עלייה של 350% במצוקה נפשית על רקע קשיים כלכליים, עלייה בממוצע שיחות המצוקה בעלות התוכן האובדני: כך עולה מנתוני עמותת סה"ר לסיוע והקשבה ברשת בנוגע לתוכן השיחות בחודשים ינואר עד יוני של שנת 2020.
"משבר הקורונה הביא עימו עלייה ניכרת בכמות הפניות לעמותה", אומרת יעל לוי, מנכ"לית סה"ר. "מסך כולל של 718 שיחות בינואר ל-1,577 שיחות באפריל. בדידות, קשיים כלכליים, אי-נגישות לטיפול רפואי ואלימות במשפחה היו נושאי השיחה שחל בהם השינוי הגדול ביותר".
עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) פועלת מאז שנת 2000 במטרה להציל חיים ולהעניק סיוע נפשי מיידי, נגיש באמצעות הרשת לאנשים החווים מצוקה נפשית. העמותה מספקת נתונים באופן שוטף לוועדות הכנסת, למשרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה.
לפי נתוני העמותה, בשיאו של המשבר הכלכלי שהביאה עמה מגפת הקורונה - באמצע חודש אפריל - מספר השיחות בעלות התוכן האובדני הגיע לכמעט 100, לעומת ממוצע של 30 שיחות לפני פרוץ המשבר. מספר השיחות שעסקו באובדנות עמד על כ-50, והגיעו בעיקר משכבות הגילאים 41-65, בהן פגע המשבר הכלכלי יותר מבאחרות, ושבדרך כלל אינן מהוות קבוצות סיכון לאובדנות.
עוד עלה מנתוני העמותה כי קיימת עלייה גדולה בפניות שעסקו בתחושת בדידות. מעל 400 פניות בנושא זה התקבלו באפריל ובמאי לעומת פחות מ-200 לפני פרוץ המשבר. בנוסף, נרשמה עלייה של 400% בפניות בנושא קשיים משפחתיים, שהביאה עמה גם עלייה במקרי הפניות ביחס לאלימות במשפחה.
עלייה של 350% נרשמה בכל הקשור בפניות בנושא קשיים כלכליים, מכ-15 פניות בינואר לכ-70 פניות באפריל. סוגיית אי הנגישות לטיפול רפואי, שכמעט ולא קיבלה ביטוי בשיחות שהתקבלו בחודש ינואר (פחות מ-10 פניות), עלתה באפריל לכמעט 70 פניות.
"העלייה בשיחות בעלות התוכן האובדני נרשמה במיוחד בקרב אנשים בגילי 40 עד 60", מוסיפה לוי. "מדובר באוכלוסייה הכוללת בעלי משפחות, שמגפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות והנפשיות פגעה בהם יותר מכל. קיים צורך דחוף בהיערכות של המדינה למתן מענה נפשי רחב היקף לציבור. המשבר הנפשי ילך ויחריף לצד המשבר הכלכלי ולאור נתוני האבטלה".
"משבר הקורונה מציב בפנינו מציאות שלא הכרנו, בעלת השפעות רגשיות, חברתיות, משפחתיות, כלכליות וסביבתיות משמעותיות", אומר המומחה בפסיכותרפיה ד"ר ניר ויטנברג, המשמש כחבר הנהלה בעמותה. "אי-ודאות מתמשכת, הזנחה אישית של המצב הרפואי והקשיים הכלכליים מביאים למצוקה בעלת התוכן האובדני שנרשמה", הוא מסביר.
לדבריו של ד"ר ויטנברג, גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתנהגות אובדניות, משום שהם נחשבים לאוכלוסייה שפונה בשיעורים נמוכים יותר לעזרה בהשוואה לנשים. לראיה, 67.7% מהשיחות שהתקבלו במוקד היו מנשים, לעומת 31.1% שהתקבלו מגברים. "חשוב לציין כי חקר הגורמים להתנהגות אובדנית כולל שילוב של מרכיבים, בהם פסיכופתולוגיה, בעיקר דיכאון וניסיון אובדני קודם, כאשר הימצאותו של גורם דחק יחיד כמו הקורונה אינה מהווה גורם סיבתי יחיד", הוא מדגיש.
"הדיווח על חווית הבדידות משקף את השלכות הריחוק הפיזי והפחתת המגעים החברתיים שהכרנו לפני פרוץ הקורונה", מסביר ד"ר ויטנברג. "התמשכות הבידוד, אווירת אי-הוודאות, חשיפה מרובה לדיווחים בתקשורת, דאגה בריאותית, שעמום ועוד קשת רגשות שליליים, מגבירים את העלייה בשיעורי הדיכאון והחרדה. לצד זאת, נגישות נמוכה לשירותי בריאות הנפש, עלולה להגביר את המצוקה ואת תחושות הייאוש
"החודש לפני 3 שנים בדיוק התבצעה רפורמה בשירותי בריאות הנפש שבמרכזה העברת מתן הטיפולים מידי משרד הבריאות לקופות החולים. חרף הציפיות שהופנו לכך, הרפורמה לא קיצרה את ההמתנה הארוכה שקיימת בעת פנייה לטיפול נפשי. גם הצורך בקבלת אבחנה רפואית מרתיע חלק מהאנשים שמתמודדים עם מצוקה, שמעדיפים לפנות לטיפול פרטני אם יש באפשרותם היכולת לממן זאת. חסם זה עלול לעכב פנייה לעזרה ולהחריף את התחלואה הנפשית".
מצב המשק הישראלי, לדבריו של ד"ר ויטנברג, מלמד על משבר כלכלי חריף שלא נראה כדוגמתו מקום המדינה. "25% מהאזרחים מובטלים, מרביתם שכירים שהוצאו לחל"ת. נוסף על כך, אי-הוודאות הכלכלית מתגברת נוכח ההערכות שחלקם לא ישובו כלל למקומות עבודתם. לצד זה, השהות המרובה בבית עלולה להגביר לחצים ומתחים בקרב משפחות. אלו עשויים להוביל לעימותים משפחתיים שעלולים להחריף גם אלימות".
