(צילום: משי בן עמי)
במערכת הבריאות מזהירים מפני השלכות המעבר של רבים מהמחלימים מקורונה למחלקות הטיפול הנמרץ הכללי לצורך תמיכה נשימתית, בעקבות הירידה החדה במספר המיטות ליתר האוכלוסייה.
קראו עוד:
על פי הערכת האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ, 50%–70% ממיטות הטיפול הנמרץ הכלליות בישראל, שאינן מיועדות לחולי קורונה פעילים, תפוסות כעת על ידי מחלימים מקורונה.
עיקר הבעיה אינו כמות המיטות אלא המחסור בכוח האדם הייעודי לטיפול בחולים – שספג במהלך משבר הקורונה ירידה דרמטית בשל הפניית חלק ניכר ממצבת כוח האדם של הטיפול הנמרץ הכללי, למחלקות הקורונה ולמחלקות הטיפול הנמרץ המיועדות לחולי הקורונה.
מיטות הטיפול הנמרץ הכללי היו מאוישות אתמול, ובסך הכל מאושפזים בהן כ-45 מחלימים מקורונה. במשרד הבריאות הסבירו אתמול (א'): "האחוזים לא משקפים את המצב, אלא העומס על הצוות. כוח האדם ממחלקות הטיפול הנמרץ הכלליות עבר הן למחלקות הקורונה, והן למחלקות הטיפול נמרץ קורונה. וגם מחלימי הקורונה שמאושפזים במחלקות הטיפול הנמרץ הכללי דורשים יותר כוח אדם".
"המושג מחלים הוא מושג מטעה", הסביר אתמול ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר אגף טיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ויו"ר האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ. "מדובר באנשים שהם למעשה חולים מאוד בגלל הקורונה. בדיקות הקורונה שלהם הפכו שליליות לפחות פעמיים, אבל הם ממשיכים להיות במצב מאוד קשה, לעיתים עם הנשמה מלאכותית, והטיפול הנמרץ כולל שימוש במכשיר לב ריאה (אקמו). במקרה כזה מוציאים אותם ממחלקות הקורונה, למחלקות הטיפול הנמרץ הכללי. אלא שכמותם מצטברת כי הם מאושפזים במצב קשה ולא משוחררים. כך למעשה המחלימים ממלאים את מחלקות הטיפול הנמרץ הכללי, שבעצם מיועדות לחולים שאינם חולי קורונה. לחלק גדול יש הצטלקות ריאתית והם יישארו מונשמים לטווח ארוך, אם ישרדו".
ומה קורה עם נפגעי טראומה, או מחלות שגרתיות שאמורים להיות מאושפזים במחלקות הטיפול הנמרץ הכללי? "אם אין מיטות פנויות אז הם נשארים במחלקות או במיון שעות על גבי שעות, או שהם לא נכנסים לטיפול נמרץ בכלל ומופנים למחלקות אחרות", אמר ד"ר בר-לביא. "זה קורה בכל בית חולים, כל הזמן. המחלימים מקבלים עדיפות כי צריך להוציא אותם ממחלקות הקורונה כדי לפנות מיטות לעוד חולי קורונה".
