ימים טובים באו לישראל. הנה הנה נראה אור בקצה המנהרה ואו-טו-טו כולנו מחוסנים ונוכל לחדש ימינו כקדם ובא לציון גואל.
דא עקא, נראה שעם ישראל עם קשה עורף הוא: רבים מתושבי ישראל מגיבים בספקנות ואפילו בחשדנות לחיסונים הבאים עלינו לטובה. "לטובה?", הם אומרים, "מי יודע?", וכפטריות לאחר הגשם צצות תיאוריות קונספירציה, הגורסות שיש להימנע מהחיסון בשל בטיחותו הלקויה והנזקים שהוא עלול לגרום.
האמת היא שאין פה חידוש: מאז שלהי המאה ה-18, עם גילוי החיסון נגד אבעבועות שחורות, לווה כל חיסון בחשדנות ובספקנות. עצם ההליך המחייב להכניס גורם מחלה לגופו של אדם בריא עורר התנגדות. למה לקלקל אדם בריא?
נראה שהאנושות התקדמה מאז: חיסונים שפותחו על ידי מדענים הדבירו מחלות שגרמו למותם של מיליונים. כתוצאה מכך, מרבית האנשים השתכנעו וחיסנו את עצמם ואת ילדיהם כנגד מחלות שונות, מתוך אמונה במדע. אבל לא לעולם חוסן. ציבור הולך וגדל מתייחס לחיסונים בשאננות ובזלזול וחלקו אף מאמין בתיאוריות קונספירציה מגוונות.
אחד המיתוסים חסרי הבסיס, שגרם לאנשים להאמין שנזקם של החיסונים רב מתועלתם, עסק בהשפעה של החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת על התפתחות אוטיזם, בעקבות מאמר שגוי ומטעה. במקרה זה ההתנגדות לחיסון הובילה לעלייה משמעותית בתחלואה של מחלה שהחיסון הביא להיעלמות כמעט מוחלטת שלה.
צפו בדבריו של הרופא הישראלי שייעץ ל-FDA על יעילות החיסונים:
(צילום: שחר גולדשטיין)
על רקע החששות מהחיסון נגד קורונה ברצוננו להציע למנהיגינו ולאנשי הרפואה דרכים לעשות נפשות (לחיסון) על מנת להציל נפשות.
"להגביר את אמון הציבור במערכת קבלת ההחלטות"
ראשית, למען השם, אל תנסו לשכנע יותר מדי את הציבור להתחסן ואל לכם לכפות חיסון באיומי ענישה או הגבלה. המחקר הפסיכולוגי מראה כי כאשר אנשים מרגישים שהאינטרסים או הערכים שלהם נפגעים ומאלצים אותם (להרגשתם כמובן) לעשות דבר שבניגוד לרצונם, הם נוטים להגיב בתגובת נגד הפוכה (Reactance). לדוגמה, בתאי שירותים שבהם היה שילוט שכלל איום בענישה חמורה על כתובות גרפיטי נמצאו יותר כתובות כאלו, בהשוואה לתאים עם שילוט נייטרלי.
דוגמה נוספת, המעקב של הורים אחרי התנהגות הגלישה של ילדיהם המתבגרים הגביר את החשיפה של ילדיהם לביריונות ברשת בכ-25%. הם תפסו את הפיקוח של הוריהם כפגיעה בעצמאותם, גלשו ללא ידיעת הוריהם והסיכון לחשיפה שלהם לביריונות עלה במידה משמעותית.
באופן דומה אזרח המאמין שמנסים לכפות עליו דבר הפוגע בחופש שלו לקבל החלטה עצמאית, נכונותו להתחסן תפחת. תגובת הנגד במקרה זה עלולה להיות אף חריפה במיוחד נוכח רמת האמון הנמוכה בציבור במקבלי ההחלטות. אנשי השלטון נחשדו בכך שטיפולם בקורונה נבע משיקולים פוליטיים ולא בהכרח מקצועיים, דבר שתרם לאי-האמון של הציבור.
והרי לכם כר נרחב לתיאוריות קונספירציה: "הזדרזו להתחסן - חברות הפרמה רוצות להרוויח"; "טראמפ אילץ את ה-FDA לאשר את החיסון למרות שאינו בטוח".
לכן אם באמת רוצים שכולם יתחסנו אין להאיץ בהם וחלילה אין להטיף להם שעליהם להתחסן למען בריאות הציבור. לכל היותר, ניתן להדליף שייתכן ובקרוב בכלל יהיה מחסור בחיסונים. תלמדו מהלולנים איך משווקים ביצים בהצלחה.
חשוב להגביר את אמון הציבור במערכת קבלת ההחלטות הקשורה במתן החיסונים. ניתן לעשות זאת על ידי מתן בולטות גבוהה לגורמים מקצועיים בשיח עם הציבור. מתן דוגמה האישית, כפי שהיה עם חיסון ראש הממשלה, שר הבריאות ובכירי משרדו במוצאי שבת האחרונה בשידור חי בטלוויזיה, תרמה מאוד לאמון הציבור.
וזכרו, לפני "חסינות עדר", חייבת להיות "התנהגות עדר". נראה שירד האסימון, לפחות לאוכלוסייה המבוגרת. לכן מספיק להתחיל תנועת מתחסנים תוך קושי להשיג תורים לחיסון ואת כל השאר יעשה העדר.
פרופ' עמירם רביב וד"ר ארז צברלינג, בית הספר לפסיכולוגיה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
