החיסון פורץ הדרך של אוניברסיטת אוקספורד משנה את כללי המשחק במרוץ חיסון הקורונה: מעטפת ההגנה הכפולה שמספק החיסון שפותח באוניברסיטת אוקספורד לא רק מעלה את הנוגדנים בגוף שאמורים לנטרל את נגיף הקורונה במקרה של הדבקה, אלא גם גורמת ליצירתם של תאי T, השחקנים המשמעותיים במערכת החיסון שפועלים ישירות נגד וירוס הקורונה שחדר לגוף.
החיסון של אוקספורד, שקרוי AZD1222, מבוסס על גרסה מוחלשת של נגיפים הגורמים לתסמיני הצטננות בשימפנזים, יחד עם החומר הגנטי של אחד מחלבוני נגיף ה-COVID19. החיסון ניתן בשתי מנות, ומהניסוי הראשוני על 1,077 איש, נצפתה תגובה חיסונית משמעותית של עליית נוגדנים, ויצירתם של תאי דם לבנים מסוג T.
כדי להבין את יחסי הגומלין בין הנוגדנים לתאי ה-T, יש לחזור שלב אחד אחורה, אל הרגעים הראשונים של ההדבקה בנגיף הקורונה. לאחר שהווירוס חודר אל הגוף דרך האף או הלוע, הוא מתחיל ליצור מיליוני העתקים של עצמו באמצעות תאי גוף האדם. במקרה של נגיף הקורונה, הוא מתקשר לתאי מערכת הנשימה באמצעות "קוצים" שעל גבי המעטפת שלו, המכונים Spikes. הקישור הזה מוביל לשרשרת תהליכים המאפשרת לו להמס את מעטפת תא האדם שנדבק, לחדור לגרעין התא ולהשתמש במטען התורשתי, ה-DNA, כדי לייצר לעצמו מטען גנטי משלו ולהשתכפל.
במהלך ההתחברות הזאת של הקורונה לתא האנושי, מתחילה מערכת החיסון להיכנס לפעולה: נוגדנים מוזרמים למקום, מתבייתים על התא הנגוע, ומסמנים אותו, ובכך מאותתים לתאי מערכת החיסון להגיע למקום ולהסתער. מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזורי הפלישה של נגיפי הקורונה, במטרה להשמיד אותם. כדי שיגיעו, מופרשים ציטוקינים או אינטרלוקינים, המתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים תהליכים נוספים האמורים לעודד את התהליך הדלקתי, ובעצם – יוצרים "זירת מלחמה".
תאי הדם הלבנים מסוג לימפוציטים מתחלקים לשני תתי-סוגים: תאי B שאחראים על הפרשת נוגדנים ותאי T ההורסים תא נגוע. כאשר תא B נתקל בפולש זר, הוא מפריש נוגדן - חלבון שמתקשר עם הפולש הזר ומנטרל אותו. לעומת זאת, כאשר תא T נתקל בפולש הזר, הוא תוקף אותו והורס אותו ישירות.
בעוד שתא T מסוגל לתקוף אך ורק תאים נגועים בגוף, תא B נע בזרם הדם ונלחם בגופים זרים מחוץ לתאי הגוף. עם זאת, קיימת הרמוניה בין שני סוגי תאי הדם הלבנים האלה: הם פועלים בשיתוף פעולה, שהודות לו המערכת החיסונית מסוגלת לזהות כל פולש זר ולפעול נגדו. לכל לימפוציט, בין שהוא תא B או תא T, יש קולטן ייחודי משלו, המתקשר לפולש הזר כמו מפתח למנעול. לאחר ההתקשרות הזאת מסוגל הלימפוציט להתרבות וליצור עוד לימפוציטים, שיפעלו נגד אותו פולש.
הקולטנים שבזכותם מצליחים הלימפוציטים מסוג B להתקשר לפולש הזר שייכים לקבוצת חלבונים שנקראת נוגדנים (אימונוגלובולינים). אלה הופכים את המזהם הזר בגוף ל"אטרקטיבי", וכך נמשכים מרכיבים נוספים של מערכת החיסון אל הפולש הזר וקוטלים אותו. הנוגדנים "זוכרים" את הפולש הזר, ובפלישה הבאה יזדרזו ליצור עוד נוגדנים שיפעלו נגד אותו פולש זר. זהו, למעשה, החיסון הטבעי של הגוף.
איך פועל החיסון?
בדרך זו גם פועלות זריקות החיסון. חיסון פעיל, כמו החיסון שפותח באוניברסיטת אוקספורד, מכיל חלקים של גופים זרים שגורמים לגוף ליצור בעצמו נוגדנים. יכולת הזיכרון של הנוגדנים תסייע למערכת החיסון בפעם הבאה שתתרחש פלישה של הגוף הזר הספציפי לפעול במהירות נגדו. חיסון סביל, לעומת זאת, מכיל בעצמו נוגדנים, המוזרקים לגוף ופועלים כנגד הפולשים הזרים.
אז מה קורה עם זריקת החיסון לקורונה? החיסון מכיל חלקיקים חלבוניים הדומים למעטפת החיצונית של נגיף הקורונה, חלקיקים אלה אינם גורמים למחלת קורונה אך מערכת החיסון לא "יודעת" זאת וסבורה שמדובר בהדבקה אמיתית בקורונה. מכאן מתחיל תהליך חיסוני-הגנתי נגד אותה "התקפה" של רכיבי החיסון.
עם חדירת החיסון, מזעיק הגוף את תאי הדם הלבנים ומאותת לתאי ה-T להגיע. תאי ה-T הקטלניים עוזבים את בלוטות הלימפה ונעים אל עבר רכיבי החיסון במטרה להשמיד אותם. במקביל לפעולה זו, תאי ה-B מתחילים להתרבות וליצור נוגדנים נגד רכיבי החיסון הללו. אלפי נוגדנים חדשים נשפכים אל זרם הדם ומתכווננים על רכיבי החיסון שפלשו. חלקם הופכים את רכבי החיסון דמויי הנגיפים ל"טעימים" עבור המקרופאגים, תאים שמטרתם לטרוף את התאים הנגועים, ועבור תאי ה-T המשמידים את התאים הנגועים. נוגדנים אחרים ייצרו מערכת זיכרון, שתהפוך את ההדבקה הבאה באותו נגיף למחלה ללא תסמינים (א-סימפטומטית) או למחלה קצרה וקלה הרבה יותר.
עכשיו קל יותר להבין, שלשם השמדת נגיף הקורונה, יש צורך באותם שחקנים ראשיים: תאי B של מערכת החיסון, היוצרים נוגדנים, ואת תאי T המשמידים את התאים הנגועים בנגיף הקורונה. החיסון של אוקספורד, כאמור, פועל בשיטה מתוחכמת הגורמת לגוף "לחשוב" שהחיסון שהוזרק לגוף הוא נגיף קורונה אמיתי למרות שאיננו כזה. החיסון יוצר את הנוגדנים ותאי ה-T הערוכים לקרב אדיר שיוביל לחיסולו של הנגיף הרבה לפני שיספיק להדביק תאים נוספים ולגרום למחלה קשה.
