תוצאות ראשונות למחקר שמוביל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק: לפחות 50% מחולי הקורונה שנבדקו והחלימו ממשיכים לחוות חולשה כללית וקשיים נשימתיים, גם שבועות עד חודשים לאחר שהחלימו. רוב החולים לא חזרו לתפקד כפי שהיו לפני שחלו בקורונה.
ברחבי העולם מתקבלים בחודשים האחרונים יותר ויותר דיווחים על כך שמחלת הקורונה אינה מסתיימת לאחר ההחלמה. אלפי מטופלים מדווחים על המשך תסמינים קשים, הכוללים בין היתר אובדן זיכרון, עצבנות, קשיי נשימה, קושי בביצוע פעולות מהירות או כאלה המובילות להאצת הדופק. חלק מהחולים נזקקים להמשך טיפול בנוגדי קרישה לחודשים ואפילו לשנים ארוכות.
המחקר, שממשיך להתבצע במכון הריאות של שערי צדק, בדק עד היום עשרות מטופלים שחלו בקורונה בדרגות שונות והחלימו. נבדקו חולים קלים, בינוניים וגם חולים שהיו במצב קשה. מתוצאות המחקר עולה כי כ-50% מהמחלימים שנבדקו עד כה סובלים מתסמינים ללא קשר לחומרת המחלה שלקו בה.
במחקר נמצא כי גם לחולי קורונה במצב קל עלול להיווצר נזק ריאתי לטווח ארוך ולעומתם חולים שהיו במצב קשה לא בהכרח מדווחים על קשיים נשימתיים אחרי שהחלימו. בשבועות הקרובים ייבדקו עוד מאות חולים נוספים שכבר פנו להשתתף במחקר. כלל החולים שישתתפו ייבדקו שוב חצי שנה לאחר הבדיקה הראשונית, על מנת להבין את ההשפעה ארוכת הטווח של הנגיף על גוף האדם.
1 צפייה בגלריה
חודשים אחרי התוצאה השלילית: מחלימי קורונה עוד מגלים קשיים נשימתיים וחולשה
(צילום: MCT)
"בין התסמינים שבדקנו מצאנו חולשה כללית אצל רוב הנבדקים, תלונות על שיעול ו\או קוצר נשימה, הופעה של פיברוזיס או לייפת ריאתית, הפרעה חסימתית וחשד ליתר לחץ דם ריאתי", מסביר פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק ויוזם המחקר. "אנו עורכים את הבדיקות המקיפות על מנת למנוע החמרה בתסמינים אלו ולתת מענה בשלב מוקדם. אנו פונים לכלל חולי הקורונה אשר היו מאושפזים בבתי החולים השונים בישראל או במלוניות להשתתף במחקר.
"המחקר מתאים למטופלים בטווח של 3 עד 6 חודשים לאחר השחרור מבית החולים. מומלץ לבוא מוקדם ככל שניתן כדי שנוכל לבצע מעקב ואיתור מוקדם של מחלות ריאתיות. כל חולה קורונה שהיה מאושפז באחד מבתי החולים בישראל יכול לקבוע תור במרפאת ריאות של שערי צדק ולבקש להשתתף במחקר מעקב זה".
על פי ההערכות המרכזיות המקובלות כיום, הגורם להרס הנרחב בגוף, שעלול לגרום להצטלקויות ופגיעה תפקודית, הוא לא הווירוס עצמו אלא תגובת מערכת החיסון החמורה שהוא מייצר, הנקראת "סערת ציטוקינים".
הציטוקינים הם מתווכים במערכת החיסון, האחראיים לכך שתאי דם לבנים יגיעו לאזור פלישת הנגיף, יגרמו להרס שלו על ידי הרס התאים אליהם חדר, ובליעתם על ידי תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. על פי ההשערה, התמותה מתרחשת לא מווירוס הקורונה עצמו, אלא מאותו הרס שגורמת מערכת החיסון.
ההערכות הן שעם חדירת הווירוס, ישנה הפרשת יתר של ציטוקינים. הציטוקינים מגיבים באופן משמעותי ביותר הגורם להפעלה נרחבת של מערכת החיסון, ההורסת את התאים, גורמת להרחבה של כלי דם, מעמיסה על שריר הלב, עד כדי כך שאינו יכול לתפקד ומובילה ליצירת קרישי דם קטלניים שעלולים לגרום לתמותה בתוך שעות ספורות.
