(צילום: אורי דוידוביץ)
"לדחות את ההחלטות לא יעזור. יש להתוות תוכנית מסודרת": כך אומר הבוקר (ה') פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, על התנהלות הממשלה וקבינט הקורונה בדבר החזרה לשגרה. "זהירות היא נכונה וחשובה, אנחנו עדיין במצב שברירי, אבל הציבור בישראל צריך יציבות. ראוי לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן", אומר פרופ' לוין באולפן ynet.
את התנהלות הממשלה בדבר החזרה לשגרה מכנה פרופ' לוין כ"דחיינות". הוא מסביר כי "השאלה היא לא רק מתי לפתוח, אלא איך לפתוח. יש להתוות תוכנית מסודרת והדבר הזה לא תלוי בזמן. לא צריך לומר "עוד כמה חודשים נפתח כיתות ה'-יב', אין לנו מושג איך". צריך לתכנן את זה עכשיו, לעבוד יחד עם הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר ולא לדחות את זה לרגע האחרון.
"יש לנו בעיה חוזרת ונשנית של חוסר יכולת לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן. אנחנו רואים את הזיג-זג בקבלת ההחלטות, והנתונים היומיים לא צריכים בכלל להשפיע על השאלה למשל איך לפתוח כיתות א'-ד'. פשוט צריך לתכנן ואז לבצע. הזהירות מחייבת, אך היא אינה תירוץ לאי-עשייה. כנראה שמקבלי ההחלטות לא מרגישים את סיר הלחץ המבעבע בציבור".
"הגיע הזמן שהממשלה תשקיע במערכת החינוך, הרווחה והבריאות"
על פי נתוני משרד הבריאות, 34 מתוך 1,506 הגננות והגננים שהתוצאות של בדיקות הקורונה שלהם פוענחו אתמול, במסגרת מתווה "מגן גננות" - היו חיוביים לנגיף. על כך אומר פרופ' לוין כי "אנחנו מבינים שמקצועית יש המלצה לבדוק את אנשי החינוך לפני החזרה ללימודים. יש צורך בחזרה בקפסולות, אבל אם אתה מחליט זאת ברגע האחרון, המורים והמורות לא ייבדקו בזמן והתוכנית לא תצליח להתממש".
כמו מומחים רבים אחרים, אומר פרופ' לוין כי נגיף הקורונה כאן כדי להישאר במשך תקופה ארוכה, וכי יש צורך ביצירת פתרונות ארוכי טווח. "מדובר במרתון, לא ספורט. להגיד אי-אפשר זה הכי קל, אבל צריך לחפש פתרונות. הדבר דורש גם השקעה כלכלית, אבל לא מדובר בהפסד. אם נגייס עוד 10,000 עובדי הוראה מדובר בהשקעה בחינוך של הילדים שלנו. הגיע הזמן שהממשלה תשקיע במערכת החינוך, במערכת הרווחה והבריאות. לדחות את ההחלטות לא עוזר בכלום ולא מקדם אותנו".
בתוך כך, פרסמו אתמול (ד') מומחים מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה ביקורת על ניתוח נתוני משרד הבריאות בדבר תחלואה בקורונה בקרב ילדים. לטענתם, הנתונים בדו"ח משרד הבריאות, שמצביעים כי ילדים שייכים לקבוצת הגילאים בעלת השכיחות הגבוהה ביותר להדבקה בקורונה, אינם מדויקים.
לדבריהם, ילדים "לרוב נדבקים ממבוגרים ולא להיפך, ומהווים אחוז קטן ממפיצי-העל", ו-"ילדים אינם קבוצה אחידה והומוגנית. הנתונים מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל, כשהעברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 9-0 וילדים ובני נוער בני 17-10".
המומחים הדגישו כי "אנו קוראים לקיים דיון ענייני על אופן פתיחת מסגרות החינוך בצורה בטוחה, ולא על עצם פתיחתן", ומתחו בוקרת גם על כך שבמסמך משרד הבריאות, חסרה ההכרה שתפקיד החיוני שבתי הספר ממלאים בהתפתחותם של ילדים ובהשפעת סגירת מסגרות החינוך על מצבם הכלכלי של הורי הילדים והמדינה.
