צדף אסייג מבית שמש ורפאל פאך מהיישוב אפרת, מכירים טוב מאוד את מגבלות תקופת הקורונה - כל אחד מהם שהה בבידוד לפחות שש פעמים מאז התחילה מגפת הקורונה.
"אני כרגע בבידוד החמישי והשישי ביחד", מספר פאך, אב לשניים ומתנדב באיחוד הצלה. "הפעם זה בגלל הילדים, כל אחד מהם נחשף במקום אחר לנגיף, אחד במעון ואחד בגן - שניהם בבידוד ואני מלווה אותם".
ואיך עוברים את זה? פאך אומר שהמפתח הוא סבלנות. "אנחנו ארבע נפשות ושני כלבים, אז צריך להיות סבלניים פה כלפי כולם. אם מישהו משאיר כלים בכיור או גרביים על הרצפה - יש אופציה לכעוס ויש אופציה להיות סובלני קצת יותר".
אסייג, אם לשלושה, מספרת שגם אצלה הסיבה לבידוד היא הילדים שנחשפים לנגיף במערכת החינוך. "פעם זו הסייעת, פעם זה ילד מאומת מהכיתה, פעם ילדים מאומתים מהגן, פעם אצלי מהעבודה, פעם בעלי חלה ובפעם אחרת חמותי חלתה".
"אני חושבת שאין מספיק שמירה על ההנחיות", מסבירה אסייג. "אני אישית מקפידה על עטיית מסכה, הילדים שלי מקפידים, אני לא מסתובבת יותר מדי, לא מתקרבת, אבל ברגע שהאנשים בסביבה לא שומרים - זה לא משנה. כרגע במצב הנתון אני חושבת שצריך לעשות איזשהו סגר הרמטי - שלושה שבועות, לחסן את כולם ואחר כך להתחיל לשחרר את המשק ולתת לנו להמשיך לחיות. זה כבר סיוט".
"אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאם לי קשה, ואני אדם מבוגר ויודעית להתמודד עם קשיים, מסכנים הילדים. כל פעם להוציא אותם מהמסגרת, להחזיר אותם למסגרת. צריך פשוט לעשות משהו ודי - לסיים עם זה ולהיות סבלניים. זה חשוב".