פרופ' מבורך ופרופ' סגל על הסכנות של זן דלתא ולמה כרגע אפשר להיות רגועים
(צילום: משה מזרחי)
אופטימיות זהירה בהדסה עין כרם: "אין אצלנו אפילו אדם אחד שהתאשפז בגלל קורונה בחודש האחרון", אומר היום (א') לאולפן ynet פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי הירושלמי, ומי שניהל את מחלקת הקורונה בו. "מהגלים הקודמים למדנו שיש מרווח מסוים בין התפרצות הקורונה לבין ההגעה לבית החולים. הרבה פעמים זה לוקח שבועיים. בינתיים לא נראית סכנה".
קראו עוד:
לשאלה, האם יש לצוות הרפואי אינדיקציות לגבי הווריאנט ההודי דלתא, שאחראי כנראה להתפרצות הנוכחית, השיב: "אנחנו לא יודעים, כי הגלים האחרונים, בעיקר האחרון, היו בגלל הווריאנט הבריטי אלפא. לא היו לנו אשפוזים בגלל דלתא, כך שקשה לדעת. ממה שהתפרסם בחו"ל, אנחנו יודעים שהוא יותר מידבק, אבל אין עדויות לכך שהוא גורם למחלה יותר קשה, ואין הוכחה לכך שהוא יותר אלים, מעבר לעניין של ההדבקה".
2 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה בבנימינה. "אנחנו יודעים שזן דלתא יותר מידבק, אבל אין עדויות לכך שהוא גורם למחלה יותר קשה", אומר פרופ' מבורך
(צילום: גיל נחושתן)
פרופ' מבורך אומר שהוא מבין את הלחץ שבו נתונים אנשי מערכת הבריאות. "עם זאת, אנחנו לא במלחמה הקודמת", הדגיש. "אנחנו במלחמה חדשה, שבה רוב האוכלוסייה מעל גיל 40 מחוסנת, ולכן יש לצפות שהתחלואה הפעם לא תהיה כל כך משמעותית, אם בכלל. גם הסכנה לקריסה של בתי חולים היא קטנה יותר היום לעומת מה שהיה בעבר. זה בסדר להיות זהירים, זה בסדר גם לעטות מסכות במקומות סגורים, אבל לגבי מה שצפוי לקרות בבתי החולים, אני אופטימי".
פרופ' ערן סגל, המרכיב של מודל חיזוי הקורונה במכון ויצמן, שהשתתף גם הוא בריאיון, אמר שהוא מסכים עם פרופ' מבורך. לדבריו, נתונים שהתפרסמו בסוף השבוע בבריטניה מעלים כי זן דלתא מידבק יותר מאלפא ב-40%, ולא ב-60% כפי שהעריכו קודם, ושהחיסון נגדו יעיל ב-96% במניעת תחלואה קשה, שזה דומה ליעילותו נגד זן אלפא. "כשמשקללים את כל הנתונים האלה", אמר פרופ' סגל, "וגם רואים שבישראל אין עלייה במספר המאושפזים למרות העלייה במספר המאומתים, אפשר להגיע למסקנה שהסיכוי שנחזור למה שהיה בעבר - 500 עד 1,000 חולים קשים בבתי חולים וסכנת קריסה למערכת הבריאות - הוא מאוד נמוך, לפחות כרגע.
פרופ' מבורך: "אני בהחלט ממליץ לחסן ילדים בני 12 עד 15, אבל צריך להבדיל בין בנות לבנים. לבנות אין שום סכנה משמעותית מהחיסון. אצל בנים זיהינו סיכוי של אחד ל-5,000 עד 6,000 לדלקת בשריר הלב. הנער המתחסן והוריו צריכים להיות מודעים לזה"
"לאור זה, עומדת בפני ישראל האפשרות לקבל החלטה שונה לגבי ניהול המגפה לטווח הרחוק. נשאלת השאלה, האם אנחנו ממשיכים באסטרטגיה הישנה? האם בכל פעם שתהיה עלייה בתחלואה, נטיל הגבלות? או שאנחנו מאמצים אסטרטגיה חדשה, שאפשרית בעידן החיסונים, של שגרת חיים מלאה? הרעיון הוא לבצע את כל הפעולות כדי להוריד את רמת התחלואה, אבל בלי לפגוע בשגרת החיים".
לדעתו, ניתן לעשות את זה על ידי חיסון של כמה שיותר אנשים, מתווה בדיקות בנתב"ג, אכיפת בידודים, שיפור תשתיות אוורור ועוד.
פרופ' סגל נשאל מהן מסקנותיו לגבי הווריאנט ההודי, והשיב: "הוא נמצא בישראל יותר מחודשיים, אבל רק בשבוע-שבועיים האחרונים התחלנו לראות את ההתפרצויות שלו. מוקדם לומר אם מדובר באירועים מקומיים בלבד, או שנמשיך לראות איזושהי עלייה. אבל בכל מקרה, גם אם נגיע לאלפי מאומתים, אני לא חושב שיהיו אותם מספרים של חולים קשים כמו בעבר - בגלל החיסונים".
בתום הריאיון נשאל פרופ' מבורך האם הוא ממליץ חד-משמעית לחסן את הילדים, וענה: "התשובה היא טיפה מורכבת. אני בהחלט ממליץ לחסן ילדים בני 12 עד 15, אבל צריך להבדיל בין בנות לבנים. לבנות אין שום סכנה משמעותית מהחיסון. אצל בנים זיהינו סיכוי של אחד ל-5,000 עד 6,000 לדלקת בשריר הלב. הנער המתחסן והוריו צריכים להיות מודעים לזה. אני כן ממליץ להתחסן, אבל מתוך ידיעה, מתוך שיחה, מתוך החלטה משותפת".
גם פרופ' יהודה אדלר נשאל היום באולפן ynet על ההתפרצות החדשה ועל חיסון ילדים, ואמר, בין השאר: "אנחנו חוששים מהלא נודע. גם בריטניה וגם אנחנו עדיין לא מכירים מספיק את זן דלתא. אבל המצב הוא הרבה יותר מורכב. קודם כל, קיימת השאלה של חיסון הילדים. יש הבדל בין בנים לבין בנות בהקשר של החיסון, כי דלקת שריר הלב הרבה יותר שכיחה בקרב בנים. ולמרות הכול, הייתי מחסן את הילדים. אם היה לי בן בגיל 12 עד 15, הייתי בהחלט רץ איתו לחיסון. אם הייתה לי בת, הייתי מעלה את הנושא לדיון משפחתי, אבל מחסן גם אותה".
צפו בדבריו של פרופ' יהודה אדלר:
פרופסור יהודה אדלר ראיון אולפן
(צילום: משה מזרחי)
