שנה חלפה מתחילת התפרצות מגפת הקורונה בישראל, מגפה שבה אובחנו מאות אלפי ישראלים כנשאי הנגיף, וקרוב לוודאי שקיימים נדבקים רבים נוספים שלא אובחנו. בנוסף, מיליוני ישראלים כבר חוסנו וכולנו מייחלים לחזרה לשגרה שאותה ידענו, לפחות כאן בישראל.
במהלך השנה האחרונה למדנו על מאפייני וירוס הקורונה והבנו שהוא גורם לפגיעה ריאתית ולתגובה חיסונית סוערת בחלק מהחולים עם נזק רב-מערכתי. יחד עם זאת, נפוצו דעות שונות ולעתים שגויות על מעורבות הלב בהקשר של וירוס הקורונה ועל הקשר למחלה זו, להחלמה ממנה ולחיסון.
קראו עוד:
אז מה ידוע לנו עד כה על הקשר שבין מחלות לב וקורונה?
מעורבות לבבית בשלב המחלה: אין עדויות לנזק ישיר ללב
בתחילת המגיפה דווח בסין על תמותה גבוהה (90%) בקרב חולים עם רקע של מחלת לב שנדבקו בקורונה, והייתה להם בנוסף מעורבות לבבית כתוצאה מהקורונה. ידוע שחולי לב ובעיקר חולי אי ספיקת הלב (תפקוד מופחת של הלב) רגישים יותר למחלות זיהומיות ותהליך של מחלה וירלית סוערת מלווה אצלם בהישרדות נמוכה יותר.
נמצא שזיהום ישיר של הלב ודלקת של שריר לב מקורונה (מיוקרדיטיס) הינן תופעות לא שכיחות בעקבות מחלת הקורונה
יחד עם זאת, ולמרות שווירוס הקורונה הינו בעל "משיכה" לקולטנים מיוחדים על תאי הגוף שנמצאים גם בלב, נמצא שזיהום ישיר של הלב ודלקת של שריר לב מקורונה (מיוקרדיטיס) הינן תופעות לא שכיחות, ומחקרי ביופסיה מנפטרים ומחקרי MRI של הלב הראו זאת בבירור.
פגיעה לבבית סמויה: מרבית המחלימים לא ידרשו לבדיקות
שני מחקרי MRI לב במחלימי קורונה שנערכו בפרנקפורט ובאוהיו העלו תחילה חשש לפגיעה סמויה בלב הן בחולים והן בנדבקים עם מחלה קלה או אתסמינית. אך מחקרי המשך העלו שיעור נמוך של ממצאים לבביים סמויים, וקבעו שרובם ללא משמעות קלינית ברורה.
לכן יצאו איגודים קרדיולוגים בעולם בהנחיה ברורה: מחלימים מקורונה שהיו ללא תסמינים או חוו מחלה קלה (רוב המחלימים) יכולים לחזור לפעילות גופנית כשבוע עד 10 ימים לאחר ההחלמה וללא בדיקות לב מיוחדות. המועצה הלאומית למחלות לב וכלי דם המייעצת למשרד הבריאות בישראל יצאה גם היא לאחרונה עם המלצות שמאמצות גישה זו ומצדיקה בדיקת רופא (ובדיקות נוספות לפי הצורך) רק במחלימים ממחלה בינונית (מחלה סיסטמית ממושכת) או קשה, ולאפשר זמן מנוחה ממושך (לפחות 3 חודשים) טרם פעילות גופנית במחלימים שהיו מאושפזים במצב קשה. ככלל, נראה כי מרבית המחלימים מקורונה בישראל לא ידרשו לבדיקות לב מיוחדות.
השפעת החיסון לקורונה על הלב: לא הוכחה פגיעה מובהקת
החשש לתגובה חיסונית מזיקה ללב הועלה בארץ בעקבות מקרה של גבר צעיר שככל הנראה חלה בקורונה מבלי שידע ואושפז עם דלקת בלב לאחר החיסון. בהמשך תוארו עוד מספר מקרים בארץ של דלקת שריר או קרום הלב בסמיכות זמנים לאחר החיסון. יחד עם זאת, הרושם שמתקבל במערכי הלב בישראל הוא שדווקא השנה ולמרות מיליוני מחוסנים - יש פחות דלקות בלב מבכל שנה, וזאת עקב הירידה במספר הדלקות הוויראליות (כולל השפעת החורפית) עקב השימוש הנרחב במסכות והריחוק החברתי.
בישראל נוקטים אמנם גישה זהירה ואוספים מידע ממוקד בנידון, אך לאחר מבצע חיסונים כה נרחב נראה כי החיסון הינו בטוח, והקשר לפגיעה לבבית ממנו טרם הוכח כמובהק. משרד הבריאות אף מנחה לחסן מחלימים במנת חיסון אחת.
2 צפייה בגלריה
הלב עלול להיות מעורב במחלת הקורונה, בשלב החריף או בהחלמה, אך במרבית המקרים אינו מהווה "שחקן" מרכזי
(צילום: shutterstock)
השפעת המגיפה על התקפי לב: מצוקה והזנחת טיפול רפואי מונע
מצבי לחץ מתמשכים כגון מלחמות או רעידות אדמה לוו בעבר בגל מאוחר של התקפי לב. גם מגפת הקורונה הנוכחית (והפולמוס הציבורי סביבה) לוותה בתחושת חרדה ומצוקה (נפשית, כלכלית ואחרת) אצל רבים ולוותה גם בהזנחת טיפול רפואי מונע. אכן, אנו רואים לאחרונה גל עכור של התקפי לב אך גם חזרה של המטופלים לטיפול רפואי עם פחות חשש עקב הירידה בהדבקות.
לסיכום, הלב עלול להיות מעורב במחלת הקורונה, בשלב החריף או בהחלמה, אך במרבית המקרים אינו מהווה "שחקן" מרכזי. מרבית המחלימים אינם נשארים עם פגיעה לבבית ולמרות החשש מהחיסון - נראה כי החיסון בטוח גם ללב האדם. יחד עם זאת מחלות הלב הרגילות לא נעלמו ושיעורן אף עלה עקב המתח הנפשי והזנחת הטיפול המונע שגרמה המגיפה (נזק עקיף), ובכך יש להתמקד.
עתה, עם החזרה ההדרגתית לשגרה בישראל, יש לשים לב ללב יותר מתמיד: להתחסן, לחזור לפעילות גופנית, להימנע מעישון, לטפל בסוכרת, ביתר לחץ דם ובשומני הדם, וזאת כדי למנוע התקפי לב.
פרופ' רונן רובינשטיין הינו מנהל מערך הלב בביה"ח וולפסון בחולון
