בדיוק לפני חמש שנים פרסמתי טור תחת הכותרת "האם ניתוח הגדלת שדיים עדיין פופולרי?". בימים אלה, בשלהי 2020, בעקבות משבר ה-ALCL (סרטן נדיר מסוג לימפומה שהוכח קשר בינו לבין משתלי סיליקון מסוימים) רציתי לשוב ולבדוק את המגמות בארץ ובעולם.
בישראל אין דרך ישירה לבדוק את מספר הניתוחים הקוסמטיים המתבצעים בבתי החולים הפרטיים. גם למשרד הבריאות אין רישום של מספר הניתוחים, ולכן ניתן לאסוף הערכות בלבד. בעבר אספתי נתונים גם מספקי הציוד הרפואי, ממנהלי חדרי הניתוח הפרטיים שהסכימו לחשוף מידע ומהמנתחים הפלסטיים עצמם. הפעם אספתי נתונים מחדרי הניתוח הפרטיים באזור תל אביב.
הפריצה המספרית המשמעותית של ניתוחי הגדלת השדיים בישראל החלה ב-2001. משנה זו ועד 2007 גדל היקף הניתוחים להגדלת שדיים בישראל ב-60% מדי שנה.
אלא שמשנת 2009 התייצב מספר הגדלות השדיים בישראל על מספרים שנעו בין 6,000-7,000 ניתוחים בשנה, וקצב הגידול השנתי היה אחוזים בודדים. בשנת 2015, בזמן כתיבת הטור, הגדלות השדיים היו עדיין מרבית הניתוחים הקוסמטיים המבוצעים אצל כלל המנתחים הפלסטיים. התפלגות זו היא כמובן אינדיבידואלית. ישנם מנתחים שאצלם הגדלת שדיים היה הניתוח השכיח יותר, ואצל אחרים הרמת פנים או עיצוב הגוף קודמים להגדלת שדיים.
הניתוח השכיח ביותר
כעת אני חוזר לאותה שאלה - האם ניתוח הגדלת שדיים הוא עדיין הפופולרי כיום? וגם האם יש טרנד אמיתי של סילוק משתלים בעקבות הגילויים על הסרטן הנדיר שנקשר למשתלי סיליקון מסוימים.
מנתונים שקיבלתי ממרכז רפואי גדול בתל-אביב ומהצלבת נתונים של מרפאות קטנות יותר, התשובה לשתי השאלות היא כן. בשנת 2020, עדיין הגדלת השדיים הוא הניתוח השכיח ביותר מבין ארבעת ניתוחי השדיים (הגדלה, הרמה עם משתלים, החלפת שתלים וסילוק שתלים) אבל, ויש אבל גדול, מ-2018 ועד היום, חלה ירידה משמעותית בהגדלות ויש עלייה גדולה של לפחות פי 3 בניתוחים לסילוק משתלים.
ניתוח לסילוק משתלים הוא הסרה של המשתלים מבלי להחליפם במשתלים חדשים. אם בודקים את המספרים של שנת 2019 אל מול שנת 2020 (עד ספטמבר) רואים שיש עלייה של מעל 50% בכמות ניתוחי סילוק המשתלים בשנת 2020.
כמובן שמדובר במדגם שהוא לא מייצג את כלל ישראל, אולם לדעתי זהו מדגם בעל יכולת חיזוי שמקבל רוח גבית משמעותית משיחות עם עמיתים נוספים ומומחים, חברי איגוד הפלסטיקאים בשאר חלקי ישראל וגם בעולם כולו.
מדי מספר חודשים אנחנו שומעים על ידוענית, כזאת או אחרת, שמספרת על השינוי שחל בה וההחלטה להיפרד מהשתלים לתמיד. לפעמים הסיפור מבוסס גם על עובדות מדעיות ולפעמים זהו פולקלור שאינו משקף את האמת המדעית.
בעובדה אחת אין ספק - מדובר בטרנד אמיתי, שהתהווה מכמה סיבות. הראשונה -הודעת ה-FDA שהוכח קשר בין סרטן נדיר בשם לימפומה לבין משתלי סיליקון. חשוב לזכור כי מדובר במקרים נדירים ביותר. המקרים ככלל אף ניתנים לאבחון מוקדם ולטיפול מרפא. אבל הידיעה הזו משפיעה על ההחלטה לסלק משתלים מהגוף.
הסיבה השנייה, כרוכה גם היא בהחלטת FDA שפרסם המלצות באשר למשתלי סיליקון. הארגון פרסם הודעות ברורות, שברמה הפרקטית אין בהן חידוש עבורנו המנתחים הפלסטיים, שמשתלי סיליקון אינם לכל החיים. רבים מעמיתיי וגם אנוכי, מסרנו, מאז ומתמיד, למטופלות שעליהן לקחת בחשבון שמשתלי סיליקון (שלא כמו יהלומים) הם לא לנצח.
והסיבה השלישית היא אופנתית. כבר ב-2015 הגודל הממוצע של המשתלים שבהם נעשה שימוש - ירד. בשנים האחרונות התחזק הטרנד למראה שטוח. ב-2020 התגברות המגמה מתאפיינת בחזרה לשדיים טבעיים לחלוטין ולהוצאת המשתלים ללא הכנסה של חדשים במקומם.
פרופ' איל וינקלר, מנהל מערך הכירורגיה הפלסטית בבי"ח מעייני הישועה; לשעבר יו"ר איגוד הפלסטיקאים בישראל
