(צילום: שחר גולדשטיין)
"אין שום תופעות לוואי. מחכה להשתחרר מבית החולים": יום אחרי שקיבלו את החיסון הישראלי של המכון הביולוגי נגד נגיף הקורונה, הנסיינים שגב הראל וענר אוטולנגי מדווחים כי אינם סובלים מתופעות לוואי.
בריאיון לאולפן ynet מבית החולים שיבא, בו קיבלו את החיסון, אומר הראל כי לבד מכאב בשריר, הוא חש בטוב. "אני מרגיש מצויין. עבר לילה שקט ואין לי תופעות לוואי. אתמול מרוב ההתרגשות ישנתי שלוש שעות בלילה, אבל כשאחזור הביתה אשן כמו שצריך. הגעתי לניסוי הקליני הראשון של החיסון בידיעה שמחפשים לבדוק את הבטיחות שלו, ואני לא מפחד. אני בחור צעיר ובריא, אני חושב שזה יעבוד עליי די טוב. כן צריך איזה אומץ מסוים ואני מקווה שעוד הרבה אנשים ילכו בעקבותינו ונביא לסיום העניין הזה".
הנסיין הנוסף שקיבל את החיסון, אוטולנגי, מספר: "יש בעיקר הרבה מאוד ראיונות לתקשורת. היממה האחרונה עברה עליי ללא תסמינים. הזהירו אותנו שעלול לעלות לנו החום ושעלולים להופיע תסמינים, אבל אני לא כל כך מודאג. אני דוקטורנט בתחום, אז הגעתי הנה כשאני יודע בדיוק מה אני הולך לקבל. התגובות מסביבי תומכות מאוד, מעטים עדיין מופתעים ואומרים לי "מה, השתגעת?", אבל הרוב הגדול תומך מאוד. אני מאוד מתרגש וגאה".
שלב הניסויים הקליניים של החיסון הישראלי לקורונה יצא לדרך אתמול (א'). יותר מ-25 אלף מנות חיסון הוכנו לשלב זה, שייארך כמה חודשים ויכלול שלושה שלבים. בחלק הראשון, שמתבצע כעת, ייערכו בדיקות בטיחות על 80 מתנדבים בריאים בני 18 עד 55 בבתי החולים שיבא בתל השומר והדסה בירושלים. הניסוי שכעת חל על שני המתנדבים יורחב בהדרגה עד ל-80 איש, 40 בכל מרכז רפואי.
באולפן התראיין גם פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, שאמר כי "יש סיבה לאופטימיות זהירה והתרגשות". לדבריו, הדרך אמנם ארוכה, אך מבטיחה. "צפויים עוד 78 אנשים שאמורים לקבל את המנות של החיסון או הפלצבו בימים הקרובים, ואם לא יופיעו בקרבם תופעות לוואי כלשהן, נוכל להתקדם לשלב השני".
לדבריו, תופעות הלוואי שעשויות להופיע בקרב 80 הנסיינים הראשונים כוללות חום, כאבי שרירים, אך מדובר בתסמינים שעוברים תוך כמה ימים עד כמה שבועות. "כרגע בודקים בעיקר את הבטיחות. בפאזה השנייה תיבדק היעילות, האם הגוף מגיב טוב לחיסון הזה. הפאזה השלישית תיקח מדגם הרבה יותר גדול, של עשרות אלפי אנשים ברחבי הארץ, ושם תיבחן יכולת החיסון להגן מפני הנגיף. אחרי השלב הזה נוכל לאשר את החיסון ולתת אותו לאוכלוסייה".
פרופ' סיריל מסביר בדבריו כי הסיבה לאופטימיות שלו, היא הטכנולוגיה של החיסון שנוסתה בעבר והוכחה כמוצלחת. "החיסון הישראלי מבוסס על פלטפורמה שנוסתה בהצלחה במחלה אחרת שנקראת אבולה. כך שדווקא מבין הרבה חיסונים, שהם יותר מתבססים על פלטפורמות חדישות, דווקא כאן יש יסוד להניח שלחיסון הישראלי יש סיכוי טוב.
3 צפייה בגלריה
תמיסת החיסון של המכון הביולוגי נגד נגיף הקורונה
(צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי)
"בסך הכל, יש הרבה מדינות שמנסות להשלים חיסון וברור שזה ייקח עוד זמן. אבל גם ישראל צריכה להיות עצמאית באפשרות לייצר חיסונים לאוכלוסייה שלך. ההתקדמות הזו גורמת לי להרגיש שאנחנו בדרך הנכונה. עם זאת, כמדען, חשוב שנהיה זהירים - המסכות ימשיכו להיות איתנו, המחשבה על אסטרטגיות יציאה בטוחות עוד שם, הכל באופטימיות זהירה".
בהודעת משרד הביטחון נמסר עוד כי "המכון הביולוגי נערך זה כמה שנים לתרחיש של גורם איום לא ידוע. כחלק מההיערכות המדעית, רכש המכון והקים פלטפורמות ייחודיות, המהוות תשתית לאומית לזיהוי מהיר של מחוללי מגפות ופותחו כלים לתכנון מהיר של חיסון יעיל כמענה להתפרצויות. כמו כן הועמדו מודלי חיות לבחינת בטיחות ויעילות של חיסונים וטיפולים, פותחו והוקמו תשתיות חדשות לייצור מהיר ויעיל, בהיקף של מיליוני חיסונים, בתנאי רגולציה מחמירים.
"החיסון לקורונה שפיתח המכון למחקר ביולוגי מבוסס על נגיף קיים (VSV), כחלק מהיערכותו למגפה, שעליו 'הונדסו' ספייקים (spikes) של נגיף הקורונה, שמאפשרים לחיסון להתחבר לתאים בגוף. מדובר בחיסון מודרני בחזית הטכנולוגיה העולמית, המספק הגנה במנת חיסון בודדת.
"החיסון נבחן בהצלחה במספר 'מודלי חיה' המדמים מהלכים או מצבים אשר לא ניתן לבצעם בבני אדם. החיסון עורר תגובה חיסונית יעילה הן בחיות קטנות (עכברים, אוגרים וארנבות) והן בחיות גדולות (חזירים). החיסון הוכח כבטוח בבדיקות הרבות ולפיכך מאפשרת מעבר לניסויים קליניים בבני אדם".
