דווקא בזמן שנגיף הקורונה שוב מרים את ראשו ומספר הנדבקים החל לזנק מחדש: במשרדי האוצר והבריאות החליטו לבטל כבר בימים הקרובים את 600 התקנים עבור העסקת רופאים שנוספו במהלך השנה האחרונה על מנת להתמודד עם משבר הקורונה והעומסים שנוצרו כתוצאה ממנו. המשמעות: כבר בימים הקרובים צפויים להתבטל התקנים — מה שצפוי להוביל למחסור חמור בכוח האדם בבתי החולים בכל הארץ.
ובתוך כך, החליטו שר העבודה והרווחה מאיר כהן ושר הבריאות ניצן הורוביץ להאריך את היתר העסקת הרופאים בתורנויות בשלושה חודשים בלבד. המטרה: לגבש בזמן זה מתווה חדש לקיצור התורנויות.
התוצאה: ביום חמישי האחרון מנכ"ל משרד הבריאות המתפטר, פרופ' חזי לוי, שלח מכתב לשר העבודה כהן וכתב כי ההיתר עומד לפוג (ב־6 ביולי) ויש להאריכו בשנה. זה גרם להצתה מחודשת של מחאת המתמחים, שלא מוכנים עוד לעבוד בתנאים הקשים ומבקשים להוציא את רפורמת התורנויות לפועל מיד.
על רקע התחדשות המחאה, סיכמו ביניהם הורוביץ וכהן כי תקופת ההיתר תוארך בשלושה חודשים בלבד במטרה לנצל את הזמן על מנת לגבש מתווה שיביא, סופית, לפתרון התורנויות הארוכות. מארגון המתמחים "מרשם" נמסר: "זה ניצחון בקרב נוסף, לקראת ניצחון במערכה כולה. לא נפסיק במאבק עד שנראה את השינוי בפועל".
"התקנים שניתנו, ניתנו כי אנחנו מערכת מורעבת", אמר בזעם ד"ר ארז און, מנהל בית החולים פוריה בטבריה. "אצלנו בבית החולים מנהלת מחלקת אף־אוזן־גרון פורשת בספטמבר. אני צריך במקומה מנהל. לפי מה שמתגבש כרגע אני לא אוכל לקלוט יותר מתמחים כל עוד לא ירדנו באופן טבעי מהתקנים שקיבלנו. מצד אחד לא נפטר את אלו שהתקבלו, אך מנגד אנחנו מרעיבים את החלק השני של בית החולים. איך אני יכול לנהל את המחלקה בלי מנהלת?" הוא הוסיף והזהיר כי "אם תהיה הנחיה אבסורדית של הקפאת קליטות משום שקיבלנו את תקני הקורונה, המשמעות היא פגיעה אנושה בשירות שאנחנו נותנים למטופלים שלנו".
פרופ' הווארד עמיטל, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים שיבא טען כי הפתרון למשבר נמצא בידי הממשלה ובמחויבותה להשקיע "מה שנחוץ" ברפואה הציבורית. "אין ספק שמשבר הקורונה הבהיר לקברניטי המדינה שאנחנו מערכת רפואה ציבורית כל כך חזקה", הסביר, "אבל אי אפשר להיות שאננים. הקורונה אולי חולפת, אבל פגעי מערכת הבריאות עדיין נשארים פה".
5 צפייה בגלריה
פרופ' הווארד עמיטל. "הקורונה אולי חולפת, אבל פגעי מערכת הבריאות עדיין נשארים פה"
(צילום: יריב כץ)
ד"ר רבקה שיינין, מתמחה ברפואה פנימית בשיבא טוענת כי הבעיה החלה הרבה לפני הקורונה. "כמות התקנים שיש מלכתחילה נמוכה מדי ביחס למה שהאוכלוסייה צריכה. כבר שנים אנחנו אומרים שיש מחסור, וזה מתבטא בהמתנות של חולים ובכמות של רופאים שיושבים בבית ולא עושים כלום", הסבירה. "מספר החולים המסובכים הולך וגדל, ואנחנו נשארים עם כמות תקנים שמתאימה לתוחלת החיים שלפני 40 שנה ולאוכלוסייה שהייתה בישראל לפני 40 שנה". לטענתה, "ברגע שיש פחות תקנים, יש פחות רופאים ויש עומס על כל אחד מהחולים שנותרו".
ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא, קרא לממשלה להתערב כדי למנוע את הגזירה: "הקפאת 600 תקנים של רופאות ורופאים על ידי האוצר היא פגיעה ישירה בבריאות אזרחי ישראל. העובדה שבעוד כמה ימים לא יהיה ניתן לקלוט רופאת אף־אוזן־גרון המשרתת 100 אלף ישראלים בפריפריה, כי במהלך שנת הקורונה נקלט מתמחה במחלקה פנימית, אינה סבירה ומצביעה שוב על חוסר הבנה מוחלטת של אנשי האוצר את צורכי מערכת הבריאות הציבורית".
במשרד האוצר הסבירו כי מדובר היה בתקנים זמניים וייעודיים לתגבור בתי החולים במהלך הקורונה, ומסרו בתגובה: "בזכות פעילותה של מערכת הבריאות למיגור התחלואה, ובפרט הצלחת מבצע החיסונים - הצורך שלשמו ניתנו תקנים אלו והמסלול החוקי בו הם תוקצבו איננו רלוונטי עוד. כמקובל, במסגרת דיוני התקציב יתקיים גם דיון בנוגע לתגבור קבוע של מערכת הבריאות".
מלשכת השר, ניצן הורוביץ, נמסר בתגובה: "נראה שמישהו פה התבלבל. לא אאפשר בשום אופן את ביטול מאות תקני הרופאים וצוותי הרפואה שהתווספו בתקופת הקורונה. מערכת הבריאות הציבורית היא מעמודי התווך המאפשרים את חוסנה של מדינת ישראל. במקום להאבק בה ובציבור הישראלי כולו, על כל הגורמים בממשלה להתגייס לחזקה - וכך יהיה. תקני הקורונה ישארו. נקודה".
