הפסיכולוגית ד"ר מעיין בוימן מדברת על מתחים וחרדה
(צילום: ירון ברנר)
מטחי הרקטות על ישראל גרמו לא רק לפצועים ולהרוגים, אלא גם לעשרות נפגעי חרדה. הרוב מטופלים בשטח ואחרים פונו לחדרי המיון, ויהיו גם מי שיזדקקו להמשך טיפול בשל משקעים וטראומה נפשית.
"פגיעת חרדה מתעוררת כתגובה לחשיפה לאירוע טראומטי", מסביר הפסיכולוג ד"ר שי חן גל, "אירועים כאלה כוללים ירי טילים, תאונות דרכים, אונס ופיגועים. מדובר בתגובה עם היבטים נרחבים שבאים לידי ביטוי בקיפאון, שיתוק, היפראקטיביות, דיבור ללא הפסק, בכי, וקשיי נשימה".
בניגוד להפרעה פוסט-טראומטית המתבטאת לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, כוללת עוררות מוגברת, הימנעות מגירויים שקשורים לטראומה וחוויה מחדש של האירוע בחלומות ובזכרונות. פגיעת חרדה מתרחשת באופן מיידי, בעוד שבפוסט-טראומה סימני המצוקה נמשכים לפחות שלושה חודשים לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי.
"אצל רוב האנשים שנחשפו לאירוע טראומטי ומפגינים מצוקה, היא חולפת אחרי מספר שעות או ימים", מסביר ד"ר חן גל. "לילדים ולבני נוער בעיקר יש כוח התפתחותי חזק מאוד, שמסייע להם להתגבר מהר ולשוב לשגרה. עם זאת, אצל חלק קטן מהאנשים, החרדה ממשיכה והם זקוקים לסיוע מקצועי".
1 צפייה בגלריה
הצפה רגשית מגבירה מצוקה. הימנעו משאלות על רגשות ושאלו שאלות פשוטות אודות האירוע
(ShutterStock)
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח חרדה?
לדברי ד"ר חן גל, כל אדם עלול לפתח הפרעת חרדה בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, אולם יש כאלה שנמצאים בסיכון רב יותר: "אנשים עם תמיכה חברתית נמוכה, אנשים שעברו בעבר טראומות נוספות, מי שסבל ממצוקה נפשית לפני החשיפה וגם כאלה שחוו בעבר התקפי חרדה ודיכאון".
פגיעת חרדה מופיעה בכל הגילים, כשבקרב ילדים היא עלולה להתבטא בעיקר באלימות, קשיי שינה, התפרצויות בכי, הפרעות אכילה והרטבות. אצל מבוגרים, תתבטא ההפרעה בקשיי ריכוז וחשיבה, רעד, הפרעות נשימה, דופק מואץ, תחושת חנק, לחץ בחזה, דיבור ללא הפסק, בכי ופחדים.
כיצד תוכלו לסייע לנפגע חרדה?
נפגעי חרדה מטופלים תחילה בשטח על ידי צוותי מד"א המנסים לסייע להם ולהרגיע אותם. "ברוב הפעמים זה מספיק" מסביר ד"ר חן גל, "אולם לעיתים יש צורך בהפניה למיון כדי לקבל אבחון מקיף, ובמקרים מסוימים גם הערכה של פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או טיפול תרופתי נוגד חרדה".
כיצד תוכלו לסייע לנפגע חרדה? משרד הבריאות ממליץ על הפעולות הבאות:
- בעת מצוקה מתעוררת תחושת בדידות. אמרו לנפגע: אתה לא לבד, אני איתך.
- עודדו פעולות יעילות ופשוטות: חוסר אונים מגביר מצוקה. עודדו את האדם לביצוע פעולות יעילות ופשוטות כמו לספור את האנשים שעימו, לאסוף מספרי טלפונים, להתקשר לקרובי משפחתו. חוסר אונים הוא אויב. אל תרגיע - תפעיל.
- שאלו שאלות פשוטות המאפשרות חשיבה ובחירה: הצפה רגשית מגבירה מצוקה. הימנעו משאלות על רגשות ושאלו שאלות פשוטות אודות האירוע, כגון: כמה זמן אתה כאן, להיכן אתה צריך להגיע, תרצה להתחיל בנסיעה או קודם להתקשר למשפחתך? מצב חירום מחייב חשיבה ותפקוד, שאלו שאלות פשוטות ועודד פעילות יעילה.
- צרו הבניה של רצף האירועים: אדם במצוקה סובל מבלבול, מתקשה לעיתים בדיבור ואינו זוכר מה קרה. תארו את רצף האירועים שהתרחשו, כדי ליצור סדר ולהפחית את הבלבול שמחריף מצוקה. הדגישו כי האירוע המאיים הסתיים.
קווי תמיכה טלפונית וסיוע לנפגעי חרדה
- כללית: 03-7472010
- מכבי: 3555*
- מאוחדת: 3833*
- לאומית: 507*
- ער"ן: 1201
פורסם לראשונה: 11:48, 12.05.21
