(צילום: אורי דוידוביץ)
בריכות שחייה ומכוני כושר כן - בתי כנסת ומסעדות לא: הגבלות חדשות ומחמירות נכנסו לתוקף, עקב העלייה הדרסטית בנדבקים בנגיף הקורונה בישראל. אך על בסיס מה מתקבלות ההגבלות? פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע התראיין באולפן ynet וסיפר כי אין אינפורמציה מספקת כדי להכריע מה הם מקורות ההדבקה העיקריים.
"הגענו למספרים גדולים וברור שכרגע צריך הגבלות מסוימות. ההגבלות צריכות להיות על הפעילויות שגרמו להדבקה, אבל בשביל זה יש צורך בנתונים שהיו אמורות לספק החקירות האפידמיולוגיות, אבל אנחנו יודעים שהחקירות האלה לא בוצעו או לא בוצעו מספיק, וגם כשבוצעו לא תועדו בצורה שמאפשרת להבין ולנתח את מקומות ההדבקה", מסביר פרופ' סגל.
ההחלטה על ההגבלות הנוכחיות, הוא מסביר, לא מבוססת ושרירותית. "אין נתונים על הדבקות בבריכות שחייה, מסעדות או הופעות. אם היו נתונים כאלה, היה אפשר לקבל החלטות על בסיסם, וההחלטות הללו היו מניחות גם את דעת הציבור שהיה מבין את הרציונל שמאחוריהן. ברגע שאין נתונים כאלה, אז ההגבלות הינן בהגדרה שרירורתיות. ארגון בקרת המחלות האמריקאי בדק ומצא שהכלור בבריכות גורם לנגיף לא להדביק ולא לפעול יותר, אז לא ברור איך 20 אנשים שהולכים לבריכה מצויים בסכנת הידבקות גבוהה יותר מאשר 20 אנשים שהולכים לבית כנסת או 20 אנשים שיושבים במסעדה".
"הקריטריונים צריכים להיות ברורים", מוסיף פרופ' סגל, "אם אין נתונים, אז הדבר ההגיוני היחיד שניתן לחשוב עליו הוא הגבלה של התקהלויות לפי מספר אנשים, אבל אז יהיה מדובר באותו מספר אנשים עבור כל הפעילויות. כמובן שהמספר הזה צריך להיות שונה בין מקומות סגורים לפתוחים, אבל אז יש קריטריון אחיד ופשוט שיש לו רציונל".
לצד זה, מסביר פרופ' סגל, קיים צורך אמיתי בחקירות אפידמיולוגיות שיספקו נתונים שניתן לנתח. "אם נקבל נתונים בנוגע לאיפה היו מוקדי ההדבקה, נוכל לנתח נתונים ולנקוט בהגבלות נכונות. אם נוכל להגביל את המקומות שגורמים להתפשטות, אז נוכל להשאיר את היתר פתוחים ולסגל שגרת קורונה אמיתית".
בתוך כך, מספר פרופ' סגל כי שאלון הסקרים באתר coronaisrael.org ממשיך לפעול ולאסוף דיווחים על תסמינים מהציבור. הנתונים הללו נתמכים גם באמצעות שאלונים ששולחות קופות החולים לציבור, ובעיקר קופת חולים מכבי, אך יש ירידה בהיענות הציבור. "אין מספיק הסברה בעניין. ההסברה לזה צריכה להיות ברמה לאומית כי זה יכול להיות כלי אסטרטגי, שמצטרף לעוד שורה של צעדים שיכולים לעזור בניהול המגפה".
לדבריו של פרופ' סגל, לצד ההדבקות ההולכות וגוברות, על פי סקרי התסמינים לא נראית מגמה של עלייה מאוד חדה בתסמינים. "מדיניות הבדיקות השתנתה וכעת בודקים יותר אנשים שאין להם תסמינים. חלק מזה נובע גם מהאופי השונה של הנדבקים החדשים. מדובר הפעם בנדבקים יותר צעירים, רבים מהם ללא תסמינים. אחוז החולים הקשים עדיין עומד על שני אחוז. יש מספרים גבוהים מאוד של נדבקים, אבל כרגע אין שינוי בתסמינים".
