(צילום: אבי חי)
החיסונים הראשונים לקורונה של חברת התרופות האמריקנית "פייזר" הגיעו הבוקר (ד') לישראל, ועימם גוברת הציפייה לאישור הסופי של מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). מוקדם יותר השבוע, ועדת הבדיקה של ה-FDA מצאה כי החיסון עומד בקריטריונים לאישור חירום.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי הגעת החיסונים לישראל הבוקר היא אירוע חשוב. "כשחושבים על כך שרק לפני שנה התחילו שמועות על וירוס שמתפשט בסין, תוך חודשיים החברה הראשונה לפתח חיסון, מודרנה, נכנסה לניסויים קליניים, והיום החיסונים של חברת פייזר, השנייה שהתחילה ניסויים, מגיעים לארץ - מדובר באירוע מאוד מיוחד".
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין בקבלת המטוס שמגיע עם החיסונים נגד קורונה לישראל
(צילום: שמוליק דודפור)
באולפן ynet הוא מחדד כי האישור שעתיד לתת ה-FDA לחיסון הינו זמני. "חשוב לזכור שברגע שמצב החירום שהוכרז בעולם ייגמר, האישור לחיסון ייעלם והמחקר ימשיך. יש לנו כבר את דעת ועדת ה-FDA שנתנה אור ירוק לחיסון אחרי שבדקה את המסמכים של חברת פייזר, אבל מבחינת הסדר הטוב של הדברים מחר בבוקר, זמן ארצות הברית, ידונו סופית באישור החירום.
"ה-FDA יציג את המסקנות שלו, צוות חוקרים מפייזר יציגו את החיסון ויענו על שאלות מהציבור וממומחים. אני מאוד אוהב את התהליך האמריקאי לאישור החיסון, ואם הכל ייראה נכון יכול להיות שכבר בסוף היום יינתן אישור זמני לחיסון".
אבל הצורך בקבלת שתי מנות חיסון, הוא מסביר, עלול להערים קשיים לוגיסטיים על מבצע החיסונים, אך ניתן להתנחם בכך שגם מנת חיסון אחת נמצאה יעילה. "גם במכון הביולוגי וגם בחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון בונים על חיסון שיכלול רק מנה אחת, אבל הרבה פעמים, כמו במקרה של פייזר, כדי שחיסון יהיה יעיל אנחנו יודעים שצריך לתת שתי מנות. מנה אחת מעוררת את מערכת החיסון והמנה השנייה שניתנת אחרי שלושה שבועות, מחזקת את הזיכרון החיסוני.
"העובדה שגם מנה אחת נמצאה יעילה היא מעודדת, משום שמה שאני חושב שיכול לקרות הוא שעם הופעת תופעות לוואי כמו חום וכאבים אחרי מנת החיסון הראשונה, יהיו אנשים שיעידפו לוותר על המנה השנייה. הם לפחות יהיו מוגנים. אין ספק שצריך לדאוג לכך שההגנה תהיה הכי טובה שיש, אבל זה מחזק את התחושה שהחיסון הזה ככל הנראה מאוד יעיל, למרות הסקפטיות".
על פי המידע שהעבירה פייזר, השתתפו במחקר 43,448 אנשים, בגילאי 18 עד 71, החל מה-29 באפריל 2020, ועד 14 לנובמבר 2020. מתוך המתחסנים, מחציתם קיבלו תרופת פלצבו ללא חומר פעיל, והיתר קיבלו את החיסון האמיתי. מתוך הנחקרים אירעו שישה מקרי תמותה, ארבעה בקרב מתחסני הפלצבו שלא קיבלו חיסון, ושניים שקיבלו חיסון, שניהם היו בני יותר מ-55 וסבלו ככל הנראה ממחלות לב וכלי דם.
כמו מומחים רבים, פרופ' כהן מבקש להרגיע ומסביר כי הטכנולוגיה בה משתמשת חברת פייזר נמצאה בטוחה לשימוש. "מי שמייצר את החיסון זה הגוף שלנו, החיסון נותן רק את המתכון. הטכנלוגיה הזאת שהשתמשו בה בפייזר מנוסה על בני אדם כבר מ-2008, זה לא משהו חדש. הניסויים על החיסון הזה התחילו במרץ, זה לא עניין של חודש חודשיים. לטכנולוגיה יש יתרונות מעולים, אבל גם חסרונות מבחינת האחסון ותנאי השינוע, אבל עדיין מבחינת, הפרופיל הבטיחותי יש לחיסון הרבה פתרונות גם אם אנחנו מדווחים על כל מיני סכנות פוטנציאליות שיכולות להיות אבל הן מאוד מזעריות. עכשיו עם התוצאות של הניסוי הקליני אנחנו יחסית עוד יותר בטוחים שהטכנולוגיה הזאת מבטיחה גם בטיחותית".
עם הגעת מנות החיסונים לישראל, אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין, כי "עבורנו המבצע הזה רק מתחיל עם כל ההיערכות הלוגיסטית מול קופות החולים כדי שכולם יוכלו לקבל את החיסונים". הוא המשיך: "משימת החיסונים היא אחת המשימות החשובות ביותר. בכוונתי לפקח על המבצע הזה בקרוב כדי שהאזרחים שירצו בכך יוכלו לקבל בצורה בטוחה את החיסונים ואז באמת נראה את האור בקצה המנהרה".
כמות החיסונים שהגיעה לארץ קטנה יחסית, ומטרתה לבחון את הליך קבלת החיסונים ולראות שהוא אכן עובר בצורה חלקה. ביום חמישי מטוס מטען של יונייטד קרגו יגיע עם משלוח נוסף, שיהיה גדול משמעותית מהמשלוח של היום. הוא צפוי לנחות מחר בצהריים, בשעה 13:10.
