האם אתם מכירים את התופעה של כאב בכף היד לאחר עבודה ממושכת מול מחשב? או שמא אצלכם הכאב מתמקד באזור האגודל? אם עניתם תשובה חיובית לאחת משתי השאלות, ייתכן שאתם סובלים מתסמונת כף היד והאגודל הקרויה על שם דה-קורביין (De Quervain's syndrome) – דלקת בגידים של האגודל, שמתפתחת לכאב ולדלקת של הגידים ושל מעטפות הגידים בחלק הצידי של האגודל ובחיבור של הגידים לקצה שלו.
קראו עוד:
הדלקת הזו מיוחסת לשינויים החלים ברמה של רקמות החיבור במקומות שונים בגוף ובגידים של האגודל, המחברים בין השריר לעצם. שינויים אלה מתבטאים, בין היתר, בשינויים בזרימת הדם, בשקיעה של חומרים פיברוטיים (רקמה נוקשה) ובשינוי מבני של החומר שממנו מורכבים הגידים.
שקיעת החומרים הפיברוטיים מובילה לעיבוי של מעטפות הגידים המעורבים וכן ללכידה ולצביטה בגידים המקומיים – בעיקר בשני הגידים של השרירים באזור האגודל. שני הגידים של שרירים אלו מצויים בסמיכות בחלק הגבי של האגודל, בין שורש כף היד לאצבע האגודל עצמה. והתוצאה – כאב.
2 צפייה בגלריה
הכול בגלל תנועות חוזרות באזור שורש כף היד, שימוש יתר בשרירים הרלוונטיים והפעלת לחצים גבוהים שמובילים לעומסים
(צילום: shutterstock)
כאב, נפיחות, קושי להרים חפצים
פציעה באזור האגודל מתפתחת בדרך כלל על רקע תנועות חוזרות באזור שורש כף היד, שימוש יתר בשרירים הרלוונטיים והפעלת לחצים גבוהים שמובילים לעומסים. זה יכול לקרות בעקבות עבודה ממושכת מול מחשב, נגינה בפסנתר או בגיטרה, עבודה משרדית ועוד.
ביצוע אינטנסיבי של תפיסה, משיכה ואחיזה חזקה עם כל אצבעות היד או צביטה עם האגודל עלול להוביל לדלקת של הגידים ולדלקת במעטפת הגידים. הכאב והמגבלה ייווצרו באזור של בסיס האגודל והאגודל עצמו.
מאפייני הפציעה:
1. כאב פתאומי או מתגבר שנוצר באזור האגודל, בחלק הצדי שלו.
2. נפיחות בחלק הצדי של האגודל יחד עם ירידה תחושתית ותחושה עצבית משובשת, נמלול מקומי ואף רדימות מקומית לעיתים.
3. קושי וחולשה בהרמת חפצים, בעיקר כבדים.
4. התפשטות כאב לכיוון שורש כף היד וגם לאמה.
5. תחושה של תקיעה והחלקה לא תקינה של הגידים באגודל.
הבדיקה הקלאסית לאבחון התסמונת כוללת מבחן שמנסה למתוח את הגידים של השרירים המעורבים באזור האגודל ולייצר כאב מקומי. המטופל מתבקש לקמץ את אצבעות ידו בצורת אגרוף סביב האגודל, ואז ליישר אותן. אם נוצר כאב באזור בסיס האגודל, סימן שהמטופל סובל מתסמונת דה-קורביין.
2 צפייה בגלריה
הטיפול היעיל ביותר: לנסות לייצר תהליכי מניעה כדי להקדים תרופה למכה ולגרום לכך שהפציעה לא תיווצר בכלל
(צילום: shutterstock)
מתיחות, קרח וגירויים חשמליים
הטיפול היעיל ביותר: לנסות לייצר תהליכי מניעה כדי להקדים תרופה למכה ולגרום לכך שהפציעה לא תגיע בכלל. מניעה כזו תיווצר באמצעות פיזיותרפיה: ביצוע מתיחות ותרגילי חיזוק כחלק מהשגרה והימנעות מהישארות סטטית ממושכת בזוויות העבודה היוצרות עומס על גידי האגודל.
כשזוהתה התסמונת, הטיפול בה יהיה דומה לטיפול המניעתי ויכלול מתיחות דינמיות וסטטיות להקלת הכאב וטכניקות סימפטומטיות להקלה על הכאב והנפיחות, כמו גירויים חשמליים שונים, שימוש בקרח וטיפול ידני.
בשלב ראשוני ובמצב דלקתי חריף ייתכן שייעשה שימוש בחבק או בסד לקיבוע ולמניעת תנועתיות באגודל. בנוסף, ישולבו טיפול בדיקור יבש מקומי, תרגילים יותר מאתגרים בשלב מתקדם והדגשת יציבה וארגונומיה בסביבת העבודה ובסביבה הביתית. בהדרגה, ועל פי דיווח על כאב ורמות תפקוד ולפי שיקול דעת של הפיזיותרפיסט המטפל, יוחזר המטופל לשגרת חייו ולרמות פעילות ועומסים מלאות.
הכותב הוא פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעלים של "Physio Fitness +", קליניקת מומחים לפיזיותרפיה, וכן מרצה באקדמיה, בסדנאות ובקורסים מקצועיים
