האם החיסון עשוי להיות מועיל גם למחלימים מקורונה? פרופ' מיכאל אדלשטיין, חוקר מאוניברסיטת בר-אילן הוכיח כי המנה הראשונה בחיסון של פייזר, מספיקה כדי לעורר תגובה חיסונית חזקה אצל מחלימים מקורונה.
המחקר, שבחן את השפעת המנה הראשונה של החיסון על מחלימים מהנגיף, נערך בבית החולים זיו בצפת ופורסם הערב (ה') בכתב העת Eurosurveillance. המשתתפים במחקר הם עובדים במרכז הרפואי זיו.
קראו עוד:
"מדובר בממצא שימושי עבור מקבלי החלטות"
המחקר נערך על קבוצה של 514 עובדי צוות רפואי בטווח גילים של 19-77. מדובר בקבוצה מעורבת של יהודים, דרוזים וערבים שרמות הנוגדנים שלהם לאחר החיסון הראשון נמדדו במשך 21 יום.
17 מתוכם אובחנו כחיוביים לקורונה בעבר, כחודש עד עשרה חודשים לפני שקיבלו מנה ראשונה. רמת הנוגדנים של כל הקבוצה נבדקו לפני והחיסון ואז מצאו שאותם 17 שחלו בעבר בקורונה, הגיבו בצורה טובה לחיסון וזה עורר את מהערכת החיסונית בצורה מובהקת ובאופן אחיד אצל כל אלה שנדבקו בעבר.
המחקר בדק התעוררות של המערכת החיסונים ללא קשר בכמות הנוגדנים ומצא כי התגובה החיסונית הייתה זהה אצל נחקרים מקבוצות אתניות שונות.
כידוע, משרד הבריאות בארץ החליט שלא לחסן מחלימים מקורונה ומתעדף באופן ברור מתן חיסונים לכאלה שלא נדבקו עדיין.
פרופ' אדלשטיין: "מדובר בממצא שימושי עבור מקבלי החלטות שיוכלו לקבל החלטה האם לחסן את המחלימים מקורונה ובכמה חיסונים.
"זה לא אומר שהם איבדו את הגנה לאחר ההדבקה אבל התגובה החזקה לחיסון אחד בלבד היא בהחלט מעודדת. נצטרך לתקף את זה על קבוצה גדולה יותר של אנשים".
