אחד מן הזנים על אנשים שונים", מסבירה רוני כ"ץ עמיחי, סמנכ"לית שיווק של פיס נטורלס. "רופא או רוקח מנוסה יכולים להמליץ על זן ראשוני ולסייע לכם בבחירת הזן הטוב ביותר עבורכם".
יתרה מזאת, כ"ץ עמיחי מוסיפה כי ניתן לשנות את הזן או סוג הקנאביס במהלך הטיפול לאחר התייעצות עם הרופא ו/או הרוקח.
על פי משרד הבריאות ניתן לפעול בשתי דרכים לקבלת רישיון להחזקה ושימוש בקנביס רפואי, למטופלים העומדים בקריטריונים המפורטים בנוהל 106 - רישיונות לשימוש בקנביס
1. באמצעות רופא המוסמך על ידי היק"ר להנפיק רישיון במעמד הביקור.
2. באמצעות הגשת בקשה מקוונת ליק"ר על ידי רופא מומחה.
*תוכן אתר זה נועד למטרות מידע בלבד, לא מהווה תחליף לייעוץ רפואי, לאבחנה או לטיפול מקצועי ואינו מחליף אותם. הנתונים באתר אינם תוצאות של מחקרים ו/או ניסויים, ואין להשתמש בהם לכל מטרה שהיא.
*המוצר אינו בגדר תרופה שנרשמה כדין, ואין לייחס לו סגולות מרפא; רכישתו וצריכתו מותרת רק באמצעות מרשם מרופא שהוסמך לכך; וכל שימוש אחר מנוגד לחוק הפלילי.
בשיתוף PEACE NATURALS