בקרב רבים שחלו בקורונה, המחלה אינה עוזבת גם אחרי קבלת התוצאה השלילית. גם לאחר ההחלמה מווירוס הקורונה, מטופלים רבים ממשיכים לסבול מתסמינים שונים, שהנפוצים ביניהם הם עייפות, תשישות חריגה, דופק גבוה, קוצר נשימה שמתגבר במאמץ, בעיות קוגניטיביות ובעיות ריכוז.
חשוב להבין שתסמינים אלה נשארים גם בקרב חולים שחלו במחלת קורונה קלה ולא נזקקו לאשפוז. התלונה העיקרית החוזרת על עצמה בקרב המחלימים, כאמור, היא עייפות. למעשה, 80% מאלו שהמשיכו להתלונן על המשך התסמינים סבלו מעייפות חריגה.
תופעות דומות לאלו נראו בקרב מחלימים מווירוס הסארס שהתפרץ בסין בשנת 2003. נתון זה אינו מפתיע, שכן מחקרים מצאו כי קיים דמיון של 83% בהרכב הגנטי בין נגיף ה-SARS לבין נגיף הקורונה שפוקד את העולם. כך גם בנוגע למהלך המחלה - בשתי המחלות קיימים ממצאים ריאתיים דומים בבדיקות רדיולוגיות (צילום חזה ו-CT), ולכן ניתן להסיק כי רבים מהמחקרים שנעשו על ההחלמה מנגיף הסארס חלים גם על נגיף הקורונה.
אחד המחקרים שבדקו מחלימים מווירוס הסארס, בוצע בקנדה. במחקר זה נמצא כי למעלה ממחצית ממשתתפי המחקר חוו עייפות במהלך ההחלמה. 60% מהנבדקים אף דיווחו על עייפות גם לאחר תקופה של 12 חודשים. במחקר נוסף בהונג-קונג נמצא כי מתוך 233 מחלימים, כ-40% דיווחו על עייפות כרונית גם ארבע שנים לאחר ההחלמה וכ-27% עמדו בקריטריונים לאבחנה של "תסמונת העייפות הכרונית".
קיים דמיון רב בין "תסמונת העייפות הכרונית" שנצפתה לאחר החלמה מסארס לתסמינים עליהם מתלוננים מחלימים מקורונה בחודשים האחרונים. הסיבות לעייפות טרם ידועות, אולם קיימות מספר השערות, בהן שהעייפות נגרמת משינויים במערכת העצבים המרכזית, תפקוד לקוי במערכת החיסון וכתוצאה משינויים הורמונליים בבלוטת התריס או בבלוטת האדנרל.
הישארות סימפטומים לאחר השלב החריף של מחלת הקורונה הינה תופעה חדשה לעולם הרפואה וספרות עדכנית ומהימנה עדיין חסרה בכל הנוגע לטיפול בה. ולרוב כאשר ישנה ירידה תפקודית, תרגילים ופעילות גופנית הם לרוב כלי שימושי וקל ליישום. לעומת זאת, במצבים של עייפות כרונית, ישנו ויכוח גדול בין הקלינאים באשר ליעילות האימון הגופני. בעוד המרכז האמריקני לבקרת מחלותת, ה-CDC, ממליץ על פעילות גופנית קבועה ובעצימות נמוכה למניעת ירידה תפקודית לסובלים מתסמונת העייפות הכרונית, ישנם מחקרים המראים על החמרה בתסמינים כתגובה לפעילות גופנית.
1 צפייה בגלריה
לבצע תרגילים בזהירות, לבצע מנוחה ולהימנע מפעילות ממושכת: חזרה בטוחה לשגרת האימונים
(צילום: Shutterstock)
חשוב לזכור כי הקורונה הינה מחלה רב מערכתית. התסמינים שעליהם מדווחים המחלימים עלולים לנבוע ממצב רפואי מסכן חיים. הבירור הרפואי טרם חזרה לפעילות הוא חשוב ביותר. מחקר שנעשה בגרמניה על 100 מחלימים מצא כי ל-60% הייתה דלקת פעילה בשרירי הלב (myocardial inflammation), ללא קשר למחלות רקע או חומרת המחלה בשלב החריף.
ניטור התסמינים בזמן ולאחר הפעילות הגופנית הוא המפתח בדרך למציאת המינון המדויק של הפעילות הגופנית. יש לבצע את התרגילים בזהירות ולהפחית בעומס במידה ומתפתח חום, קוצר נשימה או עייפות חמורה. כדי להפחית את הסיכון להחמרת תסמינים אלה במהלך היום, יש לבצע מנוחה בין פעילויות, להימנע מפעילות ממושכת, לעצור לפני שמרגישים צורך לעצור ולהכיר את קצה גבול היכולת האישית של כל אחד.
מהניסיון הרב שצבר צוות הפיזיותרפיה במרכז הרפואי מאיר בשיקום מחלימי קורונה - העייפות יכולה להיות מוחמרת בעקבות מאמץ גופני או קוגניטיבי. לכן, במידה וחלית בקורונה ואתה ממשיך לסבול מסימפטומים דוגמת חולשה, עייפות וקוצר נשימה, זה הזמן "להוריד את הרגל מהגז" ולהאט קצת את קצב החיים.
3 כללים שיסייעו בדרך חזרה לכושר גופני
1. המתינו 10 ימים ללא סימפטומים לפני חזרה לפעילות: הזמן יאפשר למערכות הלב והריאות להחלים. בנוסף, תתאפשר הכנה פסיכולוגית לחזרה לפעילות גופנית. במהלך הזמן הזה מומלץ לעקוב אחרי קצב לב במנוחה ובפעילויות יומיומיות.
2. מומלץ להיוועץ ברופא על מנת לעשות בירור רפואי הכולל בדיקות לסריקת מדדי דלקת בדם, תפקודי כליה, בדיקות לבביות הכוללות א.ק.ג, אקו לב, בדיקות לב במאמץ ובדיקת תפקודי ריאות.
3. יש לבצע חזרה הדרגתית ועדינה לפעילות גופנית. ראשית, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית קלה, הליכה או דיווש באופניים למשך כ-15 דקות. ללא אימונים כנגד התנגדות, חשוב לא להגיע לדופק גבוה (פחות מ-70% מדופק מקסימלי) או תוספת של עד 30 פעימות מדופק מנוחה.
אם אחרי האימון מופיעים סימפטומים של קוצר נשימה או עייפות, מומלץ לעשות מנוחה של לפחות 24 שעות ללא סימפטומים. כעבור שבועיים של אימונים קלים ניתן להגביר את משך האימונים ל-30 דקות ובשלב זה הדופק יכול להיות מעט גבוה יותר (עד ל-80% מדופק מקסימלי או עד ל-40 פעימות יותר מדופק מנוחה).
בכל נקודת זמן שהיא, חשוב לשים לב לסימפטומים של תשישות שעלולים להופיע, זכרו לתת לגוף להתאושש במשך 48 שעות. לאחר שבועיים ניתן לעלות ל-45 דקות פעילות ובהמשך גם ל-60 דקות פעילות. והכי חשוב, היו קשובים לגוף שלכם ואל תדחקו בו. תנו לו מנוחה טובה בין אימונים, וזכרו לנטר את תחושת העייפות ואף לנהל מעקב יומי סביב התחושות וקצב לב במנוחה.
רוני קוליאקוב הוא סגן מנהל מערך פיזיותרפיה מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית. הוד בן חורין הוא פיזיותרפיסט מחלקת קורונה ריאות, מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
