בשיתוף אסטרהזניקה

1. מהו סרטן ריאה, ממה הוא נגרם והאם אפשר למנוע אותו?

סרטן הריאה נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים והמורכבים ביותר לטיפול. עם זאת, ניתן להקטין מאוד את הסיכוי לתחלואה באמצעות הימנעות מגורמי הסיכון של המחלה. שכיחות ההופעה של סרטן ריאה בקרב מעשנים גבוהה מאוד ועישון נחשב לגורם הסיכון העיקרי. יש לציין שגם במקרים בהם אדם מחליט להפסיק לעשן, חולפות כ-15 שנים עד שהריאות והרקמות מתנקות ומשקמות את עצמן והסיכוי לתחלואה משתווה לסיכון הממוצע באוכלוסייה הכללית.
גורם סיכון שכיח נוסף קשור לחשיפה לחומרים מסוכנים. פועלי בניין רבים ועובדים בתעשיית מכשירי החשמל עלולים להיחשף לאסבסט שחלקיקיו הקטנים חודרים לריאות ועלולים לעודד התפתחות תאים סרטניים. כיום כמעט ולא משתמשים באסבסט בענף הבנייה, אך השלכותיו גורמות לנזקים בטווח הארוך.
יש לציין שבמקרים מסוימים המהווים כ-15%, מאובחנת תחלואה בסרטן ריאה גם בקרב בני אדם ללא גורמי סיכון – כאלו שלא עישנו ולא נחשפו לחומרים מסרטנים. אצל חולים אלו התפתחה מוטציה ברקמת הריאה באופן ספונטני שהביאה להתפתחות של סרטן.

2. מהם תסמיני המחלה?

בריאות עצמן אין חיישני כאב ולכן למרבית החולים בשלבים הראשונים אין כאבים, וגילוי מחלתם התרחשה במקרה לאחר ביצוע צילום רנטגן (נוהל שכיח ברפואה דחופה). סרטן ריאה ידוע כסרטן שמתפתח בצורה א-סימפטומטית, בצורה שקטה. לכן מסיבה זו חלק בלתי מבוטל מהחולים עם סרטן ריאה מאובחנים רק כשהם בשלב מתקדם עם מחלה מפושטת וגרורתית.
אחד הסימפטומים הקשורים בממצאים מקומיים בריאה הוא שיעול שלא חולף, לעיתים עם ליחה ולעיתים ללא. במקרים רבים קיימת נטייה לייחס את השיעול לדלקת ריאות, אולם כשאין שיפור ונעשה בירור מעמיק יותר, מסתבר שמדובר בסרטן ריאה. במקרים בהם אדם מעשן שם לב שהשיעול משתנה, שהתדירות שלו גדלה ושמופיע דם בכיח, עליו לפנות לייעוץ בהקדם אצל הרופא.
קוצר וקושי בנשימה במאמץ הם תסמינים נפוצים למחלה. גם כאבים חדים בבית החזה, בגב ובצוואר עלולים להעיד על חדירה של הגידול אל רקמות מסביב לריאות. כאשר מופיעים כאבים, ניתן להעריך שמדובר במקרים של מחלה בשלב מתקדם.
ישנם סימפטומים נוספים. לעיתים אנו רואים הופעה של גרורות מסרטן הריאות במוח. במקרים אלו המטופל סובל משינויים קוגניטיביים כמו בלבול, בעיות זיכרון וכדומה. חשוב לציין, לא כל הופעה של התסמינים הללו מעידה בהכרח על תחלואה של סרטן ריאה, אך חשוב להיות ערים ולהכיר את סימני האזהרה.

3.כיצד מאבחנים סרטן ריאה?

אבחון של סרטן ריאה נעשה על ידי רופאי הריאות. מבצעים ברונכוסקופיה, או ביופסיה תחת סי-טי, כדי להשיג רקמה ולהוכיח שמדובר בסרטן. הערכת פיזור המחלה נעשית באמצעות בבדיקת סי-טי ופט סי-טי , וגם MRI מוח. ישנם גם סימנים קליניים שיכולים להעיד שמשהו אינו כשורה. כך למשל במקרים בהם המדדים בבדיקות דם מצביעים על ערכי סידן גבוהים מחד, ורמות נתרן נמוכות מאידך, עלול להתעורר חשד לתחלואה מפני שגידול בריאה משפיע על המערכת שאחראית על חומרים אלה בגוף.

4. עד כמה חשוב לאבחן מוקדם והאם ניתן לעשות זאת?

כיום קיימת בדיקת סקר, בעיקר לאוכלוסייה מעשנת במטרה לאבחן מוקדם סרטן ריאה. ישנם מחקרים שהוכיחו שיפור רב בסיכויי השרידות של חולים שאובחנו בשלב מוקדם בזכות בדיקת סקר. הבדיקה מתבצעת באמצעות סי-טי נמוך עוצמה אחת לשנה לאוכלוסייה של מעשנים כבדים (עישון של קופסה ביום במשך שלושים שנה או עישון של שתי קופסאות ביום במשך 15 שנה) גם ללא הופעת סימפטומים, מתוך הבנה שייתכן והמחלה מתפתחת בצורה שקטה.
בדיקת הסקר נהוגה במקומות רבים בעולם, אך בישראל עדיין לא הוכנסה לשגרה הרפואית על מנת שתהיה לה השפעה על שיעור התחלואה. כשמטופל מגיע עם חשד קליני כתוצאה מבדיקת הסקר הוא יישלח לצילום חזה, בדיקת סי-טי של החזה ובדיקת פט סי-טי על מנת לאבחן את התפשטות המחלה. בנוסף, לאחר האבחנה נשלחת דגימה (ביופסיה) מהגידול לבדיקת פתולוגית במעבדה במטרה לקבוע את מאפייני המחלה. הרקמה שנלקחת לבדיקה מסייעת לאפיין את הגידול ולהתאים לחולה טיפול שמותאם באופן אישי למאפייני המחלה שלו.

5. מי מטפל בחולה? אונקולוג או רופא ריאות?

האונקולוגיה המודרנית בנויה על צוותים רב תחומיים. ברוב המקרים הטיפול בסרטן ריאה יהיה על ידי צוות רב תחומי המורכב מכירורג חזה, רופא ריאות, אונקולוג, פתולוג ורדיולוג שעוברים יחד על הנתונים והמדדים ומתאימים טיפול מדויק.

6. מהם הסוגים השונים של סרטן הריאה?

מחלת סרטן הריאה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: "סרטן מסוג תאים קטנים" (SCLC), הנגרם לרוב כתוצאה מעישון ונחשב אלים ומורכב לטיפול. ו"סרטן מסוג תאים שאינם קטנים" ((NSCLC. בעבר לא הייתה הבחנה בין שני סוגי הסרטן האלו. כאשר הרפואה ומדע הפתולוגיה התפתחו, החלו להבדיל בין שני הסוגים ובין תתי-סוגים של סרטן הריאה, ולהתאים טיפולים ממוקדים על פי מאפייני הגידול והמחלה.

7. מהם השלבים השונים של המחלה ומה מאפיין כל שלב?

ישנם מספר שלבים של סרטן ריאה ולכל שלב ישנן מטרות שונות בטיפול. כשחולה מאובחן בשלבים 1-3 – שלבים בהם המחלה אינה מפושטת בכל הגוף, מטרת הטיפול תהיה לרפא את החולה. אולם, למרבה הצער, ברוב המקרים בהם חולה מאובחן בשלב 4 – שלב בו המחלה מפושטת ומתקדמת, הסיכוי לריפוי נמוך ומטרת הטיפול הרפואי תהיה להאריך את חייו של החולה, תוך הפחתת הסבל והכאבים עד כמה שניתן. כיום קיימים טיפולים עם תופעות לוואי קלות יחסית המסוגלים להאריך חיים משמעותית ולהאט את קצב התפשטות המחלה.
במקרים נדירים, אנו נתקלים בחולה סרטן ריאה בשלב 4 שמחלים לחלוטין. יחד עם זאת חשוב לזכור שאלו מקרים יוצאי דופן ומאפיינים בעיקר התפשטות מוגבלת מאוד של המחלה.

8. מהם סוגי הטיפולים הקיימים עבור סרטן ריאה?

בשלבים המוקדמים ניתן לנתח את המטופל ולהסיר את הגידול. הסיכוי לריפוי במקרים אלו עומד על כ- 80%-85%. לעיתים יש צורך במתן טיפול משלים כמו כימותרפיה על מנת לוודא שלא נשארו תאים סרטניים בגוף. בשלבים המתקדמים יותר של המחלה, ניתן לנתח את המטופל למרות שהסיכוי לריפוי יורד. במקרים בהם הגידול נמצא במיקום בו אין גישה לניתוח, הטיפול יהיה מבוסס על כימותרפיה והקרנות. במקרים מסוימים יומלץ לחולה לעבור לטיפול ביולוגי, העושה שימוש בשינויים הגנטיים של התא. לאחרונה התווספו גם טיפולי אימונותרפיה המפעילים ומעודדים את מערכת החיסון לפעול כנגד התאים הסרטניים. חשוב לציין כי טיפולים ביולוגיים ואימונולוגיים תרמו משמעותית לשיפור תוחלת החיים של המטופלים המתאימים לטיפול.

9. אילו בדיקות חשוב לעשות לפני שמתחילים טיפול?

לפני תחילת הטיפולים, הצוות המטפל יבצע הערכה של מצבו הרפואי של המטופל על מנת לקבוע האם החולה יכול לעמוד בניתוח מורכב. בנוסף, ישנן בדיקות NGS לריצוף של הגנום שמאפשרות לאתר במקביל את כל המוטציות הגנומיות השכיחות בגידול ובכך ניתן להתאים טיפול מדויק וממוקד, על פי זיהוי המוטציות הגורמות למחלה.

10. כיצד אדם החולה בסרטן ריאות/בתהליך בירור צריך להתנהג בתקופת הקורונה?

נגיף הקורונה והמחלה לה הוא גורם עלולים להוות סכנה משמעות לחולים בסרטן הריאה. יש לנהוג במשנה זהירות, להקפיד לעטות מסיכה בצורה נכונה (גם על הפה וגם על האף), להימנע מהתקהלויות וממגע ולשמור על היגיינה. הטיפולים, הבדיקות והאבחונים הנעשים במרכזים הרפואיים מתבצעים תוך שמירה על בריאותו של המטופל ואין סיבה לחשוש מלהגיע לבדיקה או ייעוץ רפואי. במקרים בהם מתאפשר נעשה שימוש ברפואה היברידית (שיחת וידאו/טלפון וכדומה). על חולי סרטן ריאה להיזהר במיוחד בתקופה זו.
הכותב הינו מומחה לאונקולוגיה סגן מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי סוראסקי-איכילוב
בשיתוף אסטרהזניקה