"לאזרחי ישראל מגיע לקבל טיפול טוב יותר במלר"ד". פרופ' מיכאל דרשר בריאיון
(צילום: משי בן עמי)
דווקא כשהמגפה דועכת – חדרי המיון מתקשים לעמוד בעומס: פרופ' מיכאל דרשר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) בבית החולים בילינסון ויו"ר הארגון לרפואה דחופה מדווח על שיאים בפניות למלר"ד בכל בתי החולים במחצית הראשונה של חודש אפריל, שמשקפים עלייה של כ-40% במספר הפונים לעומת חודש ינואר השנה. "אנחנו עדיין לא יודעים לומר מה הסיבות אבל אפשר להניח שלא מעט טיפולים נדחו בזמן הקורונה. אנשים נרתעו מלהגיע לבתי חולים ואכן בשיא המגפה נרשמה ירידה במספר הפונים, ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות של זה".
בבתי החולים הגדולים, כמו שיבא וסורוקה, הגיעו כ-500 איש בתוך פחות מיממה לטיפול במלר"ד, לעומת כ-300-400 בתקופות מקבילות בתחילת השנה. גם בבילינסון, פוריה, רמב"ם ומאיר דיווחו על עומסים כבדים ומגמת עלייה דרמטית במספר הפונים, שהחלה בחודש מרץ ומתעצמת באפריל.
אחד מכל שלושה יגיע לחדר מיון השנה
שלושה מיליון ביקורים נרשמים מדי שנה במלר"דים במדינת ישראל. "זו חוויה שהרבה אנשים נאלצים לעבור, ואנחנו מבקשים להפוך אותה ליעילה, נעימה ומקצועית יותר", אומר פרופ' דרשר, "שכשאתה מגיע למיון – הרופא יחכה לך במקום שאתה תחכה לו".
ומה המצב היום?
"ממוצע של שעה-שעתיים לבדיקת רופא וכארבע שעות עד לסיום הטיפול במלר"ד. צריך להבין גם שאנחנו חוליה קריטית בשרשרת הטיפול, וכאשר בתי החולים נמצאים בתפוסה מלאה, אז חולים נשארים במלר"ד במשך שעות ואפילו יממה עד המעבר למחלקות, וכך הטיפול שלנו פחות טוב – גם בהם וגם בחולים שבאים אחריהם. אנחנו ערוכים לראות את כל הפונים עם כל תלונה, אבל כדי לעשות את זה כמו שצריך – חייבים את המשאבים וההיערכות".
1 צפייה בגלריה
עדיין לא הגענו למצב שבו בחדר המיון יהיה בכל עת מומחה לרפואה דחופה. מלר"ד בילינסון
(צילומים: יריב כץ)
המשאבים הללו, קובע פרופ' דרשר, כוללים בראש ובראשונה כוח אדם מקצועי, כלומר רופאים מומחים לרפואה דחופה. "המלר"ד של היום זה לא חדר המיון של פעם. הדברים הדחופים רבים ודורשים החלטות מהירות וטיפול מהיר. שבץ, התקפי לב, זיהומים קשים וגם היערכות לאסונות, פיגועים, תאונות עם רעלים ומגפות".
כל זה לא חדש ובישראל מאז 2011 יש מסלול התמחות ישיר ברפואה דחופה. ועדיין לא הגענו למצב שבו בחדר המיון יהיה בכל עת מומחה לרפואה דחופה. "אין לנו מספיק תקנים כדי לאייש את הרופאים שממתינים בתור". את מרבית התקנים במלר"ד מאיישים עדיין תורנים – מתמחים צעירים ממחלקות אחרות בבית החולים. "פעם חדר מיון היה תחנה זמנית בהתמחות, מקום שחלפת בו. היום זה לא מספיק טוב ולאזרחים בשעה הכי קשה בחייהם מגיע יותר – אנשים שזו הקריירה שלהם ושמבינים את התחום ואת המערכת, גם במרכז וגם בפריפריה, גם ביום וגם בלילה, 24/7".
איך מתקדמים לשם?
"אפילו אם לא נוסיף היום עוד תקנים, אלא רק נחליף את התורנים במומחי רפואה דחופה – כבר ניצור שיפור משמעותי".
בפריפריה, כמו תמיד, המצב בעייתי במיוחד. "כי דווקא בבתי חולים קטנים, שאין בהם את כל תתי ההתמחויות, חשוב שצוות המלר"ד ייתן מענה מקצועי לדברים הדחופים במקום וגם יידע להבדיל בין דחוף ללא דחוף. שם זה הכי חשוב".
במשרד הבריאות, מעיד פרופ' דרשר, מבינים שהמלר"ד מהווה חוליה מרכזית בבריאות הציבור. "קמו ועדות וקמו אנשים שידעו ויודעים עדיין מה צריך לעשות. בקורונה שינינו סדרי עולם וטיפלנו באנשים בצורה יוצאת מן הכלל. אבל כבר לפני שנה אמרתי בריאיון ל-ynet שאם היינו משכילים לקחת אפילו 5% מהסכום של 100 מיליארד שקל שעלה הסגר הראשון ולהשקיע אותם במערך הבריאות ולעבות אותו לטווח הארוך – היינו יוצאים מהקורונה עם תשתית אחרת, כמו הכבישים שראיתי נסללים בזמן הקורונה ויישארו כאן הרבה אחרי. עם ישראל גילה נכונות לוותר על כל כך הרבה משאבים כדי להציל חיים בזמן המגפה – חייבים לדרוש מהנהגה למקד את המשאבים בזה, כדי שנגיע למלר"ד בתחושת רווחה ולא בתסכול".
